33,627
עריכות
(עריכה כללית) |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 6: | שורה 6: | ||
בשנת [[תשכ"ט]], לקראת [[חג הפסח]] נסע לשנת [[קבוצה]] (שהיה באותה תקופה מפסח לפסח) ושהה שם עד לפסח [[תש"ל]]. באותה תקופה הוסמך לרבנות על ידי הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. | בשנת [[תשכ"ט]], לקראת [[חג הפסח]] נסע לשנת [[קבוצה]] (שהיה באותה תקופה מפסח לפסח) ושהה שם עד לפסח [[תש"ל]]. באותה תקופה הוסמך לרבנות על ידי הרב [[ישראל יצחק פיקרסקי]], ראש ישיבת [[תומכי תמימים המרכזית]] ב-[[770]]. | ||
לאחר נישואיו היה כעשרים שנה [[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. בתקופה זה העמיד אלפי תלמידים ל[[תורה]] ולהנהגה [[חסיד]]ית{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, | לאחר נישואיו היה כעשרים שנה [[משגיח]] ראשי בישיבת [[תומכי תמימים לוד]]. בתקופה זה העמיד אלפי תלמידים ל[[תורה]] ולהנהגה [[חסיד]]ית{{הערת שוליים|במהלך ה[[יחידות]] של זוגתו, דיבר [[הרבי]] אודות תפקיד בעלה בישיבה. באמצע חייך הרבי ואמר: "לבעלך יש הרי סמיכה לרבנות". כששמע על כך הרב אשכנזי, אמר שהוא חושש שיבוא יום שבו יצטרך לשמש ב[[רב|רבנות]].}}. בעקבות פתיחת מחלקת ישיבה קטנה בלוד בשם 'חריפתא' עבר לעבוד במסגרת זו, לאחר שהרבי הורה לו לבדוק שאין בזה משום הסגת גבול. בשנותיו האחרונות עבר לשמש כמשפיע בישיבת [[תומכי תמימים אור יהודה]]. | ||
הרב אשכנזי עשה רבות למען החייאת הקהילה החב"דית בתל אביב. יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]] הרחיבו את מעגל השיעורי תורה והפעילות הכללית של [[בית כנסת נחלת בנימין]]. בחודש [[טבת]] שנת [[תשס"ז]] כאשר נפטר אביו - הרב משה אשכנזי - רב קהילת חב"ד בתל אביב הוכתר הרב אשכנזי כממלא מקומו וממשיך דרכו ברבנות. משפחת הרב אשכנזי עברה להתגורר בתל אביב, בבית אביהם וסבם הרב [[אליעזר קרסיק]]. | הרב אשכנזי עשה רבות למען החייאת הקהילה החב"דית בתל אביב. יחד עם ה[[משפיע]] הרב [[שלום בער בוטמן]] הרחיבו את מעגל השיעורי תורה והפעילות הכללית של [[בית כנסת נחלת בנימין]]. בחודש [[טבת]] שנת [[תשס"ז]] כאשר נפטר אביו - הרב משה אשכנזי - רב קהילת חב"ד בתל אביב הוכתר הרב אשכנזי כממלא מקומו וממשיך דרכו ברבנות. משפחת הרב אשכנזי עברה להתגורר בתל אביב, בבית אביהם וסבם הרב [[אליעזר קרסיק]]. |