בעוד ששאר המידות רעות יכול האדם לגרשן מליבו ע"י עבודת התפילה, שבא נוכח
האדם לדעת שהקב"ה הוא טוב, את עמלק אין האדם יכול ל"שכנע" בטובו של הקב"ה
היות וטבעו הוא חוצפה והתנשאות ללא טעם (וזהו השנאה הסיבה לשנאה הגדולה שהי' לחסידים על
עמלק (ע"ע [[זלמן זעזמער]])).
אשר על כן הדרך למלחמה הרוחנית בעמלק היא ג"כ בדרך של חוצפה, חוצפה הבאה מצד עצם הטוב והקדושה שבכאו"א (עצם הנשמה).