39,916
עריכות
מעיין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''מעיין''' הינו [[מים]] היוצאים וזוחלין מה[[אדמה]]. | '''מעיין''' הינו [[מים]] היוצאים וזוחלין מה[[אדמה]]. | ||
למרות שהטבילה כשרה הן במעיין והן ב[[מקווה]], דינה של הטבילה במעיין, שונה מאשר הטבילה במקווה מים בדינים רבים | למרות שהטבילה כשרה הן במעיין והן ב[[מקווה]], דינה של הטבילה במעיין, שונה מאשר הטבילה במקווה מים בדינים רבים. | ||
ע"פ הלשון במכתבו של ה[[בעש"ט]], נקבע הלשון הרגיל בנוגע ל[[תורת החסידות]] – לשון הכתוב<REF> משלי ה, טז.</REF> "יפוצו מעינותיך חוצה". | ע"פ הלשון במכתבו של ה[[בעש"ט]], נקבע הלשון הרגיל בנוגע ל[[תורת החסידות]] – לשון הכתוב<REF> משלי ה, טז.</REF> "יפוצו מעינותיך חוצה". | ||
| שורה 34: | שורה 34: | ||
ע"פ הסברה זו יש לבאר גם קס"ד בנוגע למעיין: | ע"פ הסברה זו יש לבאר גם קס"ד בנוגע למעיין: | ||
מי מעיין שנפסקו ממקום חיבורן, ושוב אינם זוחלין, אלא נקווים ועומדים – פשיטא לכל הדעות שמטהרים באשבורן. אבל כאשר המים נמצאים בתוך המעיין – יש קס"ד בתוספות<REF>ד"ה שמא – בכורות נה, ב. וראה אגרות-קודש | מי מעיין שנפסקו ממקום חיבורן, ושוב אינם זוחלין, אלא נקווים ועומדים – פשיטא לכל הדעות שמטהרים באשבורן. אבל כאשר המים נמצאים בתוך המעיין – יש קס"ד בתוספות<REF>ד"ה שמא – בכורות נה, ב. וראה [[אגרות-קודש]] להרבי, חי"ב ע' שמ.</REF>שמטהרים דוקא בזוחלין ולא באשבורן. | ||
ולכאורה אין זה מובן כלל: אם כאשר נפסקו המים ממקום חיבורם מטהרים באשבורן – איך יתכן שבהיותם במקום חיבורן, שאז ניתוסף בהם ענין נעלה, יפסלו מלטהר באשבורן, ולא יטהרו אלא בזוחלין?! | ולכאורה אין זה מובן כלל: אם כאשר נפסקו המים ממקום חיבורם מטהרים באשבורן – איך יתכן שבהיותם במקום חיבורן, שאז ניתוסף בהם ענין נעלה, יפסלו מלטהר באשבורן, ולא יטהרו אלא בזוחלין?! | ||
| שורה 42: | שורה 42: | ||
ויש לומר, שזהו גם החילוק בתורה – "אין מים אלא תורה"<REF>[[ב"ק]] יז, א. וש"נ.</REF> – בין נגלה דתורה לפנימיות התורה: | ויש לומר, שזהו גם החילוק בתורה – "אין מים אלא תורה"<REF>[[ב"ק]] יז, א. וש"נ.</REF> – בין נגלה דתורה לפנימיות התורה: | ||
בנגלה ד[[תורה]] – עיקר הכוונה היא | בנגלה ד[[תורה]] – עיקר הכוונה היא "לאפשא לה"<REF>זהר ח"א יב, ב. הובא בתו"א מקץ לט, ד.</REF>, להוסיף ולהרבות בתורה, היינו, שע"י הלימוד באופן של משא ומתן, מיוסד על כללי התורה, הרי הוא מחדש בתורה<REF> ראה הל' ת"ת ל[[אדמו"ר הזקן|אדה"ז]] פ"ב ה"ב. וש"נ.</REF>, כפי יכולת השגתו ושורש נשמתו<REF> ראה שם פ"א ה"ד. תניא פ"ד.</REF>. | ||
מה שאין כן בפנימיות התורה – העיקר הוא חזרת ושמירת דברי [[הרב]]<REF>כדברי [[אדמו"ר הריי"צ]], ראה [[ספר המאמרים]] תש"ח ע' 296. [[ספר השיחות]] [[תש"ח]] ע' 263.</REF>, ולא לחדש חידושים, אלא שבדברי הרב גופא צריכה להיות שקלא וטריא, כדי להבינם על בוריים ולעומקם. | |||
ונמצא, שפנימיות התורה היא בדוגמת המעיין, שכאשר המים נמצאים בתוך המעיין אינם מציאות בפני עצמם, כי אם המעיין עצמו, ומטהר בכל שהוא, היינו, שאינו צריך להוסיף ולחדש דבר, כי אם, ליקח את ה"כל שהוא" לעמקו ולאמיתתו, ע"י היגיעה בו; | ונמצא, שפנימיות התורה היא בדוגמת המעיין, שכאשר המים נמצאים בתוך המעיין אינם מציאות בפני עצמם, כי אם המעיין עצמו, ומטהר בכל שהוא, היינו, שאינו צריך להוסיף ולחדש דבר, כי אם, ליקח את ה"כל שהוא" לעמקו ולאמיתתו, ע"י היגיעה בו; | ||