221
עריכות
שורה 41: | שורה 41: | ||
בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]]. | בעיר [[מקנס]] הייתה ישיבה חב"דית בה למדו בחורים מקומיים ששקדו בלימודם בתורת ה[[נגלה]] ובתורת חסידות-חב"ד, השתתפו בהתוועדויות ואף נטלו חלק בפעילות הפצת המעיינות, מנהל וראש הישיבה היה הרב [[מיכאל ליפסקר]]. | ||
הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}. | הרב [[מיכאל ליפסקר]] הקים במקנס מוסדות בית רבקה מיסודי ועד סמינר. במקנס הוקם בית הספר לסופרות בו ייצרו וכתבו תפילין ומזוזות. הרב [[מיכאל ליפסקר]] פעל במקנס משנת תש"י ועד תשכ"ט{{הערה|הרב [[מיכאל ליפסקר]], תכתב זאת. [[שניאור זלמן ברגר]], [[חב"ד במרוקו]], עמודים 159-172}}. | ||
==[[ישיבת חב"ד באגאדיר]]== | |||
ישיבת חב"ד באגאדיר, [[מרוקו]], היא ישיבה חב"דית שפעלה בין השנים [[תשט"ו]] - [[תש"כ]], אז נחרבה ברעידת אדמה. לצד הישיבה פעל גם בית ספר לבנות 'בית רבקה'. | |||
השליח לאגאדיר הוא הרב [[עזריאל חייקין]] פעל בעיר משנת [[תשט"ו]] עד שנת [[תשי"ח]], אז גורש מ[[מרוקו]]. | |||
באדר [[תש"כ]] ברעידת האדמה הגדולה באגאדיר, בניין ישיבת חב"ד באגאדיר קרס, חלק מהתלמידים נהרגו ונפצעו וחלקם ניצלו בנס. הרב [[שלמה מטוסוב]] הגיע לאגאדיר ופיקח על חילוץ ואיתור תלמידים. | |||
[[הרבי]] שיגר אגרות ודיבר בהתוועדות על האסון הגדול ברעידת האדמה והתלמידים שנהרגו. | |||
כאשר יצא הספר [[חב"ד במרוקו]], פורסמה רשימת ניצולים ונספים מהישיבה-אשר חשפה לבני משפחות תלמידים נעדרים כי הרשימה מאששת את חששם שבן משפחתם לא אותר לאחר הרעידה ויתכן והועבר למדינה אחרת לאימוץ - מה שגרם להד תקשורתי רחב היקף בתקשורת הכללית והחב"דית, לצד צעדים פרקטיים בניסיון לאתר תלמידי ישיבת חב"ד אשר לא ידוע מה עלה בגורלם בזמן הרעידה{{הערה|[[חב"ד במרוקו]]}}. | |||
==חב"ד ברחבי מרוקו== | ==חב"ד ברחבי מרוקו== |
עריכות