יהושע פישל שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

היה בקשר עם [[אדמו"ר הריי"צ]] ונפגש איתו כמה פעמים. בין חסידים מקובל שרופאיו של [[אדמו"ר הריי"צ]] המליצו לו לשוחח עימו אודות דברים שונים. כמו כן ידוע לפחות על פעם אחת ש[[אדמו"ר הריי"צ]] הפנה חסיד לטיפול אצלו. היה זה בן למשפחה חסידית מפורסמת, אשר היה במצוקה נפשית קשה ומכיון שהיה בחור ישיבה, נוצר חשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו. [[אדמו"ר הריי"צ]] שלח מכתב לאביו שיפנה לפישל שניאורסאהן וז"ל: "הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה ... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל [[מידות]] [[חכם]] ו[[נבון]] מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן – יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי [[ישיבה]] ואותם שקיבלו [[חינוך]] חסידותי".  

חיבר ספרים במגוון נושאים. ביניהם ספרי היסטוריה חסידית כמו "[[כוחה של סנגוריה]]", ספרי סיפורי חסידים כמו "[[סיפורי התגלות חסידיים]]", ספרים רבים על פסיכולוגיית ילדים, פסיכולוגיה בעקבות השואה. התעסק בכתיבת מאמרים וחוברות על ההווי החסידי, פעמים כתב באהדת החסידים ופעמים בביקורת. הידוע מבין ספריו מהסוג השני הוא הפרוזה "[[חיים גראביצער]]" בו הוא מתאר את הליכי נפשו של חסיד במעבי חסידות חב"ד, קשייו ומשבריו. בסך הכל ישנם היום עשרות רבות של כותרים שכתב פרופסור שניאורסון.