שואל משה קליין: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים
אין תקציר עריכה
(קו מפריד בטווח מספרים, הסרת קישורים עודפים)
שורה 5: שורה 5:
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שב[[אוקראינה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגת ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[דובער גרינפרס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].
נולד ב[[ה' טבת]] [[תרפ"ז]] ב[[פולטובה]] שב[[אוקראינה]] לאביו הרב [[שמואל מנחם קליין]] ולאימו מרים, בתו של החסיד הרב [[שניאור זלמן חוסידוב]]. בעת חגיגת ה[[ברית מילה]] כובד בסנדקאות רב קהילת ליובאוויטש המקומית הרב [[דובער גרינפרס]], והרך הנולד נקרא על שם אב סבו, החסיד הרב [[שואל משה חוסידוב]].


בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]],שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|[[פעילות חוצה גבולות]] עמוד 8 ו[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], מרוזוב, הרב [[שמואל מנחם קליין]], הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[דובער חן]], הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}. בפושקינה התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה{{הערה|[[פעילות חוצה גבולות]] עמוד 22-24, ו[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}}}.
בהיותו בן שלוש נדד יחד עם משפחתו לפרבר [[פושקינה]] הסמוך ל[[לנינגרד]],שם התפתחה באותן שנים קהילה חב"דית בראשות הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]]{{הערה|[[פעילות חוצה גבולות]] עמוד 8 ו[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד. ושם: בפושקינה גרו משפחות חב"דיות ידועות ובהן: הרב [[אברהם אליהו פלוטקין]], מרוזוב, הרב [[שמואל מנחם קליין]], הרב [[זלמן קלמנסון]], הרב [[דובער חן]], הרב שמעון גלפרין, חוסידוב}}. בפושקינה התגוררה משפחתו במשך יותר מעשר שנים, עד לכיבוש הגרמני בזמן [[מלחמת העולם השנייה]], כאשר המוני יהודים ברחו מקו החזית אל עומק [[רוסיה]], ובהם משפחתו ומשפחות חב"דיות נוספות, שעשו מסע ארוך ומסוכן במהלכו הופצצו על ידי מטוסי הגרמנים, עד שהגיעו לקולוחוז מרוחק בשם 'בורטיוק' הסמוך להרי אורל. לאחר תקופת מגורים בקולוחוז הנידח שנמשכה שנתיים תמימות במהלכם אולצו הגברים חסידי חב"ד לעבוד בחקלאות עקב נסיעתם של אנשי הכפר להילחם בשדה הקרב, הוזמנו בני משפחת קליין על ידי קרוב משפחתם הרב [[ישראל חוסידוב]] לעבור להתגורר ב[[טשקנט]], ולאחר זיוף המסמכים הנדרשים עבור השלטונות, החסידים שהתגוררו במקום עשו את דרכם לעבר אוזבקיסטן, שם פגשו קהילות חב"דיות של פליטי המלחמה{{הערה|[[פעילות חוצה גבולות]] עמוד 22–24, ו[[תולדות חב"ד בפטרבורג]] פרק כד, [[שניאור זלמן ברגר]] , '''[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=37315 חסיד ללא פעמונים - תולדות הרב שואל משה ומרת חיה ליבא קליין]''' {{אינפו}}}}.


בהגיעו לטשקנט, היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.
בהגיעו לטשקנט, היה שואל משה בן 16, והוא נכנס ללמוד אצל המשפיע ר' [[שלמה חיים קסלמן]] יחד עם קבוצת בחורים נוספת, שהיוותה את הבסיס להקמתה של ישיבת [[תומכי תמימים טשקנט]]. במקביל, הושפע גם מדמותו של המשפיע ר' [[ניסן נמנוב]] שהתגורר במקום תקופה קצרה, והגיע לאחר מכן לביקורים עונתיים לבקר את מצב סניף ישיבת תומכי תמימים המקומי.
שורה 14: שורה 14:
פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מנייני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך בית כנסת שנאטם על ידי הקומוניסטים.
פעילותו העיקרית הייתה תיחזוק מנייני התפילה המחתרתיים שהתקיימו בביתם כשלצורך כך הוא הסתכן להוציא את ספרי התורה מתוך בית כנסת שנאטם על ידי הקומוניסטים.


ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע{{הערה|נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי}}. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית הורי ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.
ב[[ט"ו כסלו]] [[תשי"ד]] [[נישואין|נשא]] את רעייתו חיה ליבא, בתו של הרב [[צבי אייזיק מאסין]] ומרת ראדע{{הערה|נכדה של הרב [[דוד בער שמולביץ]] ומרת בלומה ריבא, ונינה של הרב ליבל ונחמה פיגה ווישנסקי}}. הזוג הצעיר המשיך להתגורר לאחר החתונה בבית הורי ר' שואל משה, והכלה חיה ליבא החלה לעבוד במשרת ניהול חשבונות ממשלתית במרפאה העירונית.


בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות (גב' דובה לוין, וגב' פייגא גליצנשטיין), ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידי שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, ולימד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.
בשנות מגוריו בטשקנט נולדו לר' שואל משה שתי בנות (גב' דובה לוין, וגב' פייגא גליצנשטיין), ורעייתו התעקשה להפקיד אותם בידיו של מלמד חסידי שיעניק להם חינוך חסידי וילמד אותם תורה. למרות התופעה החריגה, המלמד החסידי בעיר ר' [[יואל איטקין]] לקח על עצמו את התפקיד, ולימד את בנותיהם בשעות לימוד נפרדות.
שורה 31: שורה 31:
תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.
תפקידו הרשמי היה הממונה על המחלקה הסוציאלית בוועד, אך לצד עבודתו פעל במגוון תחומים לטובת תושבי השכונה כולם. במקביל, פתח בית תבשיל שהעניק ארוחות חמות לזקנים גלמודים ועריריים.


בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומידי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]]- תובלה-קסטינה, הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח [[תפילין]] עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.
בנוסף לפעילותו הציבורית, עסק בלהט ב[[מבצע תפילין]] ומדי יום היה נוסע על אופניים לבסיס [[צה"ל]]- תובלה-קסטינה, הסמוך למקום מגוריו על מנת להניח [[תפילין]] עם החיילים. כמו כן התעסק בארגון התוועדויות חסידיות בבית הכנסת החב"די המרכזי בשכונה, ונחשב לגזבר הלא רשמי של בית הכנסת.


מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי,וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג לרבי מארץ ישראל. ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].
מאז עלייתו לארץ הקודש הקפיד [[נסיעה לרבי|לנסוע לרבי]] בכל שנה למשך חודש תשרי, וכמה פעמים זכה לתת בעצמו אתרוג לרבי מארץ ישראל. ובמשך זמן שהותו בחצר הרבי עמד לצידו של הרב [[משה ירוסלבסקי]] בניהול וארגון [[אש"ל הכנסת אורחים]].


הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת ה[[יחידות]] הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.
הפעם הראשונה בה ראה את הרבי היה בעת נסיעתו לחגיגות יובל השבעים להולדת הרבי לקראת [[י"א ניסן]] [[תשל"ב]], ובאור ל[[י"ג ניסן]] נכנס ל[[יחידות]] במהלכה התעניין הרבי במצבם של יהודי רוסיה מעבר למסך הברזל, והעניק לו מצות והגדה של פסח. בעת היחידות הראה ר' שואל משה לרבי תמונה משפחתית והרבי ביקש ממנו להותיר אותה אצלו.


===פטירתו===
===פטירתו===
שורה 63: שורה 63:
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:משפחת קליין]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]
[[קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים טשקנט]]
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשנ"ד]]

תפריט ניווט