1,071
עריכות
גרמניה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==תחת השלטון הנאצי== | ==תחת השלטון הנאצי== | ||
עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[תרצ"ג]], התפתחה מדיניותם בנושא היהודים בשני מישורים: חקיקת חוקים וגזירות | עם עליית הנאצים לשלטון בגרמניה בשנת [[תרצ"ג]], התפתחה מדיניותם בנושא היהודים בשני מישורים: חקיקת חוקים וגזירות נגד היהודים, ומעשי אלימות והשפלה ללא קשר לחוק. לאחר שקיבלו הנאצים רוב ברייכסטאג (בית הנבחרים הגרמני), הם החלו בחקיקה אנטישמית שמטרתה הייתה לסלק את כל היהודים מגרמניה. | ||
בשלב זה החלו פוגרומים כנגד היהודים, יהודים פוטרו מעבודתם, והוטל "חרם" על חנויות בבעלות יהודית. ב-9 במרץ תרצ"ג התרחשו פרעות ביהודי ברלין. | בשלב זה החלו פוגרומים כנגד היהודים, יהודים פוטרו מעבודתם, והוטל "חרם" על חנויות בבעלות יהודית. ב-9 במרץ תרצ"ג התרחשו פרעות ביהודי ברלין. | ||
ב-11 במרץ תרצ"ג, התפרצו אנשי ה-אס | ב-11 במרץ תרצ"ג, התפרצו אנשי ה-אס אס (פלוגות-הסער של המפלגה הנאצית) לבניין בית המשפט בורוצלב (פולין) וסילקו ממנו את כל היהודים - שופטים, פרקליטים ועורכי דין. באותו חודש נערכו מספר פוגרומים ביהודים גם במקומות אחרים בגרמניה. | ||
עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג המגבילים משמעותית את צעדי היהודי. | עם התבססות המשטר הנאצי בגרמניה, גברה המדיניות האנטי-יהודית ונחקקו חוקי נירנברג המגבילים משמעותית את צעדי היהודי. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
על רקע הגירוש, סטודנט יהודי בשם הרשל גרינשפן, שהוריו היו בין המגורשים, התנקש בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת, ארנסט פום ראט. | על רקע הגירוש, סטודנט יהודי בשם הרשל גרינשפן, שהוריו היו בין המגורשים, התנקש בחייו של יועץ השגרירות הגרמנית בצרפת, ארנסט פום ראט. | ||
בתגובה להתנקשות נערך ב- | בתגובה להתנקשות נערך ב-ט"ז חשון תרצ"ט פוגרום נקמה של אנשי המשטרה הפוליטית ביהודי ברלין, ולראשונה נחשפו יהודי גרמניה לאלימות ולסכנת חיים. במהלך הפוגרום התנפלו הפורעים על בתי יהודים, הכו אלפי יהודים, הרגו 92 יהודים, שרפו מאות בתי-כנסת, בתי-ספר וחנויות, הרסו כ–7,500 בתי-עסק ואסרו 30 אלף יהודים במחנות ריכוז. הפוגרום כונה "ליל הבדולח", על-שם שברי הזכוכיות של חלונות-הראווה בחנויות היהודים. מ–1938, לאחר "ליל הבדולח", היגרו מגרמניה כ–150 אלף יהודים. | ||
עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותרו בגרמניה כ-220,000 יהודים, פחות ממחצית יהודיה. פרוץ המלחמה סגר סופית את שערי גרמניה להגירה יהודית החוצה, למעט במסגרת גירושים יזומים ומכוונים בידי השלטונות. חלק ניכר מן הפליטים היהודים שנמלטו או גורשו מגרמניה נמצאו במדינות ובשטחי אירופה שנכבשו בהדרגה בידי הגרמנים. חלקם המשיכו את מסע הימלטותם מזרחה, דרומה או מערבה ככל שהתקדמו הכיבושים הגרמניים, ואחרים נלכדו בשטחים שנכבשו ומצאו עצמם שוב, וביתר שאת, קורבנות לרדיפה הנאצית. | עם פרוץ מלחמת העולם השנייה נותרו בגרמניה כ-220,000 יהודים, פחות ממחצית יהודיה. פרוץ המלחמה סגר סופית את שערי גרמניה להגירה יהודית החוצה, למעט במסגרת גירושים יזומים ומכוונים בידי השלטונות. חלק ניכר מן הפליטים היהודים שנמלטו או גורשו מגרמניה נמצאו במדינות ובשטחי אירופה שנכבשו בהדרגה בידי הגרמנים. חלקם המשיכו את מסע הימלטותם מזרחה, דרומה או מערבה ככל שהתקדמו הכיבושים הגרמניים, ואחרים נלכדו בשטחים שנכבשו ומצאו עצמם שוב, וביתר שאת, קורבנות לרדיפה הנאצית. | ||
| שורה 47: | שורה 47: | ||
{{ערך מורחב|פוקינג}} | {{ערך מורחב|פוקינג}} | ||
פוקינג | פוקינג - כפר קטן על ידי מינכן שבגרמניה. לאחר ה[[שואה]] הקימו שם האמריקאים מחנה לפליטי מלחמה. מאות [[חסיד]]ים שיצאו את [[רוסיה]] בשנת [[תש"ו]] התיישבו בפאקינג. ב[[ט"ו אלול]] תש"ו ייסד עסקני אנ"ש בראשות ר' [[ניסן נמנוב]] את [[אגודת חסידי חב"ד פאקינג]], ואגודה זו הקימה ב[[ח"י אלול]] תש"ו את [[תומכי תמימים פאקינג]]. ראש הישיבה היה הרב [[אברהם אליהו פלאטקין]], ה[[משפיע]]: הרב [[ניסן נמנוב]], הר"מ: הרב [[זלמן שמעון דבורקין]], וה[[משגיח]] היה הרב [[זלמן לויטין]]. | ||
במשך השנים ביקרו בישיבה כמה שליחי הרבי הריי"צ: [[הרש"ג]] ור' [[בנימין אליהו גורודצקי]]. | במשך השנים ביקרו בישיבה כמה שליחי הרבי הריי"צ: [[הרש"ג]] ור' [[בנימין אליהו גורודצקי]]. | ||