11,693
עריכות
פרשת חוקת: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
מ
הגהה
מ (הגהה) |
|||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
==הפרשה בקצרה== | ==הפרשה בקצרה== | ||
'''הקדמה''': חוק הינו ציווי ש[[אדם]] [[נברא]] לא יכול להבין את טעמו, בניגוד למשפט שהינו ציווי שגם אדם יכול להבין בעצמו. למשל הציווי לא לרצוח הינו משפט. הסיבה שפרשתנו נקראת חוקת הינה בגלל שהיא דנה במצוה של [[פרה אדומה]]. המלך [[שלמה]] שעליו נאמר כי הינו ה[[חכם]] מכל האדם אמר שניסה להבין את רזי ה[[מצוה]] המיוחדת, אך "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני". ה[[רמב"ם]] אומר שבכל ההיסטוריה היו תשע פרות אדומות, ואת העשירית יעשה ה[[מלך המשיח]], מהרה יגלה אמן כן יהי רצון. | '''הקדמה''': חוק הינו ציווי ש[[אדם]] [[נברא]] לא יכול להבין את טעמו, בניגוד למשפט שהינו ציווי שגם אדם יכול להבין בעצמו. למשל הציווי לא לרצוח הינו משפט. הסיבה שפרשתנו נקראת חוקת הינה בגלל שהיא דנה במצוה של [[פרה אדומה]]. המלך [[שלמה]] שעליו נאמר כי הינו ה[[חכם]] מכל האדם אמר שניסה להבין את רזי ה[[מצוה]] המיוחדת, אך "אמרתי אחכמה והיא רחוקה ממני". ה[[רמב"ם]] אומר שבכל ההיסטוריה היו תשע פרות אדומות, ואת העשירית יעשה ה[[מלך המשיח]], מהרה יגלה אמן כן יהי רצון{{הערה|הלכות פרה אדומה סוף פרק ג'.}}. | ||
*'''ראשון''' - ה[[תורה]] מצווה אותנו את דיני הפרה האדומה, אותה שוחטים ושורפים, ואת | *'''ראשון''' - ה[[תורה]] מצווה אותנו את דיני הפרה האדומה, אותה שוחטים ושורפים, ואת האפר שומרים. כאשר אדם נטמא בנגיעה ב[[מת]], מזים עליו מאפר שריפת הפרה ביום השלישי וביום השביעי לטהרתו ולאחר מכן הוא נטהר. | ||
*'''שני''' - התורה ממשיכה לתאר את ההכנה והטהרה של אדם שנטמא למת. כעת אנו שמים לב לעובדה מעניינת: בה בשעה שאפשר הפרה מטהר אדם שנגע במת, הוא גם מטמא את האדם המתעסק בטהרה ומזה את האפר על הטמא. בכך אנו רואים מדוע נקראת מצוה זו בשם חוק. לאחר מכן מספרת התורה על מסעות בני ישראל במשך ארבעים שנים במדבר, כשהגיעו למדבר צין, | *'''שני''' - התורה ממשיכה לתאר את ההכנה והטהרה של אדם שנטמא למת. כעת אנו שמים לב לעובדה מעניינת: בה בשעה שאפשר הפרה מטהר אדם שנגע במת, הוא גם מטמא את האדם המתעסק בטהרה ומזה את האפר על הטמא. בכך אנו רואים מדוע נקראת מצוה זו בשם חוק. לאחר מכן מספרת התורה על מסעות בני ישראל במשך ארבעים שנים במדבר, כשהגיעו למדבר צין, נפטרה מרים, אחותם של משה ואהרן. לאחר מכן מספר התורה כי העם צמא למים, ורש"י מסביר שזאת כיון שבכל זמן שמרים הייתה בחיים, היה עם העם בארה של מרים, אך משנפטרה, הסתלקה הבאר. בני ישראל מצידם החלו בטענות על משה ואהרן. | ||
*'''שלישי''' - בהמשך | *'''שלישי''' - בהמשך לכך, [[הקב"ה]] מצווה את משה ואהרן לקחת את המטה ולאסוף את בני ישראל ליד סלע מסויים, שם הם אמורים לדבר אל הסלע לפני כל העדה והסלע יתן מים. משה ואהרן אספו את כולם, אך במקום לדבר אל הסלע כפי שצווה, משה היכה את הסלע פעמיים ואז החל הסלע להוציא מים. הקב"ה אמר למשה ואהרן שכיון שהם לא קידשו את שמו של הקב"ה לעיני כל ישראל, הם לא יכנסו לארץ ישראל. התורה קוראת למים "מי מריבה", ורש"י מציין כי זה מה שהאסטרולוגים של פרעה ראו במצרים שמנהיג היהודים ילקה במים ולכן גזרו להטביע את כל הבנים ביאור. | ||
*'''רביעי''' - [[משה]] שולח שליחים למלך אדום לבקש רשות לעבור בארצו. הוא מבטיח לא לפגוע בארץ בשום דרך. יתירה מזו הוא מבטיח לקנות בכסף את האוכל והמים, וזאת למרות שהם בעצמם אוכלים מן ושותים מבארה של מרים. למרות זאת, מלך אדום מסרב לתת לעם ישראל לעבור בארצו והוא יוצא בחרב לעומתם. בני ישראל נוטים מגבולו וממשיכים במסעם. | *'''רביעי''' - [[משה]] שולח שליחים למלך אדום לבקש רשות לעבור בארצו. הוא מבטיח לא לפגוע בארץ בשום דרך. יתירה מזו הוא מבטיח לקנות בכסף את האוכל והמים, וזאת למרות שהם בעצמם אוכלים [[מן (לחם מן השמים)|מן]] ושותים מבארה של מרים. למרות זאת, מלך אדום מסרב לתת לעם ישראל לעבור בארצו והוא יוצא בחרב לעומתם. בני ישראל נוטים מגבולו וממשיכים במסעם. | ||
*'''חמישי''' - לאחר שבני ישראל התרחקו מאדום הם מגיעים להור ההר. [[רש"י]] מסביר שלמרות שבכל מקום שהגיעו אליו ענני הכבוד היו מיישרים את השטח, נותרו שלושה הרים: הר סיני עבור מתן תורה, הור ההר עבור קבורת אהרן, והר נבו לקבורת משה רבינו. לפי ציווי [[הקב"ה]] משה ואהרן וכן אלעזר בן אהרן עולים להר, משה מפשיט את אהרן מ[[בגד|בגדי]] הכהן הגדול ומלביש את אהרן בנו, ואהרן נפטר ומסתלק מהעולם הזה. כאשר משה ואלעזר יורדים מההר בלי אהרן, העם מבין שאהרן נפטר והם מבכים את מותו שלושים יום. | *'''חמישי''' - לאחר שבני ישראל התרחקו מאדום הם מגיעים להור ההר. [[רש"י]] מסביר שלמרות שבכל מקום שהגיעו אליו ענני הכבוד היו מיישרים את השטח, נותרו שלושה הרים: [[הר סיני]] עבור [[מתן תורה]], הור ההר עבור קבורת אהרן, והר נבו לקבורת משה רבינו. לפי ציווי [[הקב"ה]] משה ואהרן וכן אלעזר בן אהרן עולים להר, משה מפשיט את אהרן מ[[בגד|בגדי]] הכהן הגדול ומלביש את אהרן בנו, ואהרן נפטר ומסתלק מהעולם הזה. כאשר משה ואלעזר יורדים מההר בלי אהרן, העם מבין שאהרן נפטר והם מבכים את מותו שלושים יום. | ||
*'''שישי''' - התורה מתארת את מסעי בני ישראל במדבר. כמו כן מספרת התורה על נס מיוחד שהתרחש בעמק ארנון. כאשר עברו בני ישראל בעמק הצר, התחבאו האמוריים במערות ותכננו להרוג בעם ישראל, אך | *'''שישי''' - התורה מתארת את מסעי בני ישראל במדבר. כמו כן מספרת התורה על נס מיוחד שהתרחש בעמק ארנון. כאשר עברו בני ישראל בעמק הצר, התחבאו האמוריים במערות ותכננו להרוג בעם ישראל, אך הקב"ה קירב את ההרים ומחץ את האמוריים שהתחבאו בנקיקים. | ||
*'''שביעי''' - בני ישראל מגיעים לארץ סיחון ושולחים מסר למלך בו מבקשים רשות לעבור בארצו בשלום. המלך מסרב ויוצא להלחם בעם ישראל. העם נלחם נגדו בחזרה ומנצח ואף כובש את ארצו. לאחר מכן עוג מלך הבשן יוצא להתקיף את ישראל וגם אותו מנצחים ישראל וכובשים את ארצו. בשלב זה מגיעים בני ישראל לגדה המזרחית של נהר הירדן ממול לעיר יריחו שבארץ ישראל. | *'''שביעי''' - בני ישראל מגיעים לארץ סיחון ושולחים מסר למלך בו מבקשים רשות לעבור בארצו בשלום. המלך מסרב ויוצא להלחם בעם ישראל. העם נלחם נגדו בחזרה ומנצח ואף כובש את ארצו. לאחר מכן עוג מלך הבשן יוצא להתקיף את ישראל וגם אותו מנצחים ישראל וכובשים את ארצו. בשלב זה מגיעים בני ישראל לגדה המזרחית של נהר הירדן ממול לעיר יריחו שבארץ ישראל. | ||