9,455
עריכות
ניקוד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת קישורים עודפים
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) (הסרת קישורים עודפים) |
|||
| שורה 67: | שורה 67: | ||
| [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] (מלאופום) | | [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] (מלאופום) | ||
| /u/ | | /u/ | ||
| align=right | '''דֻּ'''בִּים | | align=right | '''דֻּ'''בִּים | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:holam.jpg|ימין|40px]] | | [[קובץ:holam.jpg|ימין|40px]] | ||
| [[חולם]] חסר | | [[חולם]] חסר | ||
| /o/ | | /o/ | ||
| align=right | '''חֹ'''לִי | | align=right | '''חֹ'''לִי | ||
|} | |} | ||
| שורה 202: | שורה 202: | ||
לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}. | לעומת זאת במקומות אחרים בחסידות מבואר שהנקודות הם כנגד ספירת ה[[בינה]], בחינת גבורות{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/magid/ot/15/91.htm המגיד ממעזריטש אור תורה בשלח צא], שזהו מה שנאמר 'עזי וזמרת י-ה', שהניקוד הוא בחינת 'עוז' והטעמים הם בחינת 'זמרה', והם היו לישועה שרק באמצעותם ניתן להבין משמעות הפסוקים.}}. | ||
ארבעת דרגות של טנת"א '''מתגלות''' רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]], ומלמטה למעלה: א. תמונת האותיות של התורה הם [[הלכה למשה מסיני]] (וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות), ב. תגים מוסיפים על האותיות רק בתורה שבכתב, וכן ג. נקודות וכל שכן ד. טעמים - כולם אינם באים לידי גילוי | ארבעת דרגות של טנת"א '''מתגלות''' רק ב[[תורה שבכתב]] ולא ב[[תורה שבעל פה]], ומלמטה למעלה: א. תמונת האותיות של התורה הם [[הלכה למשה מסיני]] (וכל תמונה ותמונה מרמז לרבוא עולמות), ב. תגים מוסיפים על האותיות רק בתורה שבכתב, וכן ג. נקודות וכל שכן ד. טעמים - כולם אינם באים לידי גילוי בתורה שבעל פה. והם נקראין בבחינת [[עלמין סתימין דלא אתגליין]] שאינם באים לידי גילוי. עם זאת, שלושת הדרגות התחתונות (אותיות, תגים ונקודות) מתפרשים ומתבארים ע"י תורה שבע"פ (בגמרא ובדרשות חז"ל), ורק הטעמים בלבד הם בחינת "מקיף" שלא יכול לבוא '''כלל''' לידי הבנה והשגה בתורה שבעל פה (ומתבטא רק ב"ניגון", שהוא המשכת התענוג העליון). | ||
אצל האדם, ביטוי הניקוד הוא מקדמות השכל שלמעלה מהבנה (ואף שגם כללות הדיבור הוא מקדמות השכל, הדבר גלוי ומודגש יותר בביטוי הניקוד){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/5.htm תניא אגרת הקודש ה].}}. | אצל האדם, ביטוי הניקוד הוא מקדמות השכל שלמעלה מהבנה (ואף שגם כללות הדיבור הוא מקדמות השכל, הדבר גלוי ומודגש יותר בביטוי הניקוד){{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/adhaz/tanya/4/5.htm תניא אגרת הקודש ה].}}. | ||
| שורה 248: | שורה 248: | ||
| חטף סגול | | חטף סגול | ||
| 50 | | 50 | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| [[צירי]] | | [[צירי]] | ||
| שורה 262: | שורה 262: | ||
| נצח | | נצח | ||
|- | |- | ||
| [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] | | [[קובוץ ושורוק|קובוץ]] | ||
| 30 | | 30 | ||
| | | | ||
|- | |- | ||
| [[קובוץ ושורוק|שורוק]] (מלאופום) | | [[קובוץ ושורוק|שורוק]] (מלאופום) | ||