1,617
עריכות
קידוש לבנה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==בתורת החסידות{{הערה|על פי דרך מצותיך, מצוות קידוש החודש.}}== | ==בתורת החסידות{{הערה|על פי דרך מצותיך, מצוות קידוש החודש.}}== | ||
עניינם | '''בכללות''' נמשלה הלבנה לספירת המלכות, ועל פי זה קידוש וברכת הלבנה עניינם "הקבלת פני השכינה" (גילוי והמשכת מלכות ה' בעולם). '''אך בפרטות''' יש בזה שני שלבים: "קידוש החודש" הוא העלאה, ו"ברכת הלבנה" היא המשכה - ויובן על פי משל ממציאות השמש והירח הגשמיים ומה"מקבילה" שלהם בכוחות הנפש (מבשרי אחזה אלוקה): | ||
המציאות הגשמית שאנו רואים ( | המציאות הגשמית שאנו רואים (זה שאור הלבנה אינו שלה אלא היא מקבלת אותו מהשמש) משתלשלת מעניינם הרוחני של ה[[שמש]] ו[[הירח]]: השמש היא ראשית ומקור החיים - ודומה בזה לספירת החכמה הנקראת "ראשית"{{הערה|לקוטי תורה פקודי ג' ד'.}}. הלבנה "לית לה מגרמא כלום"{{הערה|אין לה כלום משל עצמה. ראה זהר ח"א רמט, ב. ח"ב רטו, א. ועוד.}}, כל מציאותה היא מה שמקבלת מהשמש - ונמשלת לספירת ה[[מלכות]]. | ||
ומאחר ו[[נשמות ישראל|נשמת האדם]] השתלשלה מהספירות העליונות{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ד]]}}, גם בו ישנם העניינים ד"שמש וירח". "חכמה" (שהיא ראשית הנשמה{{הערה|"כי המעלה ומדרגה הראשונה אצל הנכראים היא החכמה שלכן נקראת ראשית" ([[שער היחוד והאמונה - פרק ח']])}}) היא השמש שבו, ו[[דיבור|כח הדיבור]] הוא בחינת הירח - "מלכות" שבו. וכשם שהמלכות מקבלת מכל הספירות העליונות ובכח זה בוראת את כל הנבראים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ'|אגרת הקודש איהו וחיוהי]] שב[[תניא]]}}(מוציאה כביכול את הכח האלוקי לחוץ, [[כח ופועל|מהכח אל הפועל]]), כך הדיבור מקבל מכוחותיו הפנימיים של האדם ([[ספירות|שכל ורגש]]) ומשפיע אותם לזולת. | ומאחר ו[[נשמות ישראל|נשמת האדם]] השתלשלה מהספירות העליונות{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ד]]}}, גם בו ישנם העניינים ד"שמש וירח". "חכמה" (שהיא ראשית הנשמה{{הערה|"כי המעלה ומדרגה הראשונה אצל הנכראים היא החכמה שלכן נקראת ראשית" ([[שער היחוד והאמונה - פרק ח']])}}) היא השמש שבו, ו[[דיבור|כח הדיבור]] הוא בחינת הירח - "מלכות" שבו. וכשם שהמלכות מקבלת מכל הספירות העליונות ובכח זה בוראת את כל הנבראים{{הערה|[[אגרת הקודש - סימן כ'|אגרת הקודש איהו וחיוהי]] שב[[תניא]]}}(מוציאה כביכול את הכח האלוקי לחוץ, [[כח ופועל|מהכח אל הפועל]]), כך הדיבור מקבל מכוחותיו הפנימיים של האדם ([[ספירות|שכל ורגש]]) ומשפיע אותם לזולת. | ||
| שורה 30: | שורה 30: | ||
;ראש חודש | ;ראש חודש | ||
בראש חודש עולה ספירת ה[[מלכות]] לקבל את ה[[אור]] האלוקי ישירות מהחכמה (בה שורה אור אין סוף{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ה|תניא פרק ל"ה]] בהגה.}}) | בראש חודש עולה ספירת ה[[מלכות]] לקבל את ה[[אור]] האלוקי ישירות מהחכמה (בה שורה אור אין סוף{{הערה|[[ליקוטי אמרים - פרק ל"ה|תניא פרק ל"ה]] בהגה.}}) ומתבטלת אליה לחלוטין. הביטוי לזה בגשמיות הוא שפני הלבנה מופנים לשמש, ואז היא "מקבלת" בלבד מהשמש ואינה משפיעה לנו - ולכן אינה נראית), ובנפש האדם הוא (כנזכר בפסקה הקודמת) שלצורך "קבלת שכל חדש" (עיון והעמקה) על האדם להפסיק לדבר לזולתו. | ||
והנה, אם כי בכללות הדיבור מקבל מהחכמה{{הערה|כידוע בעניין [[אבא יסד ברתא]].}}, בפרטיות יותר המשכת נקודת החכמה לדיבור היא באמצעות '''המידות שבחכמה''' (חסד שבחכמה, גבורה שבחכמה וכו'{{הערה|המשך תער"ב ח"ג עמ' א'שעז ואילך, ומסוכם בד"ה משה קבל תורה מסיני - י"ב תמוז תשל"ח.}}. וכשם שהוא בנפש האדם כן הוא ברוחניות, ולכן יש להמתין שבעה ימים קודם ברכת הלבנה (עד שתושלם במלכות הארת כל שבע המידות שבחכמה) - ורק אחר כך יכולים בני ישראל לברך אותה. | |||
;ברכת הלבנה | ;ברכת הלבנה | ||
| שורה 39: | שורה 40: | ||
==מנהגי קידוש לבנה== | ==מנהגי קידוש לבנה== | ||
*על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד{{הערה| | *על פי קבלה, אין לקדש את הירח עד שיעברו שבעה ימים מהמולד{{הערה|ומבאר [[אדמו"ר הזקן]] הטעם לזה (בתורה אור פרשת יתרו), רק לאחר שחלפו שבעה ימים בהם הירח קיבל המשכות משבע המידות היא ראוייה לקבל את הברכה, וראה באריכות לעיל בפסקה "בתורת החסידות".}}. | ||
*את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.}}, והרבי נהג לעמוד כך עד סיום '''כל''' הנוסח (ולא עד סיום הברכה בלבד). | *את ברכת לבנה יש לקדש ברגליים ישרות{{הערה|שולחן ערוך סימן תכ"ו סעיף ב'.}}, והרבי נהג לעמוד כך עד סיום '''כל''' הנוסח (ולא עד סיום הברכה בלבד). | ||
*מאחר וברכת הלבנה היא "כמקבל פני המלך" יש לצאת '''לרחוב''', וללבוש '''בגדים חשובים ונאים''' - כדרך שיוצאים לקבל פני המלכים{{הערה|מקור הדברים בשו"ע תכ"ח ובנושאי כלים, ובשיחת נח תשנ"ב עשה מזה הרבי "שטורעם" גדול ו"הוראה" - וראה בפסקה "קידוש לבנה מתוך כונה לזרז הגאולה".}}. | |||
*יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה|[[כף החיים]] אות כ"ח.}}. | *יש הנוהגים להפריש צדקה אחרי קידוש לבנה{{הערה|[[כף החיים]] אות כ"ח.}}. | ||
*בסיום הברכה - מנערים שולי הטלית קטן{{הערה|מגן אברהם תכו סק"א.}}. | *בסיום הברכה - מנערים שולי הטלית קטן{{הערה|מגן אברהם תכו סק"א.}}. | ||