יוסף הכט: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 765 בתים ,  2 ביוני 2023
שורה 28: שורה 28:
בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות.
בין שאר פעולותיו עמד הרב הכט בראש משלחת רבנים חב"דיים לסיום ספר הרמב"ם במצרים. בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. כמו כן, זכה להדפיס את ספר התניא במצרים ואף בקשר לכך זכה להוראות רבות מהרבי. מאורע הדפסת ספר התניא הוזכרה על ידי הרבי בהתוועדות.


בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שקראו להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]]{{דרוש מקור}} והוא אף כתב על כך לרבי תוך ציון הנזקים שזה עלול להיסב לפעילות חב"ד ב[[הפצת היהדות]]{{הערה|כגון שלא ייתנו להיכנס לבסיסי הצבא}} וכבר בשעתו נטען שבעקבות כך הורה הרבי באותם שלא להשתמש ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בפלקטים של "אנו רוצים משיח עכשיו" ו"הגיע זמן הגאולה"{{הערה|ראה ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:צאח_לסניפים_ל%22ג_בעומר_נ%22א.png צילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו]}} ושבעקבות זאת אירעה נסיגה מסויימת בעידודי הרבי לענין זיהויו כמלך המשיח{{הערה|וכפי שכתב הרבי באותם ימים לעיתונאי ר' שמואל שמואלי שרצה לפרסם בעיתונו ('ישראל שלנו') כתבה בנושא 'הרבי מליובאוויטש מעודד קבוצה מתלמידיו שהכתירו אותו למשיח': "'''בנוגע להדפסה ע"ד משיח וכו' כפי התוצאות שבנתיים, עפ"י הידיעות שהגיעו עד עתה הכתיבה וההדפסה דלאחרונה הקימו מנגדים חדשים להרחבת לימוד החסידות ובהשייך לזה. ויכוחים ובפרט בדפוס, כבכל ויכוח הקושיות מתקבלות בנקל והתירוצים לא כ"כ. לכאורה – לפי המצב דעתה מסתבר יותר הפסק בזה למשך זמן'''".}}. פעולותיו אלו עוררו את זעמם של רבים מהבחורים ב-[[770]] וכשהגיע ל770 לקראת [[חג השבועות]], כמה בחורים דחפו אותו מעט בביזיון. בימים הסמוכים למאורע ב[[חלוקת הדולרים]] של [[יום ראשון]] [[כ"ח אייר]] דיבר הרבי בחריפות רבה עם המנהל הרוחני של [[ישיבת תות"ל המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] שאלו שהשתמשו באלימות לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה ב[[בית דין]]{{הערה|על פי ה[https://col.org.il/news/93496 וידיאו מחלוקת הדולרים]}}. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. כעבור תקופה קצרה שינה הרב הכט את דעתו, והינו עד היום מהרבנים שמעודדים את פרסום הרבי כמלך המשיח.
בתקופה שלאחר שיחת [[כ"ח ניסן]] [[תנש"א]] נמנה על הרבנים שהעלו סברא להחלשת ההתעוררות בעניני [[משיח]] וזיהויו של [[הרבי כמלך המשיח]] כשהם אף כותבים על כך לרבי תוך ציון נזקים אפשריים שהדבר עלול להיסב לפעילות חב"ד ב[[הפצת היהדות]]{{הערה|כגון שלא ייתנו להיכנס לבסיסי הצבא}}. בשעתו נטען שזה מה שהוביל להוראת הרבי באותם שלא להשתמש ב[[תהלוכת ל"ג בעומר]] בפלקטים של "אנו רוצים משיח עכשיו" ו"הגיע זמן הגאולה"{{הערה|ראה ב[http://chabadpedia.co.il/index.php/קובץ:צאח_לסניפים_ל%22ג_בעומר_נ%22א.png צילום מכתב צא"ח לסניפי בתי חב"ד בו הופיעה הוראה זו]}} ושבעקבות כך אירעה נסיגה מסויימת בעידודי הרבי לענין זיהויו כמלך המשיח{{הערה|וכפי שכתב הרבי באותם ימים לעיתונאי ר' שמואל שמואלי שרצה לפרסם בעיתונו ('ישראל שלנו') כתבה בנושא 'הרבי מליובאוויטש מעודד קבוצה מתלמידיו שהכתירו אותו למשיח': "'''בנוגע להדפסה ע"ד משיח וכו' כפי התוצאות שבנתיים, עפ"י הידיעות שהגיעו עד עתה הכתיבה וההדפסה דלאחרונה הקימו מנגדים חדשים להרחבת לימוד החסידות ובהשייך לזה. ויכוחים ובפרט בדפוס, כבכל ויכוח הקושיות מתקבלות בנקל והתירוצים לא כ"כ. לכאורה – לפי המצב דעתה מסתבר יותר הפסק בזה למשך זמן'''".}}. פעולות אלו עוררו את זעמם של הבחורים ב-[[770]] וכשהגיע ל770 לקראת [[חג השבועות]], כמה בחורים ביזוהו. בימים הסמוכים למאורע ב[[חלוקת הדולרים]] של [[יום ראשון]] [[כ"ח אייר]] דיבר הרבי בחריפות רבה עם המנהל הרוחני של [[ישיבת תות"ל המרכזית]] הרב [[דוד רסקין]] שאלו שהשתמשו ב'ידיים ידי עשיו' לא יכולים ללמוד בישיבה וצריכים לקחת את חפציהם ולעבור למקום אחר, או לחילופין שיבקשו ממי שבו פגעו מחילה ב[[בית דין]]{{הערה|על פי ה[https://col.org.il/news/93496 וידיאו מחלוקת הדולרים]}}. כשעבר הרב העכט באותה חלוקה אמר לו הרבי שהורה שיבקשו ממנו מחילה ומצידו בטח ימחל הוא לבחורים. כעבור תקופה קצרה שינה הרב הכט את דעתו, והינו כיום מהרבנים הבולטים שמעודדים את הפעילות להפצת [[בשורת הגאולה]] ופרסום [[הרבי כמלך המשיח]].


בשנת [[תשנ"ה]] חתם על פסק הדין הקובע כי אין לכתוב את [[תוארי הסתלקות|תוארי ההסתלקות]] על [[הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:פסק דין מוצאי שבועות תשנ"ה.png|פסק הדין]].}}.
לאחר ג' תמוז בהזדמנויות רבות ביטא את דעתו שלאור המבואר במאמר [[באתי לגני]] שתפקיד דורנו ונשיאו הוא להוריד את השכינה למטה בארץ - להביא לימות המשיח בפועל ממש, לא שייך להגדיר את ג' תמוז כ'יום הילולא', יום בו השלים נשיא הדור את תפקידו והסתלק לגנזי מרומים כי תפקיד דורנו ונשיאו טרם מומש{{בנאום ב-770 כחודש אחרי ג' תמוז, בראיון לשבועון [[בית משיח]] ועוד}}. בשנת [[תשנ"ה]] יזם פסק דין עליו חתמו חשובי רבני חב"ד כשהוא בתוכם כי אין לכתוב את [[תוארי הסתלקות|תוארי ההסתלקות]] בהוצאות לאור השונות של [[תורת הרבי]]{{הערה|[[:קובץ:פסק דין מוצאי שבועות תשנ"ה.png|פסק הדין]].}}.


בפעילותו בעיר אילת הקים מקוואות ברחבי העיר.
בפעילותו בעיר אילת הקים מקוואות ברחבי העיר.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט