נצח והוד: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
דיוק נוסח הכתוב
אין תקציר עריכה |
(דיוק נוסח הכתוב) |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''[[נצח]] ו[[הוד]]''' הן שני הספירות | '''[[נצח]] ו[[הוד]]''' הן שני הספירות ה'גבוהות' במכלול המכונה בספרות הקבלה והחסידות – "[[נה"י]]" (הכולל את [[ספירת היסוד|היסוד]]). ספירות הנצח וההוד קשורות ביותר האחת באחותה – כלומר, הן בתכונות דומות, והן במיקום מקביל (זו כנגד זו) במערכת הספירות. על כן ישנו מצב של שיתוף פעולה טבעי ביניהן ורעות (ידידות, או אחוה) ביניהן. ביחד, שני הספירות החשובות הללו הן בבחינת 'רגלים', המעמידות את גוף הספירות על כנו כראוי. | ||
זוג הספירות הנצח והוד מכונות בתיקון [[פתח אליהו]] בשם "תרין שוקין". כמו כן נקראין בשם "כליות יועצות", ו"תרין בעין" כלומר שהן אלו המבשלות את הזרע הנשפע ל[[יסוד]]. | |||
==ענינם== | ==ענינם== | ||
ספירות נצח והוד הם שני הספירות | ספירות נצח והוד הם שני הספירות הפותחות בספירות [[נה"י]]. ענין ספירות נה"י הוא התפשטות המידות, שכן ספירות ה[[חג"ת]] מהוות את עיקר המידות, וספירות ה[[נה"י]] הן ענפיהם והתפשטות שלהם כלפי ה[[ספירת המלכות|מלכות]]. | ||
ספירות נצח והוד נקראות בשם "בדי ערבות", שכן אין בהם לא טעם ולא ריח. ענינם הוא עשיית הדבר ולו רק על הבסיס שכך הוסכם אצלו, בלי שמחפש טעם פנימי לדבר. כך שספירת ה[[נצח]] נחשבת 'ענף' לספירת ה[[חסד]]. על פי כן כל ענינה הוא עשיית חסד מחמת שנקבע בה להמשיך את מידת "חפץ חסד"–וכבר נסתלק כל עניין הטעם והשכל בכך, ורק על בסיס הרושם שנחקק בה היא פועלת). | |||
ספירות נצח והוד נקראות בשם "ירכין" שהם "[[לבר מגופא]]". | |||
אמנם, מבואר כי נצח והוד שרשם הוא מה[[כתר]], שגבוה מן [[חג"ת]] ומן [[חכמה]] ובינה. ולכן הם בחינת רגלים, המעמידים את ה[[גוף]] ואת הראש ונושאים את הראש. וגם לרפואת הראש הוא על ידי הרגל, שמשימין במים חמים וכדומה, לפי שיש גידי הראש ברגל כי [[נעוץ תחילתן בסופן]]. | אמנם, מבואר כי נצח והוד שרשם הוא מה[[כתר]], שגבוה מן [[חג"ת]] ומן [[חכמה]] ובינה. ולכן הם בחינת רגלים, המעמידים את ה[[גוף]] ואת הראש ונושאים את הראש. וגם לרפואת הראש הוא על ידי הרגל, שמשימין במים חמים וכדומה, לפי שיש גידי הראש ברגל כי [[נעוץ תחילתן בסופן]]. | ||