69
עריכות
משה חיים לוין: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
(←משפחתו) |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[קובץ:משה חיים לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין (משמאל)]] | [[קובץ:משה חיים לוין.jpg|שמאל|ממוזער|250px|הרב לוין (משמאל)]] | ||
הרב '''משה חיים לוין''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. עסק בתרגום והוצאה לאור של | הרב '''משה חיים לוין''' (יליד שנת [[תשי"ב]], 1952) הוא [[שליח]] [[הרבי]] במרכז [[ברוקלין]], הפועל בשכונת קנזינגטון והשכונות הסמוכות לה. עסק בתרגום והוצאה לאור של פרוספקטים שונים בשפה הרוסית וזכה להדרכות רבות מהרבי. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
נולד ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ב]] ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[יקותיאל זלמן לוין]] ואימו מרת שרה בת הרה"ג הרה"ח ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב. להוריו לא היו ילדים שלוש עשרה שנה אחרי חתונתם, ובברכת כ"ק אדמו"ר | נולד ב[[ב' תמוז]] [[תשי"ב]] ב[[מוסקבה]] לאביו הרב [[יקותיאל זלמן לוין]] ואימו מרת שרה בת הרה"ג הרה"ח ר' [[משה חיים מויזס]], הרב מטורוב. להוריו לא היו ילדים שלוש עשרה שנה אחרי חתונתם, ובברכת [[כ"ק אדמו"ר הריי"צ]] נולדו להם תאומים - בן, שנקרא על שם סבו, ובת לאה. | ||
בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לגור לעיירה קטנה טוקומס | בהיותו בן שלוש עברה משפחתו לגור לעיירה קטנה טוקומס שבלטביה, ששם מצא אביו עבודה שהבטיחה לו שמירת השבת. | ||
בהיותו בן חמש וחצי נאסר אביו על פעילותו לקיום המחתרת היהודית ונשלח לעשר שנות עבודת פרך. אז עברה משפחתו לגור לעיר [[ריגה]], ששם הייתה קהילה חסידית, וגם להיות קרוב יותר למחנות האסירים שבהם | בהיותו בן חמש וחצי נאסר אביו על פעילותו לקיום המחתרת היהודית ונשלח לעשר שנות עבודת פרך. אז עברה משפחתו לגור לעיר [[ריגה]], ששם הייתה קהילה חסידית, וגם להיות קרוב יותר למחנות האסירים שבהם היה אביו, בכדי שתהיה אפשרות להביא לו מידי חודש חבילות מזון כשר ולהתראות איתו בזמנים מסוימים שהנהלת הבתי סוהר איפשרה. | ||
בעודו ילד למד בביתו עם מלמד פרטי בשם ר' נחום בסר, שאמא שלו שכרה כדי שידאג לחינוך בנה. המלמד | בעודו ילד למד בביתו עם מלמד פרטי בשם ר' נחום בסר, שאמא שלו שכרה כדי שידאג לחינוך בנה. המלמד היה מגיע כל יום לכמה בתים של אנ"ש, ולמד תורה עם ילדיהם. | ||
החסידים ב[[סמרקנד]] החליטו לקחת חסות על הבן שיקבל חינוך חסידי, וכשר' [[ישראל פבזנר]] הציע לאמא, בזמן שאביו הי' בסיביר, לשלוח את בנה לסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היא הסכימה מיד ובשמחה, שם קיבל חינוך חסידי הרחק מהוריו. כשהישיבה בסמרקנד נסגרה עקב עלייתם של הרבה מאנ"ש לאה"ק, הוא למד בישיבה בטשקנט. | החסידים ב[[סמרקנד]] החליטו לקחת חסות על הבן שיקבל חינוך חסידי, וכשר' [[ישראל פבזנר]] הציע לאמא, בזמן שאביו הי' בסיביר, לשלוח את בנה לסניף ישיבת [[תומכי תמימים סמרקנד]] היא הסכימה מיד ובשמחה, שם קיבל חינוך חסידי הרחק מהוריו. כשהישיבה בסמרקנד נסגרה עקב עלייתם של הרבה מאנ"ש לאה"ק, הוא למד בישיבה בטשקנט. | ||
בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו | בראש חודש כסלו שנת [[תשל"ב]] יצא עם משפחתו מרוסיה באופן ניסי גלוי, הודות ברכתו הק' של הרבי, ולקראת י"א ניסן הגדול, שנת השבעים, הגיע לרבי. למד ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]]. | ||
ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון | ביחידות הראשונה, בתמוז תשל"ב, קיבל הוראה מהרבי "להתעסק ולהשפיע על בחורים, ובפרט אלו, שיצאו מאחורי מסך הברזל ומדינות הסמוכות לה", והתחיל לעסוק עוד בבחרותו במסגרת אירגון [[פרי]] במבצעים בממדים רחבים בכל איזורי ניו יורק רבתי, וכן בתרגום והוצאה לאור של חוברות ופרוספקטים שונים בשפה הרוסית, כולל תרגום חדש עם מנהגי חב"ד של "הגדה של פסח", שהרבי ענה ע"ז: "עושה רושם טוב ובטח פרסמו כדבעי". זכה להדרכות מפורטות מהרבי ש[[הגהה|הגיה]] את הפרוספקטים שערך, כולל השיחות שהרבי דיבר בעצמו בשפה הרוסית. | ||
בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]]. | בהגיעו לגיל חתונה, נישא עם רעייתו מרת דאבא, בת החסיד הרב [[שואל משה קליין]] מ[[נחלת הר חב"ד]]. | ||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
בשבוע שאחרי חתונתו [[תשמ"א]] קיבל הוראות מפורטות מהרבי לייסד אירגון עצמאי הנקרא "סוועט" ("אור"), והתחיל להוציא לאור ירחון בשפה הרוסית. הירחון היה חביב מאד בעיני הרבי, שהביע יחס מיוחד וברכות והוראות הק' במשך כל הדרך. | בשבוע שאחרי חתונתו [[תשמ"א]] קיבל הוראות מפורטות מהרבי לייסד אירגון עצמאי הנקרא "סוועט" ("אור"), והתחיל להוציא לאור ירחון בשפה הרוסית. הירחון היה חביב מאד בעיני הרבי, שהביע יחס מיוחד וברכות והוראות הק' במשך כל הדרך. | ||
בשנת [[תשמ"ט]] עם תחילת [[נפילת מסך הברזל]] נשלח מטעם [[עזרת אחים]] כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לסדר | בשנת [[תשמ"ט]] עם תחילת [[נפילת מסך הברזל]] נשלח מטעם [[עזרת אחים]] כשליח הרבי ל[[מוסקבה]] לסדר פעילויות שם ולהיות איש הקשר בין העסקנים דשם והנהלת עזרת אחים, והיה גם אחראי ליסוד וביסוס מקומות השליחות עבור הרבנים שהגיעו לשמש כשלוחי הרבי בעיירות שונות ברחבי [[בריה"מ]], כמו [[קיוב]], [[אודסה]], [[דניפרו]], [[חרקוב]], [[מינסק]] ועוד. בשנות [[תש"נ]] ו[[תנש"א]] אירגן הפעלת שידור ה[[סאטלייט]] העולמי של חג החנוכה במרכז מוסקבה. | ||
בשנת [[תשנ"א]] נסע בברכת הרבי לעיירות שונות ברוסיה, אוקראינה ובלרוס להדפיס ספרי התניא. | בשנת [[תשנ"א]] נסע בברכת הרבי לעיירות שונות ברוסיה, אוקראינה ובלרוס להדפיס ספרי התניא. | ||
| שורה 32: | שורה 32: | ||
*בתו מרת חנה ראדא, אשת ר' צבי הירש הרצל - פוסטוויל | *בתו מרת חנה ראדא, אשת ר' צבי הירש הרצל - פוסטוויל | ||
*בנו הרב יהודה לוין - מ[[שלוחי הרבי]] במרכז [[ברוקלין]] | *בנו הרב יהודה לוין - מ[[שלוחי הרבי]] במרכז [[ברוקלין]] | ||
*בתו מרת חיה, רעיית הרב שמואל גוראריה - מ[[שלוחי הרבי]] ב[[בולטימור]] | *בתו מרת חיה, רעיית הרב שמואל גוראריה בן הרב [[יוחנן גוראריה]] - מ[[שלוחי הרבי]] ב[[בולטימור]] | ||
*בתו מרת מיכלא רחל, רעיית הרב מנחם מענדל לוין - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]] שב[[ניו יורק]] | *בתו מרת מיכלא רחל, רעיית הרב מנחם מענדל לוין - [[משפיע]] בישיבת [[תומכי תמימים ווסצ'סטר]] שב[[ניו יורק]] | ||
*בתו מרת רבקה, אשת הרב לוי יצחק יוזביץ - פוסטוויל | *בתו מרת רבקה, אשת הרב לוי יצחק יוזביץ - פוסטוויל | ||