37,412
עריכות
זלמן יואל לבנהרץ: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←משפחתו) |
חלוקת קונטרסים (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{לעריכה}} | {{לעריכה}} | ||
[[קובץ:לבנהרץ.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמן יואל לבנהרץ]] | [[קובץ:לבנהרץ.jpg|שמאל|ממוזער|280px|הרב זלמן יואל לבנהרץ]] | ||
הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' ([[כ"ה חשוון]] [[תרפ"ז]] - [[ה' מר חשון]] [[תשס"ד]]), היה עסקן חסידי ואיש חסד בולט, וחסיד בעל מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בברית המועצות. | הרב '''זלמן יואל לבנהרץ''' ([[כ"ה חשוון]] [[תרפ"ז]] - [[ה' מר חשון]] [[תשס"ד]]), היה עסקן חסידי ואיש חסד בולט, וחסיד בעל מסירות נפש על שמירת התורה והמצוות בברית המועצות. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
הרעב והמחלות היו קשים מאוד, ור' זלמן נאלץ ללכת יחד עם אחיו לחפש אוכל ברחובות. המצב השתפר כאשר בשנת [[תש"ג]] הובאה לביתם מכונת טקסטיל, ועול הפרנסה הוטל על ר' זלמן כשהוא בן שש עשרה בלבד. על אף שאחיו הקטנים הלכו ל[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים שהוקמה בעיר]] ול[[חדר]]{{הייתה זו 'עסקתו' של החסיד ר' [[מענדל פוטרפאס]], שהילדים הקטנים יבואו ללמוד, והוא ישלם את המחסור שיווצר בעקבות היעדרותם מהעסק המשפחתי.}}, הוא נשאר בבית יחד עם אחיו ר' יוסף על מנת לפרנס את המשפחה. בעקבות עול הפרנסה לא זכה ר' זלמן ללמוד בתומכי תמימים, אך למד לעיתים אצל ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[פרץ חן]] יחד עם חבריו ר' [[בן ציון שגלוב]], ור' [[אברהם אהרון רובשקין]] שמצבם היה דומה לשלו, והשתתף בהתוועדויות שנערכו בישיבה ובבתי אנ"ש מפעם לפעם. | הרעב והמחלות היו קשים מאוד, ור' זלמן נאלץ ללכת יחד עם אחיו לחפש אוכל ברחובות. המצב השתפר כאשר בשנת [[תש"ג]] הובאה לביתם מכונת טקסטיל, ועול הפרנסה הוטל על ר' זלמן כשהוא בן שש עשרה בלבד. על אף שאחיו הקטנים הלכו ל[[תומכי תמימים סמרקנד|ישיבת תומכי תמימים שהוקמה בעיר]] ול[[חדר]]{{הייתה זו 'עסקתו' של החסיד ר' [[מענדל פוטרפאס]], שהילדים הקטנים יבואו ללמוד, והוא ישלם את המחסור שיווצר בעקבות היעדרותם מהעסק המשפחתי.}}, הוא נשאר בבית יחד עם אחיו ר' יוסף על מנת לפרנס את המשפחה. בעקבות עול הפרנסה לא זכה ר' זלמן ללמוד בתומכי תמימים, אך למד לעיתים אצל ר' [[ישראל נח בליניצקי]] ור' [[פרץ חן]] יחד עם חבריו ר' [[בן ציון שגלוב]], ור' [[אברהם אהרון רובשקין]] שמצבם היה דומה לשלו, והשתתף בהתוועדויות שנערכו בישיבה ובבתי אנ"ש מפעם לפעם. | ||
לאחר סיום המלחמה כשהחלה [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה | לאחר סיום המלחמה כשהחלה [[יציאת רוסיה תש"ו|הבריחה ההמונית מרוסיה]] חזרה משפחת לבנהרץ למוסקבה על מנת למכור את הנכסים שברשותם, ובכספי המכירות להבריח את הגבול יחד עם שאר החסידים דרך העיר [[לבוב]], אך עוד לפני שהספיקו לחזור ללבוב נסגרו שערי רוסיב, והאפשרות לבריחה בוטלה. המשפחה התעכבה במוסקבה לתקופת מה בביתם הישן שבקצה העיר, וכאשר הגיעה ידיעה על אפשרות נוספת למילוט דרך העיר [[צ'רנוביץ']] נסעה לשם המשפחה. גם זיסל ניכנזון החליטה לברוח ולאחר שהגיעה ללבוב והתברר לה כי האפשרות לבריחה דרך עיר זו איננה, המשיכה במסעה לעבר צ'רנוביץ' אליה עברו משפחת לבנהרץ, בתקווה כי הם יעזרו לה. כעבור מספר חדשים מהגעתה לעיר [[נישואין|נשא]] ר' זלמן את מרת זיסל ב[[י"ב ניסן]] [[תש"ז]] בהשתתפות מספר חסידים מצומצם, כאשר מסדר הקידושין היה ר' [[יואל איטקין]]. | ||
בתקופה הראשונה לנישואיהם התגוררו הזוג הצעיר במשך תקופה בחדר צר שהוקצה להם בבית משפחת לבנהרץ המובחרת [[צ'רנוביץ']] שב[[אוקראינה]]. לאחר מספר חדשים עברו להתגורר בדירה קטנה בעיר בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחות וילנקין, קוזלינר, קצנלבויגן, ששונקין ווישצקי, כאשר מותירים הם לעצמם חדרון קטן. בתקופה זו התקיימו בביתם גם התוועדויות רבות. | בתקופה הראשונה לנישואיהם התגוררו הזוג הצעיר במשך תקופה בחדר צר שהוקצה להם בבית משפחת לבנהרץ המובחרת [[צ'רנוביץ']] שב[[אוקראינה]]. לאחר מספר חדשים עברו להתגורר בדירה קטנה בעיר בה אירחו באופן של קבע כמה מבני משפחות וילנקין, קוזלינר, קצנלבויגן, ששונקין ווישצקי, כאשר מותירים הם לעצמם חדרון קטן. בתקופה זו התקיימו בביתם גם התוועדויות רבות. | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
השלטון המקומי דיכא את שומרי המצוות בכלל ואת חסידי חב"ד בפרט, וחייב את בתו הגדולה של ר' זלמן להגיע לבית הספר. באותם שנים היה בקשר מתמיד עם הרבי, והיה נוהג לשאול בכל עניין, וזאת על אף שכל מכתב שנכתב ל[[חוץ לארץ]] ובמיוחד לרבי היה סכנה גדולה לו ולמשפחתו. בעקבות הקשיים החליט ר' זלמן להשיג אישור ליציאה מברית המועצות. | השלטון המקומי דיכא את שומרי המצוות בכלל ואת חסידי חב"ד בפרט, וחייב את בתו הגדולה של ר' זלמן להגיע לבית הספר. באותם שנים היה בקשר מתמיד עם הרבי, והיה נוהג לשאול בכל עניין, וזאת על אף שכל מכתב שנכתב ל[[חוץ לארץ]] ובמיוחד לרבי היה סכנה גדולה לו ולמשפחתו. בעקבות הקשיים החליט ר' זלמן להשיג אישור ליציאה מברית המועצות. | ||
בשנת [[תשי"ז]] לאחר נסיונות שונים למציאת דרך מילוט, חשף באזני ר' זלמן א' מידידיו במקום עבודתו - ר' אהרון ויטס - כי הוא עומד לצאת מברית מהמדינה עם מסמכים פולניים שזויפו בידי פקיד בכיר. ר' זלמן החליט להמר בסיכון רב זה, ובאחד מימי שישי בו נפגש עם הפקיד ונתן בידיו את כל כספו, עבורו קיבל את המסמכים הנדרשים ליציאה. | בשנת [[תשי"ז]] לאחר נסיונות שונים למציאת דרך מילוט, חשף באזני ר' זלמן א' מידידיו במקום עבודתו - ר' אהרון ויטס - כי הוא עומד לצאת מברית מהמדינה עם מסמכים פולניים שזויפו בידי פקיד בכיר. ר' זלמן החליט להמר בסיכון רב זה, ובאחד מימי שישי בו נפגש עם הפקיד ונתן בידיו את כל כספו, עבורו קיבל את המסמכים הנדרשים ליציאה. | ||
מפרוזנה נסעו מיד למוסקבה שם נפרדו מאחיו של ר' זלמן{{הערה|האחים לא גילו את דבר הבריחה להוריו של ר' זלמן, מחשש פן יבולע להם כיון שהיו מבוגרים וחלושים.}}, משם המשיכו לבריסק ויצאו מרוסיה לפולין. | מפרוזנה נסעו מיד למוסקבה שם נפרדו מאחיו של ר' זלמן{{הערה|האחים לא גילו את דבר הבריחה להוריו של ר' זלמן, מחשש פן יבולע להם כיון שהיו מבוגרים וחלושים.}}, משם המשיכו לבריסק ויצאו מרוסיה לפולין. | ||
| שורה 48: | שורה 48: | ||
לאחר למעלה משנה לשהותם בפולין נודע להם כי הלשינו עליהם ברוסיה, ומחשש שמא יעלו על עקבותיהם פנו עם המידע לשגרירות ישראל שדאגה להם תוך זמן קצר לאישורי עליה. מפולין נסעה המשפחה לאיטליה שם שהו במשך שבועיים, ולאחמ"כ עלו על אנייה לארץ ישראל. | לאחר למעלה משנה לשהותם בפולין נודע להם כי הלשינו עליהם ברוסיה, ומחשש שמא יעלו על עקבותיהם פנו עם המידע לשגרירות ישראל שדאגה להם תוך זמן קצר לאישורי עליה. מפולין נסעה המשפחה לאיטליה שם שהו במשך שבועיים, ולאחמ"כ עלו על אנייה לארץ ישראל. | ||
ב[[הושענא רבה]] [[תשי"ט]] הגיעו בני המשפחה לארץ ישראל והתיישבבו אצל קרובי משפחתם ב[[רמת גן]]. כעבור תקופה קצרה עברו ל[[כפר חב"ד]] על מנת לשהות לצדם של חסידים נוספים, אך הבית שעמד לרשותם לא היה בנוי כראוי | ב[[הושענא רבה]] [[תשי"ט]] הגיעו בני המשפחה לארץ ישראל והתיישבבו אצל קרובי משפחתם ב[[רמת גן]]. כעבור תקופה קצרה עברו ל[[כפר חב"ד]] על מנת לשהות לצדם של חסידים נוספים, אך הבית שעמד לרשותם לא היה בנוי כראוי ולא ניתן היה לחיות בו מחמת נזילות ומטרדים נוספים. לאחר שהציעו לו לעבור ל[[בני ברק]] שאל בעצת הרבי שהורה לו להתייעץ עם ידידים מבינים, ואכן כעבור תקופה קצרה עבר להתגורר בשיכון אגודת ישראל בבני ברק. לפרנסתו פתח חנות מכולת, ברחוב רבי עקיבא פינת רחוב רש"י. | ||
ר' זלמן לא השאיר את ידידיו מאחור והגיש בקשות הגירה עבור חסידים רבים, ואף שהדבר היה כרוך בניסעות מפרכות ובבירוקרטיה רבה. פעולותיו של ר' זלמן שלוו בברכותיו ועדודיו של הרבי נשאו פרי, וחסידים רבים שוחררו ובראשם משפחתו המורחבת. אחדים מהם אף השתכנו אצלו בתקופה הראשונה לבואם לארץ. | ר' זלמן לא השאיר את ידידיו מאחור והגיש בקשות הגירה עבור חסידים רבים, ואף שהדבר היה כרוך בניסעות מפרכות ובבירוקרטיה רבה. פעולותיו של ר' זלמן שלוו בברכותיו ועדודיו של הרבי נשאו פרי, וחסידים רבים שוחררו ובראשם משפחתו המורחבת. אחדים מהם אף השתכנו אצלו בתקופה הראשונה לבואם לארץ. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
{{ערך מורחב|ערך=[[גולגוטקס]]}} | {{ערך מורחב|ערך=[[גולגוטקס]]}} | ||
כאשר הוקמה [[נחלת הר חב"ד|שכונת חב"ד בקריית מלאכי]] ייסדו כמה ממשפחות העולים בנחלת הר חב"ד מפעל טקסטיל. בהוראת הרבי לא מכר ר' זלמן את חנות המכולת בבני ברק{{הערה|ביחידות שהייתה לו באותם ימים, שאל את הרבי האם למכור את החנות מכולת שלו כדי שיוכל לתת את חלקו בשותפות במפעל. הרבי ענה לו (תוכן הדברים): "המקום בו החנות נמצאת יהיה מרכזי מאוד, והמחיר של החנות יעלה". את דברי הרבי פירסם ר' זלמן בקרב ידידיו וחביריו. באותן שנים רבי עקיבא פינת רחוב [[רש"י]] לא נחשב למיקום אטרקטיבי. לאחר כמה שנים כולם הבינו כי דברי הרבי היו נבואה של ממש, שהרי המכולת נמצאת כיום במרכזה של העיר הגדולה בני ברק. לפי הוראת הרבי הוא לא מכר את החנות אלא השכיר אותה וכך עד ליומו האחרון החנות לא נמכרה}}, ועם זאת הפך לאחד ממנהלי המפעל שנקרא 'גולגוטקס' על שם מייסדיו: '''גו''' - ר' [[מרדכי גורדצקי]] כיום יו"ר [[ועד נחלת הר חב"ד]], '''ל''' - לבנהרץ ר' זלמן ואחיו ר' יונה, '''גו''' - ר' [[משה גולדשמיד]], '''טקס''' - קיצור של טקסטיל. תפקידו של ר' זלמן במפעל יחד עם אחיו ר' יונה היה קשרי החוץ - הזמנת חומרי גלם ושיווק הסחורה. | כאשר הוקמה [[נחלת הר חב"ד|שכונת חב"ד בקריית מלאכי]] ייסדו כמה ממשפחות העולים בנחלת הר חב"ד מפעל טקסטיל. בהוראת הרבי לא מכר ר' זלמן את חנות המכולת בבני ברק{{הערה|ביחידות שהייתה לו באותם ימים, שאל את הרבי האם למכור את החנות מכולת שלו כדי שיוכל לתת את חלקו בשותפות במפעל. הרבי ענה לו (תוכן הדברים): "המקום בו החנות נמצאת יהיה מרכזי מאוד, והמחיר של החנות יעלה". את דברי הרבי פירסם ר' זלמן בקרב ידידיו וחביריו. באותן שנים רבי עקיבא פינת רחוב [[רש"י]] לא נחשב למיקום אטרקטיבי. לאחר כמה שנים כולם הבינו כי דברי הרבי היו נבואה של ממש, שהרי המכולת נמצאת כיום במרכזה של העיר הגדולה בני ברק. לפי הוראת הרבי הוא לא מכר את החנות אלא השכיר אותה וכך עד ליומו האחרון החנות לא נמכרה}}, ועם זאת הפך לאחד ממנהלי המפעל שנקרא 'גולגוטקס' על שם מייסדיו: '''גו''' - ר' [[מרדכי גורדצקי]] כיום יו"ר [[ועד נחלת הר חב"ד]], '''ל''' - לבנהרץ ר' זלמן ואחיו ר' יונה, '''גו''' - ר' [[משה גולדשמיד]], '''טקס''' - קיצור של טקסטיל. תפקידו של ר' זלמן במפעל יחד עם אחיו ר' יונה היה קשרי החוץ - הזמנת חומרי גלם ושיווק הסחורה. | ||
על אף עיסוקיו הרבים והיותו דמות מפתח בביסוס והרחבת השכונה החב"דית הצעירה, קביעות בלימוד התורה הייתה חשובה ביותר אצל ר' זלמן, שלא זכה ללמוד בצעירותו ב[[ישיבה]]. פעמים מספר חזר ואמר שהוא משלים את שלא היה ביכלתו ללמוד מאחורי מסך הברזל. בפרט היה מקפיד על השתתפות בשידורים שנעשו מהתוועדויות ושיחות של הרבי. כאשר התגורר בבני ברק, היה נוסע במונית ישירה בשעות הלילה המאוחרות לכפר חב"ד כדי לשמוע את השידור, ובשלב מסויים הצליח לאחר מאמצים רבים להביא לשידור דברי הרבי בקביעות גם בבני ברק. גם כאשר עבר לגור בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, אירגן שידור קבוע מחצר הרבי. | על אף עיסוקיו הרבים והיותו דמות מפתח בביסוס והרחבת השכונה החב"דית הצעירה, קביעות בלימוד התורה הייתה חשובה ביותר אצל ר' זלמן, שלא זכה ללמוד בצעירותו ב[[ישיבה]]. פעמים מספר חזר ואמר שהוא משלים את שלא היה ביכלתו ללמוד מאחורי מסך הברזל. בפרט היה מקפיד על השתתפות בשידורים שנעשו מהתוועדויות ושיחות של הרבי. כאשר התגורר בבני ברק, היה נוסע במונית ישירה בשעות הלילה המאוחרות לכפר חב"ד כדי לשמוע את השידור, ובשלב מסויים הצליח לאחר מאמצים רבים להביא לשידור דברי הרבי בקביעות גם בבני ברק. גם כאשר עבר לגור בשכונת סנהדריה המורחבת בירושלים, אירגן שידור קבוע מחצר הרבי. | ||
ירא שמיים מרבים ובעל חסד גדול היה. ב[[כ"ו תשרי]] [[תשל"ז]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, והציע את הרעיון שעלה בלבו לפתוח [[גמ"ח]] לעילוי נשמתו של אביו אברהם שמואל{{הערה|נפטר בשנת [[תשל"ה]]}}. הרבי עודד אותו לפתוח את הגמ"ח מיד בשובו לארץ ישראל, ונתן מספר הוראות בנוגע להתנהלות הגמ"ח. הרבי גם נתן לו שני שטרות של עשר דולר כהשתתפות ראשונית בקופת הגמ"ח. ר' [[משה קוטלרסקי]] נתן לו סכום גדול כהלוואה לקופת הגמ"ח, ור' זלמן ניהל גמ"ח זה עד לפטירתו. | ירא שמיים מרבים ובעל חסד גדול היה. ב[[כ"ו תשרי]] [[תשל"ז]] נכנס ל[[יחידות]] אצל הרבי, והציע את הרעיון שעלה בלבו לפתוח [[גמ"ח]] לעילוי נשמתו של אביו אברהם שמואל{{הערה|נפטר בשנת [[תשל"ה]]}}. הרבי עודד אותו לפתוח את הגמ"ח מיד בשובו לארץ ישראל, ונתן מספר הוראות בנוגע להתנהלות הגמ"ח. הרבי גם נתן לו שני שטרות של עשר דולר כהשתתפות ראשונית בקופת הגמ"ח. ר' [[משה קוטלרסקי]] נתן לו סכום גדול כהלוואה לקופת הגמ"ח, ור' זלמן ניהל גמ"ח זה עד לפטירתו. | ||
עסק רבות ב[[מבצעים]] של הרבי, דאג לעשרות רבות שיקבלו מצות שמורה לקראת פסח. בכל שנה לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]], היה מבקש מהאחראים לשבצו בפעילות בתהלוכה. כל שנה היה מלוה הוא את התהלוכה גם כשהיה כבר מבוגר. | עסק רבות ב[[מבצעים]] של הרבי, דאג לעשרות רבות שיקבלו מצות שמורה לקראת פסח. בכל שנה לקראת [[תהלוכת ל"ג בעומר]], היה מבקש מהאחראים לשבצו בפעילות בתהלוכה. כל שנה היה מלוה הוא את התהלוכה גם כשהיה כבר מבוגר. | ||
ר' זלמן כתב לרבי מאז ומתמיד בתדירות גבוהה על כל הקורה עמו ועל פעילותו, ולאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] החל [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באמצעות האגרות קודש]]. | ר' זלמן כתב לרבי מאז ומתמיד בתדירות גבוהה על כל הקורה עמו ועל פעילותו, ולאחר [[ג' תמוז תשנ"ד]] החל [[כתיבה לרבי באמצעות האגרות קודש|לכתוב לרבי באמצעות האגרות קודש]]. | ||
| שורה 87: | שורה 87: | ||
[[קטגוריה:אישים בירושלים]] | [[קטגוריה:אישים בירושלים]] | ||
[[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]] | [[קטגוריה:משפחת לבנהרץ]] | ||
[[קטגוריה:אישים שנולדו בשנת תרפ"ז]] | |||
[[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]] | [[קטגוריה:אישים שנפטרו בשנת תשס"ד]] | ||