1,755
עריכות
אין תקציר עריכה |
|||
(11 גרסאות ביניים של 7 משתמשים אינן מוצגות) | |||
שורה 1: | שורה 1: | ||
{{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בעיירה [[ליובאוויטש]]|אחר=רשת [[ישיבה|ישיבות]] תומכי תמימים ליובאוויטש|ראו=ישיבת תומכי תמימים}} | {{פירוש נוסף|נוכחי=ישיבה בעיירה [[ליובאוויטש]]|אחר=רשת [[ישיבה|ישיבות]] תומכי תמימים ליובאוויטש|ראו=ישיבת תומכי תמימים}} | ||
{{ישיבה| | {{ישיבה| | ||
שורה 32: | שורה 31: | ||
הישיבה נוסדה ב[[שבע ברכות]] של חתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], במהלך אסיפה הכללה רבנים ועסקנים רבים. במהלך האסיפה נשא [[אדמו"ר הרש"ב]] נאום בו נימק את הסיבה להקמת הישיבה: | הישיבה נוסדה ב[[שבע ברכות]] של חתונת [[אדמו"ר הריי"צ]] ב[[ט"ו אלול]] [[תרנ"ז]], במהלך אסיפה הכללה רבנים ועסקנים רבים. במהלך האסיפה נשא [[אדמו"ר הרש"ב]] נאום בו נימק את הסיבה להקמת הישיבה: | ||
{{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מטרת הצעתי אינה להעמיד ישיבה נוספת על הישיבות הנמצאות מכבר לא ישיבות חסרות לעם קדשנו תודות לא ל עליון עשיר עמנו בישיבות ובתי לחמוד, אך החסר לנו הוא החינוך, בזה נראה דלות עמנו בעת האחרונה ירוממהו ד' ויחייהו מהעת אשר התחילו התערובות ההרכבות והזיופים בדרכי החינוך, החינוך הישן הברור והנכון אשר נתנו לנו גדולי חכמינו ז"ל ואשר כלנו בו התחנכנו העזב, ותמורתו בא חנוך חדש אשר לא שערוהו אבותינו וחכמינו מעת היינו לעם סגולה|מקור={{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 12|עמוד=14}}}} | {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=מטרת הצעתי אינה להעמיד ישיבה נוספת על הישיבות הנמצאות מכבר לא ישיבות חסרות לעם קדשנו תודות לא ל עליון עשיר עמנו בישיבות ובתי לחמוד, אך החסר לנו הוא החינוך, בזה נראה דלות עמנו בעת האחרונה ירוממהו ד' ויחייהו מהעת אשר התחילו התערובות ההרכבות והזיופים בדרכי החינוך, החינוך הישן הברור והנכון אשר נתנו לנו גדולי חכמינו ז"ל ואשר כלנו בו התחנכנו העזב, ותמורתו בא חנוך חדש אשר לא שערוהו אבותינו וחכמינו מעת היינו לעם סגולה|מקור={{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 12|עמוד=14}}}} | ||
הלימודים בישיבה התחילו ב[[י"ח אלול]]. במקביל לישיבה בליובאוויטש נפתח גם ב[[ז'עבין]] סניף נוסף שנודע לבחורים בעלי כישרון{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת שצ"ו.}}, אותה ניהל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק א', אגרת ש"ב.}}. ב[[כ"ד אלול]] [[תרנ"ח]], בעקבות בקשותיהם של רבים מ[[אנ"ש]] שבראשם ר' [[אשר גרוסמן]] מ[[ניקולייב]], מונה בתרנ"ה (בהיותו בן 15) [[אדמו"ר הריי"צ]] למנהלה הראשי של הישיבה בליובאוויטש | הלימודים בישיבה התחילו ב[[י"ח אלול]]. במקביל לישיבה בליובאוויטש נפתח גם ב[[ז'עבין]] סניף נוסף שנודע לבחורים בעלי כישרון{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק ב', אגרת שצ"ו.}}, אותה ניהל ר' [[שמואל גרונם אסתרמן]]{{הערה|[[אגרות קודש (אדמו"ר הריי"צ)|אגרות קודש]], חלק א', אגרת ש"ב.}}. ב[[כ"ד אלול]] [[תרנ"ח]], בעקבות בקשותיהם של רבים מ[[אנ"ש]] שבראשם ר' [[אשר גרוסמן]] מ[[ניקולייב]], מונה בתרנ"ה (בהיותו בן 15) [[אדמו"ר הריי"צ]] למנהלה הראשי של הישיבה בליובאוויטש{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 14|עמוד=16}}.}}. | ||
כבר ב[[ג' תשרי]] [[תרנ"ט]] כינס אדמו"ר הריי"צ אסיפה בה קרא לחסידים לתרום לישיבה, תוך זמן קצר נאסף סכום של 1,400 רובל. לאחר [[חג הסוכות]] של אותה שנה, נוסדה אגודה שנועדה להתרים כסף לישיבה. בעקבות פנייה אישית של אדמו"ר הרש"ב, הסכימו הגבירים [[ישעיהו ברלין]] ו[[יעקב הורביץ]], לתרום סכום נכבד של כמה מאות רובלים, באופן קבוע מדי שנה בשנה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 15 - 17|עמוד=17}}.}}. | כבר ב[[ג' תשרי]] [[תרנ"ט]] כינס אדמו"ר הריי"צ אסיפה בה קרא לחסידים לתרום לישיבה, תוך זמן קצר נאסף סכום של 1,400 רובל. לאחר [[חג הסוכות]] של אותה שנה, נוסדה אגודה שנועדה להתרים כסף לישיבה. בעקבות פנייה אישית של אדמו"ר הרש"ב, הסכימו הגבירים [[ישעיהו ברלין]] ו[[יעקב הורביץ]], לתרום סכום נכבד של כמה מאות רובלים, באופן קבוע מדי שנה בשנה{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 15 - 17|עמוד=17}}.}}. | ||
בישיבה היו שתי וועדות קבלה, וועדה גלויה וועדה חשאית, הליך הקבלה של בחור לישיבה הורכב ממיון ראשוני על ידי הוועדה גלויה, המיון התבצע לאחר בחינת הבחור על ידיעותיו בלימוד ובדיקת רמת הופעתו החיצונית, הבחורים שעברו את הבחינה נשארו במתחם הישיבה לשהות של חצי שנה, במהלך השהות אנשי הוועדה החשאית עקבו ובדקו את רצינותו והשקעתו של הבחור בסדרי הישיבה, הבחור גם נקרא לראיון אצל אדמו"ר הריי"צ שכיהן כמנהל פועל בישיבה וכמנהל הוועדה החשאית. | |||
אדמו"ר הריי"צ היה מתעניין באופן אישי, אודות הנהגותיהם של הבחורים, ולפעמים אף היה קורא לבחור בשיחה אישית, ומעורר אותו לתקן את מידותיו{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 19|עמוד=21}}.}}. גם אדמו"ר הרש"ב היה קורא לפעמים לבחורים לשיחה אישית, וכן היה משיב להם על שאלותיהם ב[[עבודת ה']]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 21|עמוד=23}}.}}. ב[[חשוון]] [[תר"ס]] פרסם אדמו"ר הרש"ב את [[קונטרס התפילה]], הקונטרס הופץ באלפי עותקים, והשאיר רושם עז על התלמידים. במשך השנים השנים הוציא אדמו"ר הרש"ב עוד מספר קונטרסים:[[קונטרס עץ החיים]], [[קונטרס העבודה]] ו[[קונטרס ומעין מבית ה']]. | אדמו"ר הריי"צ היה מתעניין באופן אישי, אודות הנהגותיהם של הבחורים, ולפעמים אף היה קורא לבחור בשיחה אישית, ומעורר אותו לתקן את מידותיו{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 19|עמוד=21}}.}}. גם אדמו"ר הרש"ב היה קורא לפעמים לבחורים לשיחה אישית, וכן היה משיב להם על שאלותיהם ב[[עבודת ה']]{{הערה|{{אוצר החכמה|משה רוזנבלום|"דברי ימי התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 21|עמוד=23}}.}}. ב[[חשוון]] [[תר"ס]] פרסם אדמו"ר הרש"ב את [[קונטרס התפילה]], הקונטרס הופץ באלפי עותקים, והשאיר רושם עז על התלמידים. במשך השנים השנים הוציא אדמו"ר הרש"ב עוד מספר קונטרסים:[[קונטרס עץ החיים]], [[קונטרס העבודה]] ו[[קונטרס ומעין מבית ה']]. | ||
שורה 50: | שורה 51: | ||
בשנת [[תר"ע]] נוסדה "[[אגודת התמימים ברוסיה|אגודת התמימים]]" שנועדה לדאוג לבוגרי ישיבות תומכי תמימים, הן בגשמיות והן ברוחניות{{הערה|{{אוצר החכמה|יהושע מונדשיין|"אגודת התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 213 - 232|עמוד=215}}.}}. בשנת [[תרע"א]] יצא מטעם הישיבה גיליון [[האח (גליון)|האח]], בעריכתו של ר' [[משה רוזנבלום]]. | בשנת [[תר"ע]] נוסדה "[[אגודת התמימים ברוסיה|אגודת התמימים]]" שנועדה לדאוג לבוגרי ישיבות תומכי תמימים, הן בגשמיות והן ברוחניות{{הערה|{{אוצר החכמה|יהושע מונדשיין|"אגודת התמימים"|29325|בתוך קובץ "[[כרם חב"ד]]", גיליון ג', [[תשנ"ב]], עמ' 213 - 232|עמוד=215}}.}}. בשנת [[תרע"א]] יצא מטעם הישיבה גיליון [[האח (גליון)|האח]], בעריכתו של ר' [[משה רוזנבלום]]. | ||
בשנת [[תרע"ו]], בשל [[מלחמת עולם הראשונה]] שהתחוללה, עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[ליובאוויטש]]. הבחורים בישיבה בליובאוויטש המשיכו ללמוד עוד שנתיים, ובשנת [[תרע"ח]] עברה הישיבה ל[[אורל]] שם [[תומכי תמימים אורל|התקיימה]] מספר חודשים. לאחר מכן עברה הישיבה ל[[קרמנצ'וג]] שם ניהלה הרב [[ישראל נח בליניצקי]]. בשנת [[תר"פ]] עברה ה[[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבה]] ל[[רוסטוב]], בשנת [[תרפ"א]] נסגרה | בשנת [[תרע"ו]], בשל [[מלחמת עולם הראשונה]] שהתחוללה, עזב [[אדמו"ר הרש"ב]] את [[ליובאוויטש]]. הבחורים בישיבה בליובאוויטש המשיכו ללמוד עוד שנתיים, ובשנת [[תרע"ח]] עברה הישיבה ל[[אורל]] שם [[תומכי תמימים אורל|התקיימה]] מספר חודשים. לאחר מכן עברה הישיבה ל[[קרמנצ'וג]] שם ניהלה הרב [[ישראל נח בליניצקי]]. בשנת [[תר"פ]] עברה ה[[תומכי תמימים רוסטוב|ישיבה]] ל[[רוסטוב]], בשנת [[תרפ"א]] נסגרה הישיבה על ידי השלטונות. בשנת [[תרפ"ד]] נפתחה שנית, איך נסגרה שוב סופית באותה שנה על ידי השלטונות. | ||
==מחלקות הישיבה== | ==מחלקות הישיבה== | ||
{| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;" | {| class="wikitable" style="float: left; text-align: center;" | ||
|- | |- | ||
| [[קובץ:Bliner, Michoel (Der Alter).jpg|מרכז|ממוזער|160px|ר' מיכאל בלינר | | [[קובץ:Bliner, Michoel (Der Alter).jpg|מרכז|ממוזער|160px|ר' [[מיכאל בלינר]] ה[[משפיע]] הראשי של הישיבה]] | ||
| [[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|מרכז|ממוזער|150px|ר' אלחנן דוב מרוזוב | | [[קובץ:אלחנן דוב מרוזוב.jpg|מרכז|ממוזער|150px|ר' [[אלחנן דוב מרוזוב]] ה[[משגיח]] הראשי לתקופה קצרה]] | ||
|} | |} | ||
הישיבה כללה שלושה מחלקות: | הישיבה כללה שלושה מחלקות: | ||
שורה 101: | שורה 102: | ||
*הרב [[זאב וואלף לויטין]]. | *הרב [[זאב וואלף לויטין]]. | ||
*הרב [[יחזקאל הימלשטיין]]. | *הרב [[יחזקאל הימלשטיין]]. | ||
*הרב לייב | *הרב לייב ציטעס (בודנעוויץ). | ||
*הרב [[שלמה ריסין]]. | *הרב [[שלמה ריסין]]. | ||
*הרב יוסף פרידמן. | *הרב יוסף פרידמן. | ||
שורה 124: | שורה 125: | ||
*הרב משה בנימין.}} | *הרב משה בנימין.}} | ||
לאחר פטירתו של הרב [[חנוך הענדל קוגל]], התמנה ר' [[שמואל גרונם]] להיות המשפיע הראשי ב[[ליובאוויטש]]{{הערה|עד אז היה משפיע בסניף הישיבה ב[[זעמבין]]}} והמשפיע ר' [[מיכאל בלינער]] מנעוול{{הערה|עפ"י הספר [[ליובאוויטש וחייליה]]}}. | |||
{{ליובאוויטש}} | |||
==ראו גם== | ==ראו גם== | ||
* [[ליובאוויטש וחייליה (ספר)]] | |||
* [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש|בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] | * [[:קטגוריה:בוגרי תומכי תמימים ליובאוויטש|בוגרי ישיבת תומכי תמימים ליובאוויטש]] | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* '''דברי ימי התמימים,''' הרב משה רוזנבלום. הוצאה חדשה עם הוספות ועדויות על הישיבה, [[יהושע מונדשיין]], כרמים, [[תשע"ז]]. | * '''דברי ימי התמימים,''' הרב משה רוזנבלום. הוצאה חדשה עם הוספות ועדויות על הישיבה, [[יהושע מונדשיין]], כרמים, [[תשע"ז]]. | ||
* '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - חלק ראשון - זכרונות על הישיבה. חלק שני - רשימה ארוכה של כל ה'תמימים' - הבחורים שלמדו בישיבה בכל שנותיה, [[רפאל נחמן הכהן]]. | * '''[[ליובאוויטש וחייליה]]''' - חלק ראשון - זכרונות על הישיבה. חלק שני - רשימה ארוכה של כל ה'תמימים' - הבחורים שלמדו בישיבה בכל שנותיה, [[רפאל נחמן הכהן]]. | ||
*[[עבד אברהם אנכי]] במבוא לספר, זכרונות הרב [[אליעזר קרסיק]]. | *'''[[עבד אברהם אנכי]]''' - במבוא לספר, זכרונות הרב [[אליעזר קרסיק]]. | ||
*התמים הראשון, תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], תיעודים אודות הרב גרליק כאחד התמימים הראשונים בישיבה | *'''[[רשימות דברים (ספר)|רשימות דברים]]''' - בקטעי זכרונותיו מהישיבה | ||
*'''זכרונותי''' - זכרונותיו ותולדותיו של הרב ששונקין. ערך הרב [[נפתלי צבי גוטליב]], [[תשמ"ח]]. (הוצאה חדשה - [[תשע"ג]]). | |||
*'''התמים הראשון''', תולדות הרב [[שניאור זלמן גרליק]], תיעודים אודות הרב גרליק כאחד התמימים הראשונים בישיבה | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
* {{היברובוקס|הרב [[יהושע מונדשיין]]|כרם חב"ד גליון שלישי|23672||1}}. נדפס מחדש בספר [[דברי ימי התמימים]]. | * {{היברובוקס|הרב [[יהושע מונדשיין]]|כרם חב"ד גליון שלישי|23672||1}}. נדפס מחדש בספר [[דברי ימי התמימים]]. | ||
* '''[https://chabadlibrary.org/books/ | * '''[https://chabadlibrary.org/books/6802240031 ישיבת תומכי תמימים]''', מתוך [[תולדות חב"ד ברוסיה הצארית]], באתר {{ספרייה|}}. | ||
* [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 '''זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש'''] - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס '''[[שניאור זלמן ברגר]]''', בתוך '''[[בית משיח]]'''. | * [http://old2.ih.chabad.info/index.php?url=article_he&id=65029 '''זכרונות מהעיירה - ליובאוויטש'''] - זכרונותיו של מרדכי לזר, הביא לדפוס '''[[שניאור זלמן ברגר]]''', בתוך '''[[בית משיח]]'''. | ||
* [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%91%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ כשהתמימים עזבו את העיירה ליובאוויטש]''', [[שבועון בית משיח]], י"ג באלול ה'תשע"ז | * [[שניאור זלמן ברגר]], '''[http://chabad.info/magazine/%D7%9B%D7%A9%D7%94%D7%AA%D7%9E%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D-%D7%A2%D7%96%D7%91%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%94%D7%A2%D7%99%D7%99%D7%A8%D7%94-%D7%9C%D7%99%D7%95%D7%91%D7%90%D7%95%D7%95%D7%99%D7%98%D7%A9/ כשהתמימים עזבו את העיירה ליובאוויטש]''', [[שבועון בית משיח]], י"ג באלול ה'תשע"ז |
עריכות