9,454
עריכות
שנת הקהל: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
חב"דפדי פעיל (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
| שורה 5: | שורה 5: | ||
בזמן שבית המקדש היה קיים, היו בני ישראל עולים בשנת בשמינית לאחר שנת השמיטה, לבית המקדש שם שהיה נערך מעמד ההקהל, בו היה ה[[מלך]] קורא בתורה לעיני העם. בשנת [[תשמ"ח]] פתח הרבי ב[[מבצע הקהל]] והורה שיערכו במשך אותה שנה כינוסי הקהל, כחלק ממצות הקהל שהייתה נהוגה בזמן בית המקדש. | בזמן שבית המקדש היה קיים, היו בני ישראל עולים בשנת בשמינית לאחר שנת השמיטה, לבית המקדש שם שהיה נערך מעמד ההקהל, בו היה ה[[מלך]] קורא בתורה לעיני העם. בשנת [[תשמ"ח]] פתח הרבי ב[[מבצע הקהל]] והורה שיערכו במשך אותה שנה כינוסי הקהל, כחלק ממצות הקהל שהייתה נהוגה בזמן בית המקדש. | ||
הרבי הצמיד לשנה זו את השם "שנת הקהל", והסביר שלמרות שלא מצינו שם זה בתורה שבכתב ובשעל פה, מנהג העולם הוא שבשנה מסוימת שיש בה דבר מיוחד, מוזכרת השנה כולה ביחס לדבר זה, וכך באותה מידה נקראת השנה על שמה של מעמד ההקהל, ועל יד כך יפעלו על כל בני ישראל את העניין של "למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה' אלוקיכם"{{הערה|יחידות לאורחים - כ"ד ניסן תשמ"ח, | הרבי הצמיד לשנה זו את השם "שנת הקהל", והסביר שלמרות שלא מצינו שם זה בתורה שבכתב ובשעל פה, מנהג העולם הוא שבשנה מסוימת שיש בה דבר מיוחד, מוזכרת השנה כולה ביחס לדבר זה, וכך באותה מידה נקראת השנה על שמה של מעמד ההקהל, ועל יד כך יפעלו על כל בני ישראל את העניין של "למען ישמעו ולמען ילמדו ליראה את ה' אלוקיכם"{{הערה|יחידות לאורחים - כ"ד ניסן תשמ"ח, התוועדויות חלק ג' עמ' 182 ואילך.}}. | ||
הרבי גם הסביר כי הסיבה שעומדת מאחורי השם ,שנת הקהל", שלמרות המגבלה של מצות הקהל ב"זמן" (מוצאי השנה השביעית) ו"מקום" (בית המקדש) - הרי שעצם המצוה ומהותה הרי היא במשך כל ימי השנה, "שנת הקהל", כמו שכתוב בתורה: "ליראה את השם תמיד כל הימים". היינו, שתכליתה של מצות הקהל היא "חיזוק דת האמת", ולא רק ב"יום הקהל" אלא ב"כל הימים" שלאחרי מעמד הקהל, עד בכל השנה כולה, ועד בכל השבע שנים שלאחריו{{הערה|ראה התוועדות שבת בראשית (ב) תשמ"ח סל"ב ואילך.}}, ולכן היא נקראת בשם מיוחד זה. | הרבי גם הסביר כי הסיבה שעומדת מאחורי השם ,שנת הקהל", שלמרות המגבלה של מצות הקהל ב"זמן" (מוצאי השנה השביעית) ו"מקום" (בית המקדש) - הרי שעצם המצוה ומהותה הרי היא במשך כל ימי השנה, "שנת הקהל", כמו שכתוב בתורה: "ליראה את השם תמיד כל הימים". היינו, שתכליתה של מצות הקהל היא "חיזוק דת האמת", ולא רק ב"יום הקהל" אלא ב"כל הימים" שלאחרי מעמד הקהל, עד בכל השנה כולה, ועד בכל השבע שנים שלאחריו{{הערה|ראה התוועדות שבת בראשית (ב) תשמ"ח סל"ב ואילך.}}, ולכן היא נקראת בשם מיוחד זה. | ||
| שורה 23: | שורה 23: | ||
===צום גדליה=== | ===צום גדליה=== | ||
ענינה של שנת הקהל מתבטאת במיוחד ב[[צום גדליה]], בפן הרוחני והגשמי - במהות הצום ובחלותו ביום השלישי לתחילת השנה{{הערה| | ענינה של שנת הקהל מתבטאת במיוחד ב[[צום גדליה]], בפן הרוחני והגשמי - במהות הצום ובחלותו ביום השלישי לתחילת השנה{{הערה|התוועדויות תשמ"ח, חלק א', עמ' 90 ואילך.}}. | ||
====הקשר הרוחני==== | ====הקשר הרוחני==== | ||
| שורה 41: | שורה 41: | ||
[[חג הסוכות]] ו[[הקהל]] הם ענינים המתקשרים בצורות רבות: | [[חג הסוכות]] ו[[הקהל]] הם ענינים המתקשרים בצורות רבות: | ||
*כל עניין [[מעמד הקהל]] הוא בסוכות. | *כל עניין [[מעמד הקהל]] הוא בסוכות. | ||
*סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים{{הערה| | *סוכות הוא גם עניין של הקהל ואחדות בארבעת המינים{{הערה|התוועדויות תשמ"ח, חלק א', עמ' 167.}}. | ||
*[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל{{הערה| | *[[הרבי]] מבאר שלכל א' מה[[אושפיזין]] יש קשר מיוחד להקהל{{הערה|התוועדויות תשמ"ח, חלק א', עמ' 172.}}. | ||
====הושענא רבה==== | ====הושענא רבה==== | ||
ב[[הושענא רבא]] מודגש עניין ה[[גאולה]], ועל כן אומר [[הרבי]] שיש להוסיף בכל עניני הושענא רבא מתוך עניין הגאולה, ומתוך הדגשה מיוחדת על עניין של הקהל, כהכנה להקהל בגאולה העתידה{{הערה| | ב[[הושענא רבא]] מודגש עניין ה[[גאולה]], ועל כן אומר [[הרבי]] שיש להוסיף בכל עניני הושענא רבא מתוך עניין הגאולה, ומתוך הדגשה מיוחדת על עניין של הקהל, כהכנה להקהל בגאולה העתידה{{הערה|התוועדויות תשמ"ח, חלק א', עמ' 285.}}. | ||
ובהושענא רבא כדאי שיוסיפו בהקהל בעיקר מתוך "איש את רעהו יעזורו". | ובהושענא רבא כדאי שיוסיפו בהקהל בעיקר מתוך "איש את רעהו יעזורו". | ||
| שורה 52: | שורה 52: | ||
===שמיני עצרת שמחת תורה=== | ===שמיני עצרת שמחת תורה=== | ||
מכיוון שב[[חג הסוכות]] יש עניין מיוחד של הקהל - הרי ביום ה[[שמיני עצרת]] שהוא המשך לו - יש גם עניין של [[הקהל]], ואדרבא - באופן של עילוי יותר מזה - ש"מעלין בקודש"{{הערה| | מכיוון שב[[חג הסוכות]] יש עניין מיוחד של הקהל - הרי ביום ה[[שמיני עצרת]] שהוא המשך לו - יש גם עניין של [[הקהל]], ואדרבא - באופן של עילוי יותר מזה - ש"מעלין בקודש"{{הערה|התוועדויות תשמ"ח, חלק א', עמ' 296.}}. | ||
כיוון שבחג הסוכות יש עניין של הקהל - ובשמיני עצרת שהוא המשך לו יש עניין גדול יותר - ש"מעלין בקודש" אזי ודאי שב[[שמחת תורה]] שהוא המשך להם יש גם עניין מצד עצמו - וגם מצד זה שהוא המשך לסוכות ושמע"צ - וכמו שאמרנו בשמע"צ אף שמחת תורה יותר נעלה - שהרי "מעלין בקודש" וכו'. | כיוון שבחג הסוכות יש עניין של הקהל - ובשמיני עצרת שהוא המשך לו יש עניין גדול יותר - ש"מעלין בקודש" אזי ודאי שב[[שמחת תורה]] שהוא המשך להם יש גם עניין מצד עצמו - וגם מצד זה שהוא המשך לסוכות ושמע"צ - וכמו שאמרנו בשמע"צ אף שמחת תורה יותר נעלה - שהרי "מעלין בקודש" וכו'. | ||
| שורה 165: | שורה 165: | ||
==במשך השנים== | ==במשך השנים== | ||
===[[תרצ"ב]]=== | ===[[תרצ"ב]]=== | ||
[[אדמו"ר הריי"צ]] אמר מספר שיחות בענייני [[הקהל]] (שנדפסו ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]]). [[הרבי]] ו[[רבי לוי יצחק|אביו]] התכתבו אז מעט בענייני הקהל | [[אדמו"ר הריי"צ]] אמר מספר שיחות בענייני [[הקהל]] (שנדפסו ב[[ספר השיחות (אדמו"ר הריי"צ)]]). [[הרבי]] ו[[רבי לוי יצחק|אביו]] התכתבו אז מעט בענייני הקהל - נדפס ב[[לקוטי לוי יצחק]] אגרות קודש. | ||
===[[תשי"ג]]=== | ===[[תשי"ג]]=== | ||