75
עריכות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 2: | שורה 2: | ||
[[קובץ:חצר הת"ת לוד.jpg|ממוזער|תלמידי הת"ת בפעילות בחצר]] | [[קובץ:חצר הת"ת לוד.jpg|ממוזער|תלמידי הת"ת בפעילות בחצר]] | ||
[[קובץ:תלמוד תורה לוד.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בנין התלמוד תורה והחצר בעת שיטפון]] | [[קובץ:תלמוד תורה לוד.jpg|250px|ממוזער|שמאל|בנין התלמוד תורה והחצר בעת שיטפון]] | ||
'''תלמוד תורה חב"ד לוד''' הינו בית ספר שהוקם על ידי הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בשכונת נווה זית לשנת הלימודים [[תשכ"ד]] בניהולו של הרב [[אברהם הרשקוביץ]]. נכון לשנת [[תשפ"ב]] שוכן | '''תלמוד תורה חב"ד לוד''' הינו בית ספר שהוקם על ידי הנהלת ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] בשכונת נווה זית לשנת הלימודים [[תשכ"ד]] בניהולו של הרב [[אברהם הרשקוביץ]]. נכון לשנת [[תשפ"ב]] שוכן ה[[תלמוד תורה]] [[בשיכון חב"ד]] ב[[לוד]] בניהולו של הרב [[ברק כוכבי]]. | ||
==היסטוריה== | ==היסטוריה== | ||
רעיון הקמת | רעיון הקמת ה[[תלמוד תורה] עלה ב[[ד' ניסן]] [[תשכ"א]] ונכתב על כך ל{{ה|רבי}}, [[הרבי]] ענה ב[[ט' ניסן]] שישתדלו לפעול בדרכי נועם ומצד שני בתקיפות. לאחר חיפושים ארוכים אחר מקום הושג בסוף שנת [[תשכ"ד]] בנין בשכונת נווה זית ואושר כי הרב [[אברהם הרשקוביץ]] ינהל אותו. | ||
בשנות המ"מים עבר בית הספר לרחבת [[תומכי תמימים לוד]] בקראוונים, ובשנת תנש"א נכנס לתוך מבנה רחב ידיים המאכלס כ-230 תלמידים. במבנה זה שימש הרב [[מנשה חדד]] כמנהל מטעם הישיבה ונתנה אפשרות לתלמידים מהכיתות הגבוהות לישון בפנימיית הישיבה. | בשנות המ"מים עבר בית הספר לרחבת [[תומכי תמימים לוד]] בקראוונים, ובשנת [[תנש"א]] נכנס לתוך מבנה רחב ידיים המאכלס כ-230 תלמידים. במבנה זה שימש הרב [[מנשה חדד]] כמנהל מטעם הישיבה ונתנה אפשרות לתלמידים מהכיתות הגבוהות לישון בפנימיית הישיבה. | ||
לשנת הלימודים [[תש"ע]] נבנה מבנה נוסף ששימש לבית הכנסת עבור הכיתות הגבוהות, כאשר ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] המבנה שימש כבית כנסת נוסף לקהילה וכונה בשם 'בית הכנסת לצעירים'. באותה שנה אף הוחלף מנהל ה[[תלמוד תורה]] כשבמקומו הובא הרב [[ברק כוכבי]] ששימש כסגן מנהל ב[[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות]] וכמנהל בתלמוד תורה בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47818 מנהל חדש לת"ת בלוד: הרב ברק כוכבי] {{אינפו}}}}. מאז כניסתו החל התלמוד תורה לפרוח ולשגשג. | לשנת הלימודים [[תש"ע]] נבנה מבנה נוסף ששימש לבית הכנסת עבור הכיתות הגבוהות, כאשר ב[[שבת]]ות ו[[יום טוב|ימים טובים]] המבנה שימש כבית כנסת נוסף לקהילה וכונה בשם 'בית הכנסת לצעירים'. באותה שנה אף הוחלף מנהל ה[[תלמוד תורה]] כשבמקומו הובא הרב [[ברק כוכבי]] ששימש כסגן מנהל ב[[תלמוד תורה לוי יצחק רחובות]] וכמנהל בתלמוד תורה בנתניה{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=47818 מנהל חדש לת"ת בלוד: הרב ברק כוכבי] {{אינפו}}}}. מאז כניסתו החל התלמוד תורה לפרוח ולשגשג. | ||
בשנת [[תשע"ב]] התקבלו אישורים | בשנת [[תשע"ב]] התקבלו אישורים מ[[משרד החינוך]] להרחבת השטח ונבנו עוד 8 כיתות{{הערה|1=[http://old2.ih.chabad.info/#!g=1&url=article&id=66063 אושרו תקנים לבי"ס ות"ת נוספים בלוד] {{אינפו}}}}. במרכז השטח הוקמה סככה גדולה ובשנת [[תשע"ו]] הושלמה בניית הבנין החדש ובית הספר עבר שיפוץ מקיף. | ||
בשטח בית הספר מתקיים מדי שנה בזמן הקיץ ובבין הזמנים דיי קעמפ הפועל במסגרת [[צבא הרבי לוד]]. | בשטח בית הספר מתקיים מדי שנה בזמן הקיץ ובבין הזמנים דיי קעמפ הפועל במסגרת [[צבא הרבי לוד]]. | ||
מטעם | מטעם ה[[תלמוד תורה]] מדי שבוע יוצא עלון בו יש סיכום קצר לפרשת השבוע, סיקור קצר מהשבוע החולף ב[[תלמוד תורה]], מופיעים בו התלמידים המצטיינים ודברים קצרים מפי אחד התלמידים או המורים. | ||
בתחילת שנת [[תשפ"ב]] בשל גידול במספר התלמידים פוצל התלמוד תורה לשני מבנים כשכתות ז' וח' עברו למתחם בית הספר "עמל" השוכן בסמוך | בתחילת שנת [[תשפ"ב]] בשל גידול במספר התלמידים פוצל התלמוד תורה לשני מבנים כשכתות ז' וח' עברו למתחם בית הספר "עמל" השוכן בסמוך ל[[שיכון חב"ד]] ונקראו בשם מתיבתא לצעירים. | ||
נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בתלמוד תורה יותר מ-700 תלמידים ב-24 כיתות (בבית הספר יש בכל כיתה שלוש כיתות מקבילות מלבד כיתה ב' בה יש 4 וכיתה ח' בה יש שלושה כיתות מקבילות). | נכון לשנת הלימודים [[תשפ"ב]] לומדים בתלמוד תורה יותר מ-700 תלמידים ב-24 כיתות (בבית הספר יש בכל כיתה שלוש כיתות מקבילות מלבד כיתה ב' בה יש 4 וכיתה ח' בה יש שלושה כיתות מקבילות). |
עריכות