ישראל נח שניאורסון (בן אדמו"ר הצמח צדק): הבדלים בין גרסאות בדף

נולד בשנת [[תקע"ה]] לאביו [[אדמו"ר הצמח צדק]] ולאמו [[הרבנית חיה מושקא (אשת אדמו"ר הצמח צדק)|הרבנית חיה מושקא]] ב[[עיירה]] לובביץ'. הוא היה בנו הרביעי של הצמח צדק. נקרא על שמם של [[הבעל שם טוב]] ושל סבו, רבי [[נח אלטשולר]].  

באותן שנים ששהה אצל אביו, עסק בעיקר ב[[נגלה]], והיה ידוע כבקי בש"ס ובפוסקים. אביו שהיה מאוד טרוד היה מוסר לו שאלות בהלכה לענות עליהם, ואף מינהו לעמוד בראש הישיבה שיסד ב[[ליובאוויטש]]. תשובות שנכתבו על ידו בתקופת חיי אביו ולאחר מכן, פורסמו בכתבי עת של תנועת חב"ד. דרך עבודתו הייתה ב[[מרירות]].

אדמו"ר הצמח צדק היה מעביר אליו את ענייני הנגלה: דיני תורה, הסכמת רבנים, שאלות בנגלה וכדומה. כנראה חלק מהתשובות בהלכה שנכתבו בשו"ת צמח צדק, נכתבו על ידו, בעיקר בשנותיו האחרונות. באותו זמן הוא גם עמד בראש הישיבה שנוסדה בליובאוויטש בשנת ה'תר"א והתקיימה כעשר שנים. באותו זמן עסק גם באמירת דברי חסידות ([[דא"ח]] - בלשון חסידי חב"ד), כשאר בניו של הצמח צדק.

===נשיאותו===

לאחר [[הסתלקות]] [[אדמו"ר הצמח צדק]] נשאר שנתיים בליובאוויטש ובסוף שנת תרכ"ח נתמנה כרב בעיר ניעזין (Nizhyn), מקום מגורי חותנו, ומקום קבורת סבו האדמו"ר האמצעי, ועבר לשם ושם שימש גם כאדמו"ר לחלק מחסידי חב"ד שהתפצלו בין בניו של הצמח צדק באותה תקופה תחת השם "חבד" - ניעז'ן".