37,370
עריכות
שולחן ערוך אדמו"ר הזקן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) (אחידות במיקום הערות שוליים, הסרת קישורים עודפים) |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=משמיא אסכימו על ידי הרב הקדוש הנ"ל ("המגיד") לחפוש בחפש מחופש בתלמידיו למצוא איש אשר רוח אלקים בו להבין, להורות הלכה ברורה... ולסדר כל פסקי דינים הבאים בשו"ע ובכל האחרונים בלשון צח מילתא בטעמא, ויבחר בכבוד אאמו"ר ז"ל ("הרב") והפציר בו עד בוש ואמר לו אין נבון וחכם כמוך לירד לעומקה של הלכה לעשות מלאכה זו מלאכת הקודש להוציא לאור תמצית ופנימית טעמי ההלכות הנזכרים כל דברי הראשונים והאחרונים זקוקים שבעתיים כל דבר על אופניו בלי בלבול ותערובות ופסק ההלכה המתברר ויוצא מדברי כל הפוסקים כל חכמי זמננו...}} | ||
בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל | בתחילה הוצא לאור החלק של הלכות תלמוד תורה, שיצא לאור בעילום שם המחבר. הספר גרם לסערה גדולה בעולם היהדות, בשל סידורם של הלכות שמימי [[הרמב"ם]] לא זכו להיערך כנדרש. אולם חלק זה לא יצא כחלק מתוך השולחן ערוך. | ||
את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו"ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו. | את חלקו הראשון של החיבור - שכלל את הלכות [[ציצית]] ואת הלכות פסח - כתב [[אדמו"ר הזקן]] עוד בחיי רבו, ואת השאר כתב לאחר פטירתו. | ||
| שורה 37: | שורה 37: | ||
המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעיות, בעיקר בציוני הספרים שבצידי השו"ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם. | המהדורה המרכזית של הספר היא מהדורת [[דפוס האלמנה והאחים ראם]], אולם במהדורה זו נפלו הרבה טעיות, בעיקר בציוני הספרים שבצידי השו"ע (שיש מחלוקת מי מחברם, ויש אומרים שהוא [[אדמו"ר הזקן]] בעצמו), שהמדפיסים עשו בו כשלהם, הוסיפו והשמיטו כרצונם. | ||
בשנת [[תש"כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב"ד על ידי הוצאת [[קה"ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו"ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה | בשנת [[תש"כ]], כאשר הודפסו מחדש ספרי חב"ד על ידי הוצאת [[קה"ת]] נשאל [[הרבי]] האם לתקן את כל הטעויות הקיימות ולסדר את השו"ע במהדורה חדשה, הרבי השיב בשלילה. לאחר מכן בשנת [[תשכ"ה]] נשאל הרבי שוב וציין שתי סיבות לאי השינוי: "א. בגלל הטעויות החדשות שיתווספו בעת ההקלדה, והרבי לא יכול לקחת על עצמו אחריות כזו - ובפרט כשמדובר בספר הלכה. ב. בגלל ההוצאות הכספיות הרבות שכרוך בזה שירוקן את כל הקופה{{הערה|שם=בית משיח}}". | ||
יש לציין, כי במהדורות קה"ת מתשמ"ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי "מראי מקומות וציונים" לשו"ע אדמו"ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו"ע אדמו"ר תש"כ-תשכ"ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ"ה נדפסו עם השו"ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו"ע אדמו"ר, מהדורת קה"ת תשמ"ה, ובהערה 2 שם.}}. | יש לציין, כי במהדורות קה"ת מתשמ"ה ואילך נדפס לוח התיקון לטעויות בסוף כל כרך. תיקונים אלה נעתקו מספרי "מראי מקומות וציונים" לשו"ע אדמו"ר. הרבי רצה להדפיס את לוח התיקון כבר במהדורת שו"ע אדמו"ר תש"כ-תשכ"ח, בסוף החלק השישי, אך מסיבות טכניות לא נדפסו שם התיקונים, אלא רק בסדרת מראי מקומות וציונים, ורק בתשמ"ה נדפסו עם השו"ע{{הערה|פתח דבר למהדורת שו"ע אדמו"ר, מהדורת קה"ת תשמ"ה, ובהערה 2 שם.}}. | ||
| שורה 46: | שורה 46: | ||
[[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת המהדורה החדשה (הערוכה מחדש)]] | [[קובץ:שולחן ערוך הרב 2.jpg|שמאל|ממוזער|250px|כריכת המהדורה החדשה (הערוכה מחדש)]] | ||
בשנת [[תשנ"ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן - מהדורת קה"ת, אותן העתיקו ממהדורת קה"ת) ומערכת קה"ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים | בשנת [[תשנ"ג]], הוצאת הספרים [[עוז והדר]] הוציאו את השולחן ערוך בהוצאה חדשה מאירת עיניים עם מראי מקומות וציונים (ובתוספת ההוספות השונות שמופיעות בסוף שו"ע אדמו"ר הזקן - מהדורת קה"ת, אותן העתיקו ממהדורת קה"ת) ומערכת קה"ת ראתה ירידה משמעותית בכמות הרוכשים של הסט. אז עלתה ההצעה להוציא את השולחן ערוך במהדורה חדשה של הוצאת קה"ת. לפועל, רק בשנת [[תשנ"ט]] החלו חברי מערכת [[אוצר החסידים]] בהכנת מהדורה חדשה של הספר לדפוס בעימוד חדש, עם הערות וציונים, ותיקון הטעויות. הוצאת המהדורה החדשה עוררה דיון האם זהו אכן רצונו של הרבי, כאשר המוציאים טוענים כי שתי הסיבות אותן מנה הרבי לא קיימות כיום ומצד שני יש שטענו ששתי הסיבות שהביא הרבי שלא לשנות עדין קיימות ובנוסף הביאו מספר שינויים שנעשו במהדורה החדשה היפך הוראות הרבי וא"כ אין להשתמש בהוצאה זו{{הערה|שם=בית משיח|[https://drive.google.com/file/d/1pjMHjWT1308CgfbwEldfun5Y_jTftymW/view?usp=sharing בית משיח ערב ראש השנה תשס"ב].}}. | ||
את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס"ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע"פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}. | את המהדורה ערכו הרב [[שלום דובער לוין]], הרב [[יצחק וילהלם]] והרב [[אברהם אלאשוילי]]. בשנת [[תשס"ז]] הושלמה הוצאת המהדורה{{הערה|1=פסקה זו ע"פ [http://shulchanharav.com/contents.asp?aid=115730 ראיון עם שלושת העורכים]}}. | ||
| שורה 56: | שורה 56: | ||
*כתב ה"דברי חיים" מצאנז:"אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד"ל, והי' שלום"{{הערה|1=שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סוס"י ג.}}. | *כתב ה"דברי חיים" מצאנז:"אחר זה ראיתי בשולחן ערוך של התניא מביא דברי הבית לחם יהודה גם כן, ומי לנו גדול באחרונים ממנו, ולכן יראה נא על מי לסמוך עליו, אם על קדושי עליונים גאונים בנגלה ובנסתר בדור שלפנינו אם על הניכרים לנו תורתם וצדקתם וד"ל, והי' שלום"{{הערה|1=שו"ת דברי חיים ח"ב יו"ד סוס"י ג.}}. | ||
*'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר"ן - רבינו ניסים:"בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי"ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר"ן '''ובקונטרס אחרון שבשו"ע הרב בעל התניא''' ז"ל"{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז"ל ר"י ישיבת חידושי הרי"ם ת"א. הובא ביפה שיחתן להרה"ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}. | *'''רבי [[מנחם זעמבא]]''' השווה את שולחן ערוך הרב לפרוש שחיבר הר"ן - רבינו ניסים:"בשם הגאון רבי מנחם זעמבא [[הי"ד]]: ששכל ישר בלימודים קיבל מלימודו בר"ן '''ובקונטרס אחרון שבשו"ע הרב בעל התניא''' ז"ל"{{הערה|1=הגאון ר' גדליה הערץ ז"ל ר"י ישיבת חידושי הרי"ם ת"א. הובא ביפה שיחתן להרה"ג ר' אלחנן היילפרין, עמ' פט.}}. | ||
*'''אדמו"רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''"ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן"'''{{הערה|1=ממכתב הגה"ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו"ר מטלנא: "במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: "צריך להתייגע על שו"ע הרב! עשה לך חברותא לשו"ע הרב ותראה שנהיה אור", וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי "היכן אתה אוחז" והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!"{{הערה|1=האדמו"ר מטלנא בשם האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס"ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':"בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה | *'''אדמו"רי [[גור]]''': העריכו ביותר את שולחן ערוך הרב, והורו ללמוד בו; וכך כתב ה'שפת אמת' מגור:'''"ואם תרצה לידע דיני אורח חיים, יותר טוב ללמוד חצי שעה ביום, שולחן ערוך הרב במתינות, לחזור ב' וג' פעמים כל סימן"'''{{הערה|1=ממכתב הגה"ק בעל 'שפת אמת'}}. וסיפר האדמו"ר מטלנא: "במוצאי ה[[הילולא]] של [[אדמו"ר הזקן]], '''שכל החסידויות כולם חייבות לו את החיים הרוחניים שלהם''', בגלל שכמו שכתב ר' מרדכי מ[[טשרנוביל]], ש'''זה השולחן ערוך החסידי''', ומעיד אני עלי שמים וארץ, שכשהייתי בחור צעיר, קרא לי הרבי מגור ה'בית ישראל', ושאל אותי מה אני לומד, בדיוק מהו סדר היום, ובין הדברים למדתי איזשהו ספר הלכה, אז אמר: "צריך להתייגע על שו"ע הרב! עשה לך חברותא לשו"ע הרב ותראה שנהיה אור", וכך באמת היה, ופעמים רבות היה שואל אותי "היכן אתה אוחז" והוסיף: למד יורה דעה, למד חושן משפט, למד הכל!"{{הערה|1=האדמו"ר מטלנא בשם האדמו"ר בעל ה'בית ישראל' מגור, בחגיגת חלוקת המילגות תשס"ב}}. וכך אמר ה'[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]]':"בחוגי הישיבות אצלנו [בגור] עוסקים הרבה מאוד בשולחן ערוך הרב. יש אצלנו שיעורים מיוחדים בזה. אחד מראשי הכולל שלנו... חיבר זה עתה ספר המיוסד על שולחן ערוך הרב, זהו חיבור עצום דוגמת ה'משנה ברורה' על הלכות [[פסח]] ובו הרבה הוספות של כל גדולי האחרונים, אבל זה מיוסד כולו על שולחן ערוך הרב [וכוונתו לספר 'אוצר הלכות']... שולחן ערוך הרב בנוי ישר כדי למנוע כל מיני פרצות. '''סגנונו הוא של הרמב"ם או כשל המשנה'''. שלא כדוגמת שולחן ערוך של המחבר ובמיוחד ב[[רמ"א]] שבמבט ראשון נראים הרבה סתירות, הרי שולחן ערוך הרב הוא כולו 'סולת נקיה'... צריך להיות באמת גאון כמו ר' [[מנחם זמבא]] כדי לבנות תלי תלים על פלפולים בלשונו של הרב"{{הערה|1=האדמו"ר מ[[גור]] בעל ה[[פנחס מנחם אלתר|פני מנחם]] בראיון ל'כפר חב"ד' גליון 97 עמוד 12}}. | ||
*כתב הרב מאיר אריק הנ"ל:"בשו"ע הרב שניאור זלמן ז"ל... כתב להדיא... יעו"ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז"ל"{{הערה|1=שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי "הלכות שאין עליהם שו"ע הרב - אין לי בהם בהירות!". | *כתב הרב מאיר אריק הנ"ל:"בשו"ע הרב שניאור זלמן ז"ל... כתב להדיא... יעו"ש, אף שמצד הסברא תמוה מאוד... אבל חוששני מאוד להקל נגדו כי ידוע כמה נפיש חילי' דרבי שניאור זלמן ז"ל"{{הערה|1=שו"ת אמרי יושר ח"ב סי' קלז להגאון רבי מאיר אריק}}. ואומרים בשמו, כי "הלכות שאין עליהם שו"ע הרב - אין לי בהם בהירות!". | ||
*'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו"ר את [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו"ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה' | *'''[[אברהם יצחק קאהן|האדמו"ר מתולדות אהרן]]:''' במהלך ה'[[יחידות]]' של האדמו"ר מתולדות אהרן אצל הרבי, 'האשים' האדמו"ר את [[חסידות חב"ד|חסידי חב"ד]] בכך שה'[[החפץ חיים|משנה ברורה]]' התקבל כפוסק ולא [[אדמו"ר הזקן]], שכן '''בהתחלה היה 'שולחן ערוך הרב' הפוסק המקובל היחיד בכל רחבי [[גליציה]], [[פולין]] והונגריה''', אלא מכיוון שכשהחלה העלייה ל[[ארץ ישראל|ארץ הקודש]] ובה לא היו מספיק עותקים מודפסים של 'שולחן ערוך הרב', התקבל ה'משנה ברורה' כפוסק האשכנזי.{{הערה|שם=בלוי|סיפר ר' [[טוביה בלוי]], בראיון ל'המבשר - קהילות', גליון 352}}. כשלמדו בניו בתלמוד תורה, ביקש שבמקום שבניו ילמדו '[[משנה ברורה]]' ילמדו שולחן ערוך הרב. בבר המצווה של בנו רבי [[שמואל יעקב קאהן]] שאל אדם שנתן לבנו במתנה סט משנה ברורה:"למה משנה ברורה, והרי שולחן הרב יותר חשוב!", ובעקבות כך הנותן הלך והחליף את המשנה ברורה ב'שולחן ערוך הרב' לשביעות רצון הרבי. | ||
*כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''"במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב"'''{{הערה|שם=בלוי}}. | *כשייסדו את ישיבת [[בעלז]] בירושלים, הכניסו לפני [[אהרן רוקח|ר' אהרון מבעלז]] רשימת ספרים שבכוונת ההנהלה לקנות לספריית הישיבה. כשראה ר' אהרון את הרשימה נענה ואמר:'''"במקום ה'חיי אדם' שהכנסתם, קנו עוד שולחן ערוך הרב"'''{{הערה|שם=בלוי}}. | ||
*בשנת [[תשע"ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 שהוסיף אחרי שם | *בשנת [[תשע"ג]] יצאו עשרות רבנים{{הערה|1='''רשימה חלקית:''' בעל '[[שמואל וואזנר|שבט הלוי]]', [[יששכר דוב רוקח|האדמו"ר מבעלז]] ([http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73255 שהוסיף אחרי שם אדמו"ר הזקן את המלים '''"הרב הדומה למלאך ה' צבקות"'''] {{חב"ד און ליין}}), הרב [[נסים קרליץ]], [[חסידות צאנז|האדמו"ר מצאנז]], [[חסידות ויז'ניץ|האדמו"ר מויז'ניץ]], הרב [[חיים קנייבסקי]] (בן [[יעקב ישראל קנייבסקי|הסטייפלר]]), [[יוחנן סופר|האדמו"ר מערלוי]], ראש ישיבת פונביז' הרב [[ברוך דב פוברסקי]], ה[[יהושע רוקח|אדמו"ר ממחנובקה -בעלז]], האדמו"ר מ[[לעלוב]], האדמו"ר מ[[שמואל יעקב קאהן|תולדות אברהם יצחק]], האדמו"ר מ[[דוד קאהן|תולדות אהרון]], [[יצחק טוביה וייס|גאב"ד העדה החרדית]], ועוד. [http://www.col.org.il/show_news.rtx?fromAdmin=yes&artID=73375 המכתב] {{חב"ד און ליין}}}} לרגל שנת המאתיים להסתלקות [[אדמו"ר הזקן]] בקריאה לקבוע שיעורים ב"הלכות תלמוד תורה" לאדמו"ר הזקן. | ||
==חיבורים על השולחן ערוך== | ==חיבורים על השולחן ערוך== | ||
| שורה 83: | שורה 83: | ||
== ראו גם == | == ראו גם == | ||
* [[שלחן ערוך]] | * [[שלחן ערוך]] | ||
* [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] | * [[קונטרס אחרון - שולחן ערוך אדמו"ר הזקן]] | ||