חיים זושא וילימובסקי: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:
הרב '''זושא וילימובסקי''' - (מכונה "'''הפרטיזן'''" [[ג' בניסן]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בתשרי]] [[תשמ"ז]]) - היה מראשי עסקני חב"ד, החל משנת [[תש"ט]] כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ"ז]].
הרב '''זושא וילימובסקי''' - (מכונה "'''הפרטיזן'''" [[ג' בניסן]] [[תרפ"ה]] - [[ט"ז בתשרי]] [[תשמ"ז]]) - היה מראשי עסקני חב"ד, החל משנת [[תש"ט]] כאשר הקים את ישיבת [[תומכי תמימים לוד]] ועד לפטירתו בחג הסוכות [[תשמ"ז]].


[[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - "מיין פרטיזן" (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: פעל ביעילות ובחכמה להקמת מוסדות - תומכי תמימים לוד, רשת אוהלי יוסף יצחק ונשי חב"ד, ובד בבד היה פועל בכל שיטה נדרשת, בתיחכום ולעיתים בסגנון עצמאי, בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי.
[[הרבי]] כינה את ר' זושא וילימובסקי - "מיין פרטיזן" (הפרטיזן שלי). ר' זושא עבד אכן כמו פרטיזן: פעל ביעילות ובחכמה להקמת מוסדות - [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], ובד בבד היה פועל בכל שיטה נדרשת, בתיחכום ולעיתים בסגנון עצמאי, בכל מקום ובכל זמן שהיה נדרש, הגיח בהפתעה, היה בודק ומדווח לרבי, פועל בתחבולות ולא חת מפני איש והכל בכדי לעשות נחת רוח לרבי.


==תולדות חיים==
==תולדות חיים==
שורה 27: שורה 27:
בשנת [[תש"ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרבי]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ: "נא לברר מהותו של הבחור ז. ו." ר' משה סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה הרבי אל דירת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|הפרטיזן פרק ו}}.
בשנת [[תש"ח]], כאשר החסיד ר' [[משה גוראריה]] מתל אביב שהה ב-[[770]], נקרא אל חתנא דבי נשיאה - [[הרבי]], והוא הראה לו פתק בכתב יד קודשו של חמיו אדמו"ר הריי"צ: "נא לברר מהותו של הבחור ז. ו." ר' משה סיפר את כל הידוע לו על ר' זושא. מיד בתום דבריו עלה הרבי אל דירת אדמו"ר הריי"צ{{הערה|הפרטיזן פרק ו}}.


בעודו בחור הקים את תומכי תמימים לוד, רשת אוהלי יוסף יצחק ונשי חב"ד, כפי שמפורט להלן.
בעודו בחור הקים את [[תומכי תמימים לוד]], [[רשת אוהלי יוסף יצחק]] ו[[נשי חב"ד]], כפי שמפורט להלן.


הקים את ביתו עם גב' פייגא לבית פוקער, והרבי כתב שעדיף שיקבעו את מקום מגוריהם בכפר חב"ד ואכן לאחר החתונה התיישבו בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת י' כסלו תשי"ג]}}.
הקים את ביתו עם גב' פייגא לבית פוקער, והרבי כתב שעדיף שיקבעו את מקום מגוריהם בכפר חב"ד ואכן לאחר החתונה התיישבו בכפר חב"ד{{הערה|[https://chabad.info/beis-medrash/214697/ אגרת י' כסלו תשי"ג]}}.


==עסקנות ציבורית==
==עסקנות ציבורית==
===מקים "תומכי תמימים" בלוד===
===מקים [[תומכי תמימים לוד]]===
בתחילת חודש [[שבט]] [[תש"ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב"דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת, בשכונה שננטשה על ידי הערבים במהלך [[מלחמת השחרור]]. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב"ד נוספות שעלו זה לא מכבר מאירופה.
בתחילת חודש [[שבט]] [[תש"ט]], זמן קצר לאחר ששלוש-עשרה משפחות חב"דיות התיישבו בקצה העיר [[לוד]], סמוך לתחנת הרכבת, בשכונה שננטשה על ידי הערבים במהלך [[מלחמת השחרור]]. ר' זושא הבין כי חייבים להקים ישיבה עבור ילדי משפחות אלו ועבור משפחות חסידי חב"ד נוספות שעלו זה לא מכבר מאירופה.


שורה 42: שורה 42:
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]}}.
חלק חשוב היה לר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי עולי תימן לחב"ד{{הערה|[https://col.org.il/news/97799 ר' זושא וילימובסקי בקירוב ילדי תימן לחב"ד]}}.


===ממייסדי ה'רשת'===
===ממייסדי [[רשת אהלי יוסף יצחק]]===


ר' זושא פעל בקרב העולים החדשים וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי וביום ה' ב[[תמוז]] [[תשי"א]] השיב לו [[הרבי]] על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את "[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה"ק]]":
ר' זושא פעל בקרב העולים החדשים וביקש להקים מוסד שיקלוט את ילדי העולים. על כך כתב לרבי וביום ה' ב[[תמוז]] [[תשי"א]] השיב לו [[הרבי]] על הצעתו - בהצעה אחרת להקים את "[[רשת אוהלי יוסף יצחק באה"ק]]":
שורה 56: שורה 56:
בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת.
בתקופה הראשונה היה ר' זושא מנהל ה'רשת', עד שהרב [[דוד חנזין]] מונה לתפקיד, ואילו ר' זושא המשיך לכהן כחבר הנהלת הרשת.


===מייסד נשי חב"ד===
===מייסד [[נשי חב"ד]]===
הרבי הורה לר' זושא לעסוק בהקמת ארגון [[נשי חב"ד|נשי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'רא, ותוך זמן קצר אירגן כינוס נשים, ופעילות של נשי חב"ד}}.  
הרבי הורה לר' זושא לעסוק בהקמת ארגון [[נשי חב"ד|נשי חב"ד בארץ הקודש]]{{הערה|אגרות קודש חלק ד' אגרת א'רא, ותוך זמן קצר אירגן כינוס נשים, ופעילות של נשי חב"ד}}.  


שורה 65: שורה 65:
בעידוד הרבי, הפיץ ספרי חסידות מטעם מרכז לענייני חינוך סניף ארץ הקודש. והיה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד]], והכול בהכוונת ובעידוד הרבי{{הערה|הפרטיזן תשס"ה, פרק יג}}.
בעידוד הרבי, הפיץ ספרי חסידות מטעם מרכז לענייני חינוך סניף ארץ הקודש. והיה מהפעילים הבולטים במסגרת עבודת [[צעירי אגודת חב"ד בישראל|צעירי חב"ד]], והכול בהכוונת ובעידוד הרבי{{הערה|הפרטיזן תשס"ה, פרק יג}}.


===למען [[כפר חב"ד]]===
===מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]===


ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית במוסדות הרשת ובמעורבות בפיתוח כפר חב"ד ומוסדותיו, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב"ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'{{הערה|הפרטיזן תשס"ה, פרק יט}}.
ב[[חודש תשרי]] [[תשכ"א]], בעת שהיה לראשונה אצל הרבי, נכנס ל[[יחידות]] וסיפר אודות עבודתו הציבורית במוסדות הרשת ובמעורבות בפיתוח כפר חב"ד ומוסדותיו, ושאל את הרבי על אודות המשך דרכו. הרבי הורה לו להשקיע את עצמו בשני עניינים עיקריים, והראשון שבהם בתפקיד מזכיר [[ועד כפר חב"ד]]. זמן קצר לאחר ששב מ-[[770]], מונה למזכיר ועד כפר חב"ד, ובכך מומשה הוראת הרבי. הענין השני בו השקיע עצמו, היה ה'רשת'{{הערה|הפרטיזן תשס"ה, פרק יט}}.
930

עריכות

תפריט ניווט