1,617
עריכות
יקב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
הסרת ההפניה לדף יין#ייצור היין
חב"דפד וטוב לו (שיחה | תרומות) (הפניה לדף יין#ייצור היין) תגית: הפניה חדשה |
(הסרת ההפניה לדף יין#ייצור היין) תגית: הסרת הפניה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''יקב''' הוא שם הבור שלפני הגת. היינו, הגת הוא הבור בו דורכים את הענבים והיקב הוא הבור התחתון אליו זב המיץ. | |||
== השיתין שבבית המקדש קרויים יקב== | |||
השיתין הם בור חצוב מתחת למקדש, דרכו יורד היין שמנסכים על המזבח מטה מטה עד התהום. אומר רש"י"{{הערה|ישעיהו ה' ב'.}}, שבשם המושאל '''כל''' בור חצוב נקרא יקב: ש"כל יקב שבמקרא לשון בור הוא" (כמו לדוגמא "עד יקבי המלך"{{הערה|שם=זכריה|זכריה יד י׳.}} שתרגם יונתן "עד שיחיא דמלכא", והכוונה לעומק האוקינוס). והבור החצוב '''העיקרי''' הם השיתין תחת המזבח שבמקדש - כמו שנאמר "וגם יקב חצב בו"{{הערה|שם=זכריה}}. ואמרו חז"ל{{הערה|סוכה מט ע"א: שיתין מששת ימי בראשית נבראו, שנאמר "חמוקי ירכיך כמו חלאים מעשה ידי אמן"{{הערה|שיה"ש ז ב.}}. חמוקי ירכיך - אלו השיתין, כמו חלאים - שמחוללין ויורדין עד התהום, מעשה ידי אמן - זו מעשה ידי אומנותו של הקדוש ברוך הוא.}}, שהכוונה ב"חצב" היא למי שבכוחו לחצוב – היינו הקב"ה{{הערה|כי בור כזה אינו בידי אדם לעשותו - שהם חצובים ומגיעים עד התהום.}}. שאת השיתין ברא ה' בשעת בריאת העולם, מוכנים ליום שמעליהם יבנה המזבח. | |||
==יק"ב = יחוד, קדושה, ברכה== | |||
בחסידות מובא פעמים רבות מאמר הזוהר{{הערה|רע"מ משפטים קט"ז סע"א.}} שיק"ב הוא ראשי תיבות "יחוד קדושה ברכה". העניין הכללי בזה הוא המשכת העליון אל מקום התחתון (על דרך שהיין יורד מהגת אל היקב), אלא שבפרטות יש בזה כמה הסברים. | |||
===דרגתם בעולמות=== | |||
כתב הרב משה זכות על הזוהר{{הערה|בפרשת עקב.}}, שקדושה היא בחכמה, ברכה בבינה ויחוד הוא קו האמצעי. וכותב על זה הרבי הצ"צ{{הערה|אוה"ת דרושים לסוכות א'תשז, על פי הרמ"ז פ' תצא על דף רע"ז ע"א בד"ה 'ומברך בה'.}}, שיש לומר שיחוד הוא בחינת יחיד, קדושה היא סובב כל עלמין, וברכה ממלא כל עלמין. היינו – ששלושת הדרגות (העניינים) דיחיד, סובב כל עלמין וממלא כל עלמין אינן אלא דבר אחד. | |||
===יחוד הוי' ואלוקים=== | |||
להסבר זה עניין היקב הוא "תירושי" המשמח אלוקים{{הערה|ספר שופטים ט' יג.}}: תירושי הוא שם ה', והוא משמח את "אלוקים" (מדת הצמצום). הגבורות דקדושה (אלוקים) חפצן ותשוקתן להתמתק ע"י גילוי מדת החסד והרחמים, כי אינן דינים גמורים כמו גבורות שלמטה{{הערה|אוה"ת נ"ך קמ"ז.}}, ועל כן הן "שמחות" כאשר יורד ומתגלה בהן מדת החסד (שהיא שם ה'{{הערה|ראה לדוגמא שעהיוה"א פרק ד', דמאחר ושם הוי' הוא בחינת משפיע לכן עניינו הכללי חסד.}}. | |||
===ע"י יחוד וקדושה נמשכת הברכה=== | |||
הרבי הצ"צ מסביר{{הערה|אוה"ת בראשית ג תקנט.}} שהראשי תיבות של יק"ב 'יחוד קדושה ברכה' רומזים גם ליחוד שבקריאת שמע וקיום המצוות: | |||
'''יחוד קדושה''' הוא קריאת שמע (יחוד) הממשיך את ה'קדושה'. | |||
'''ברכה''' הוא שע"י קבלת עול מלכות שמים ומצות ממשיכים הברכה. | |||
וכן ישנו הסבר קרוב לזה, שצדיק באמונתו יחיה: מי שמקיים מצוות נקרא 'צדיק', וע"י קיום המצוות נמשכת חיות באמונה{{הערה|אוה"ת ד"ה וידעת היום}}. | |||
ראה גם [[יין#ייצור היין|ייצור היין]] | |||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:מושגים בחסידות]] | |||
[[קטגוריה: מושגים במבט החסידות]] | |||