דביקות: הבדלים בין גרסאות בדף

לרוב, כהקדמה ל[[התבוננות]] הביאה לדביקות יש ללמוד ב[[תורת החסידות]] על ה[[עולמות הרוחניים]] ו[[עשר הספירות]] ועוד. לעיתים רבות נעזרים המתבוננים גם ב[[ניגון]] חסידי בשעת [[עבודת התפילה]].

==עניינה==

{{ערך מורחב|ערך=[[דביקה חשיקה וחפיצה]]}}

עיקר האהבה היא אתדבקות רוחא ברוחא{{הערה|"בכל משפיע ומקבל כאיש ואשתו, הרי חוזק אמיתת אהבת האשה לאישהּ הוא בא ממה שמאמרת באהבתו אליה, כמובן בכל דברי שבחים והתעוררות אהבה, וזהו הנקרא בזוהר אתדבקות רוחא ברוחא" ([[דרך חיים]] לאדמו"ר האמצעי עמוד 77).}}, כמו שכתוב ישקני מנשיקות פיהו וכו' כנודע. ועל זה נאמר ובכל נפשך, שהם הם כל חלקי הנפש, שכל ומדות ולבושיהם מחשבה דיבור ו[[מעשה]], שעל האדם מוטל לדבוק עם כולם בו יתברך, דהיינו המדות במדותיו יתברך מה הוא רחום וכו'. והשכל בשכלו וחכמתו יתברך הוא [[עיון]] התורה דאורייתא מחכמה נפקא. וכן המחשבה במחשבתו יתברך וה[[דיבור]] בדבר ה' זו הלכה וכמו שכתוב ואשים דברי בפיך ודברי אשר שמתי בפיך. וה[[מעשה]] הוא [[מעשה]] ה[[צדקה]] להחיות רוח שפלים, כמו שכתוב כי ששת ימים עשה ה' וכו' כנודע במקום אחר. וזו היא אתדבקות דרוחא ברוחא בתכלית הדביקות והיחוד, כשהיא מחמת אהבה{{הערה|[[אגרת התשובה - פרק ט']]}}.

הדביקות והאמונה - חד הם. כגודל אמונתו של האדם, כך הוא דבוק בהקדוש ברוך הוא. לכן גם כל עוד האדם מאמין ודבק בקב"ה, לא ייתכן שיקרה לו דבר רע. וכמאמרו של התולדות יעקב יוסף על הפסוק "עד אנה ינאצוני ועד אנה לא יאמינו בי" שנאמר לאחר שבני ישראל ביקשו לרגום את משה רבינו באבנים, כי עד עכשיו אף שנאצו אותי כמה פעמים אין מקום לעונש לחול עליהם, מה שאין כן עתה עד אנה לא יאמינו בי דייקא, ועל פי מאמרו של הבעל שם טוב כי האמונה היא דביקות{{הערה|כתר שם טוב ח"ב ע' רסז}}.

==דביקות בשעת התפילה==