1,221
עריכות
אלחנן דב מרוזוב: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 3: | שורה 3: | ||
==ביוגרפיה== | ==ביוגרפיה== | ||
ר‘ חאניע נולד בשנת תרל“ח | ר‘ חאניע נולד בשנת תרל“ח בעיירה [[יוזאווקע]] שעל יד העיר [[צ‘רקאס]]. הוריו לא נמנו עם עדת ה[[חסידים]] אך היו [[ירא שמיים|יראי שמים]]. | ||
הוא היה בן יחיד, ובגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בישיבה ליטאית בעיר [[מינסק]]. ר‘ | הוא היה בן יחיד, ובגיל 12-13 התייתם מאביו. אימו שלחה את בנה ללמוד בישיבה ליטאית בעיר [[מינסק]]. ר‘ אלחנן למד שם מספר שנים, עשה חייל בלימודים ונימנה עם מצטייני התלמידים. | ||
על התקרבותו לליובאוויטש מסופר שפעם (בשלהי שנת תרנ"ז) פגש אותו חסיד חב“ד, תושב מינסק, והציע לר‘ | על התקרבותו לליובאוויטש מסופר שפעם (בשלהי שנת תרנ"ז) פגש אותו חסיד חב“ד, תושב מינסק, והציע לר‘ אלחנן הצעה מפתה: ”שמע נא חוניע! אני נוסע עתה לליובאוויטש לחודש החגים ואני מוכן לקחת אותך על חשבוני. אני בטוח שלא תתחרט אף פעם על החוויה שתחווה כאשר תשהה בראש השנה, בימים הנוראים ובחודש החגים כולו, בצל קורת כ“ק הרבי“. ההצעה קסמה מאוד לר‘ אלחנן שתמיד רצה לראות מקרוב מה זה ’רבי‘ ומיד הביע את הסכמתו להצטרף אליו. | ||
ר' | ר' אלחנן והחסיד יצאו לדרך והגיעו במחצית אלול לליובאוויטש, היישר אל חתונתו של כ"ק אדמו"ר הריי"צ, ומובן שהתכנסו שם כל האריות שבחבורה, גדולי ואדירי הדיעה של ליובאוויטש מכל הערים הקרובות והרחוקות. | ||
בשביל ר' | בשביל ר' אלחנן הכל היה חדש - אמירת ה[[דא"ח]] ע"י הרבי, ה'[[חזרה]]', עצם לימוד ה[[חסידות]] וההתפלפלות בה, אריכות התפילה ע"י זקני ה'עובדים', זה היה כמו עולם חדש בשבילו, אך יותר מכל שבו את ליבו המאמרים שהוא שמע מהרבי למרות שלא היה מסוגל להבינם כי זה היה זר וחדש לו, בכל זאת הרגיש שזה מושך את ליבו. הגיע ראש השנה, וגם באירוע זה, הכול היה לגביו בבחינת חידוש: ההכנות, אריכות בתפילות של ה"עובדים", התקיעות וכו'. כך עבר עליו כל החודש עד שבשמחת תורה כששמע על הכרזת כ"ק אדמו"ר הרש"ב בדבר הקמת "תומכי תמימים" זה גרם לו ללבטים רבים והוא לא יכל להחליט האם להשאר ללמוד ב[[תומכי תמימים]] או לחזור ל[[מינסק]] עד שהוא סיכם עם החסיד שהביאו שבינתיים ישאר ואם ירצה לחזור יודיע לחסיד והחסיד ישלח לו כרטיס רכבת למינסק. | ||
מיד לאחר מכן ביקש ר' | מיד לאחר מכן ביקש ר' אלחנן להתקבל לישיבה, ומובן שקיבלוהו. הוא היה אז בן עשרים ונמנה עם המבוגרים בתלמידי הישיבה. לאחר קבלתו החל להתמסר בכל כוחו ללימודי ה[[נגלה]] וה[[חסידות]]. | ||
כך עברו מספר שנים. באותו פרק זמן, בחורף תרס"ד לערך, כבר הבחין אדמו"ר הרש"ב נ"ע בכשרונותיו ובמסירותו של ר' | כך עברו מספר שנים. באותו פרק זמן, בחורף תרס"ד לערך, כבר הבחין אדמו"ר הרש"ב נ"ע בכשרונותיו ובמסירותו של ר' אלחנן, ודאג באופן אישי שר' אלחנן ילמד בחברותא עם בנו-יחידו, כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע (שהיה צעיר ממנו בשנתיים), כששאלו פעם את כ"ק הרבי הרש"ב, מה הביאו לידי כך שיקח דווקא את ר' אלחנן ללמוד בחברותא עם בנו, ענה הרבי: "לא מצאתי בין כולם פנימי כמוהו". | ||
ב[[תרס"ח]] כבר שימש | ב[[תרס"ח]] כבר שימש רא"ד כ[[משגיח]] על לימודי החסידות של תלמידי ה"תמימים" בגיבויו המלא של [[כ"ק אדמו"ר הרש"ב]]. לפני שמונה לתפקיד זה, אמר אדמו"ר הרש"ב לתמימים "אליו תשמעון כאשר שמעתם אלי" (מפי ר' [[פרץ מוצ'קין]]). בינתיים הציעו לר' חאניע שידוך עם בתו של ר' צבי פבזנר השוחט מקלימוביץ, ובהסכמת הרבי יצא השידוך לפועל. | ||
בשנת [[תרע"ד]] נשלחו הוא ו[[ר' שילם]] קוראטין ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו"ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ"ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]]. | בשנת [[תרע"ד]] נשלחו הוא ו[[ר' שילם]] קוראטין ל[[האדיטש]] - לציון [[אדמו"ר הזקן]] כשלוחי כל [[אנ"ש]] והתמימים במסגרת [[אורח לצדיק]]. | ||
| שורה 26: | שורה 26: | ||
בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע אחד כמעט שבר אותה: בסוף השנה הראשונה לנישואים היא היתה בהריון, ופתאום, באחד הלילות, פרצה שריפה בליובאוויטש, והיא לבדה בבית עם חמשת הילדים. | בתחילה היה לה קשה מאד, אישה צעירה שעול הטיפול בחמישה ילדים נופל עליה בבת-אחת, והבעל, אבי הילדים, מצוי מעט מאד בבית, מבלה את כל עתותיו אצל הרבי. אירוע אחד כמעט שבר אותה: בסוף השנה הראשונה לנישואים היא היתה בהריון, ופתאום, באחד הלילות, פרצה שריפה בליובאוויטש, והיא לבדה בבית עם חמשת הילדים. | ||
כל הבתים היו עשויים מעץ, וכיוון שהיה חשש שהדליקה תתפשט על כל העיירה, היו צריכים דבר ראשון, להוציא את הקטנים ולנסות להציל מה שניתן, והיא לבדה בבית... היא פתחה בצעקות ושכנים הגיעו לעזרתה, אך הפחד והחששות פגעו בה קשות. כשר' חאניע הגיע למחרת, שאלה אותו אשתו היכן היה בעת השריפה, ולא היה לו מענה. היא הטיחה כנגדו: "הרי הבנים הם שלך ולא שלי, מדוע לא רצת הביתה"? ור' חאניע השיב שברגע שהשריפה פרצה, רץ מיד לבית הרבי, כדי לנסות לעזור ולהציל את כל שניתן להציל משם. "אבל", טענה האשה, "שם נמצאים אנשים רבים, וגם תלמידי הישיבה יכולים לעזור, ולמה לא באת אלי, כשאתה יודע שאני לבד? והלוא הילדים הם שלך ולא שלי" ?! "הצדק אתך", ענה ר' חאניע, "אבל מה אעשה ? שכשפרצה השריפה מיד עלתה במוחי המחשבה "מה קורה בבית רבינו"? ומיד הייתי שם ועזרתי". הדבר לא התקבל אצלה, והיא החליטה להתגרש ולבקש גט-פיטורין, אולם הרבנית הזקנה, מרת שטערנא שרה ע"ה התערבה, השכינה שלום בית, והבטיחה לאשה כי דבר כזה לא יישנה וכי יהיו לה בנים גדולים תלמידי חכמים, ואשתו נרגעה. | כל הבתים היו עשויים מעץ, וכיוון שהיה חשש שהדליקה תתפשט על כל העיירה, היו צריכים דבר ראשון, להוציא את הקטנים ולנסות להציל מה שניתן, והיא לבדה בבית... היא פתחה בצעקות ושכנים הגיעו לעזרתה, אך הפחד והחששות פגעו בה קשות. כשר' חאניע הגיע למחרת, שאלה אותו אשתו היכן היה בעת השריפה, ולא היה לו מענה. היא הטיחה כנגדו: "הרי הבנים הם שלך ולא שלי, מדוע לא רצת הביתה"? ור' חאניע השיב שברגע שהשריפה פרצה, רץ מיד לבית הרבי, כדי לנסות לעזור ולהציל את כל שניתן להציל משם. "אבל", טענה האשה, "שם נמצאים אנשים רבים, וגם תלמידי הישיבה יכולים לעזור, ולמה לא באת אלי, כשאתה יודע שאני לבד? והלוא הילדים הם שלך ולא שלי" ?! "הצדק אתך", ענה ר' חאניע, "אבל מה אעשה? שכשפרצה השריפה מיד עלתה במוחי המחשבה "מה קורה בבית רבינו"? ומיד הייתי שם ועזרתי". הדבר לא התקבל אצלה, והיא החליטה להתגרש ולבקש גט-פיטורין, אולם הרבנית הזקנה, מרת שטערנא שרה ע"ה התערבה, השכינה שלום בית, והבטיחה לאשה כי דבר כזה לא יישנה וכי יהיו לה בנים גדולים תלמידי חכמים, ואשתו נרגעה. | ||
פעם שאל [[הרבי הריי"ץ]] את ר' חאניע האם הוא רוצה להיות גבאי של הרבי הרש"ב, ר' חאניע סירב. כעבור חצי שעה חזר הריי"ץ ואמר לר' חאניע שהרבי הרש"ב קורה לו. | פעם שאל [[הרבי הריי"ץ]] את ר' חאניע האם הוא רוצה להיות גבאי של הרבי הרש"ב, ר' חאניע סירב. כעבור חצי שעה חזר הריי"ץ ואמר לר' חאניע שהרבי הרש"ב קורה לו. | ||