1,106
עריכות
נחלת הר חב"ד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תהליכי הקמה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
==תהליכי הקמה== | ==תהליכי הקמה== | ||
[[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]] | [[קובץ:הר חבד.jpg|ממוזער|שמאל|250px|המכתב הראשון של הרבי לתושבי השכונה]][[קובץ: נחלת הר חבד1.jpg|שמאל|ממוזער|250px|[[התוועדות חסידית|התוועדות]] בבית הכנסת]] | ||
כאשר הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולים וחסידים, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] שטח הולם אך בתקופה זו שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. | כאשר הרבי הורה לאתר מקום מתאים להקמת [[שכונה]] לעולים וחסידים, חיפשו כמה מעסקני חב"ד ובהם הרב [[בנימין גורודצקי]] והרב [[אפרים וולף]] שטח הולם אך בתקופה זו שרר מחסור חמור בדירות בכל הארץ ולא נמצא מקום מתאים. | ||
התפנית בחיפושים אירעה בפגישת הרב [[שלמה מיידנצ'יק]] יו"ר [[ועד כפר חב"ד]] עם מר [[לובה אליאב]] סגן שר הקליטה, אשר הטיח ביו"ר הועד, על חוסר שיתוף הפעולה של חב"ד עם משרד הקליטה. לדבריו עומדת עלייה של יהודי גרוזיה בפתח, ותמה מדוע חסידי חב"ד לא עידכנו כי הם מעוניינים לקלוט את יהודי גרוזיה. באותה שיחה, גילה מר אליאב כי ב[[קרית מלאכי]] עומדות מוכנות כ-300 דירות ריקות אשר ממתינות לעולים חדשים. | |||
הרב מיידנצ'יק ועסקני חב"ד נוספים נסעו ל[[קרית מלאכי]] והחלו לגלגל את הרעיון, כאשר במרכז ניצב הקשר היום-יומי עם [[הרבי]]. חודש ימים התנהל הקשר האינטנסיבי עם משרדי הממשלה עד אשר הבשיל הרעיון, והרבי נתן את הסכמתו במברק{{הערה|שלומי חסקי, הקטר של חב"ד ע' 84-85}} מכ"ג [[שבט]] [[תשכ"ט]]: "נכונה ההצעה דקריית-מלאכי בהתנאים שמסרם, וכן שחלק דאברכי הכולל דכפר חב"ד יתיישבו שם. בברכת הצלחה לגמר [[טוב]] בהנזכר לעיל". | |||
בהוראת הרבי, הרב [[אפרים וולף]] הכין קבוצת אברכים שיבואו לקריית מלאכי. ובסמיכות ל[[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]] ועוד.}}. | בהוראת הרבי, הרב [[אפרים וולף]] הכין קבוצת אברכים שיבואו לקריית מלאכי. ובסמיכות ל[[שבת זכור]] הגיעו 10 משפחות של מתיישבים להתיישב בנחל'ה{{הערה|ביניהם משפחת הרב [[יצחק יהודה ירוסלבסקי]], משפחת יצחק יעקב הולצברג, משפחת הרב [[אברהם אלתר הבר]] ועוד.}}. | ||
| שורה 10: | שורה 14: | ||
בשנים הבאות עולי רוסיה השתכנו בשכונה וביססו אותה. | בשנים הבאות עולי רוסיה השתכנו בשכונה וביססו אותה. | ||
עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל | {{הערה|עם הקמתה של השכונה עלתה הצעה על ידי עסקני חב"ד בארץ הקודש להעביר את 'יקב שמשון' שהיה בבעלותו של ר' [[יונה מנדלסון]], מירושלים לשכונה החדשה ובכך לתרום להתפתחותה גם מהצד הכלכלי, אך בסופו של דבר הרעיון לא בא לידי פועל [http://www.teshura.com/teshurapdf/Wolf-Prus%2C%20Av%2017%205768.pdf יסודה והתפתחותה של נחלת הר חב"ד]}}. | ||
==התפתחות נחלת הר חב"ד== | ==התפתחות נחלת הר חב"ד== | ||