יגיעה: הבדלים בין גרסאות בדף

נקודה זו באה לידי ביטוי אצל כל רבותינו נשיאינו, כך מסופר על אדמו"ר הצמח צדק שלא רצה שיברכו אותו בהצלחה בלימוד התורה, כיון שרצה להתייגע בעצמו כפי שחסידות מדריכה{{הערה|1=[https://he.chabad.org/library/article_cdo/aid/4296148 שיחת יו"ד שבט תשי"ג], ושם, שלאחר מכן התחרט כיון שיכל לקבל את הברכה ולהתייגע על ענינים נעלים יותר, אך היגיעה עצמה מוכרחת). וכן התוועדויות תשמ"ב ח"ג עמוד 1556 ועוד.}}, וכן מסופר עליו{{הערה|1=[https://abc770.org/article_node_2899/ מבואר בפניני התניא פרק ט"ו]. וראה שם גם הסיפור שאחד החסידים התאונן שאין  לו תענוג בלימוד והצמח צדק התקנא בו ואמר לו שאדרבה יש לו את הזכות להתייגע, ומה יעשה הוא עצמו שיש לו תענוג ואינו יכול להתייגע.}} ועל [[אדמו"ר הרש"ב]] שהביעו תרעומת על חסידים שביקשו שיצליחו 'בדרך ממילא'{{הערה|ספר השיחות תש"ב עמ' 119.}}. גם אצל הרבי רואים את החשיבות שמייחס לענין זה, כאשר קבע באמירת [[י"ב הפסוקים ומאמרי חז"ל]], הכוללים נקודות עיקריות בחינוך החסידי - את דברי חז"ל במסכת מגילה 'יגעתי ולא מצאתי - אל תאמין, לא יגעתי ומצאתי - אל תאמין, יגעתי ומצאתי - תאמין', וביאר, שאף אם לעיתים לוקח זמן ולא רואים את השינוי ו'המציאה' מייד, צריך לדעת שזו היא הדרך הבדוקה להגיע להצלחה בעבודת השם{{הערה|1=[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/13/4514.htm אגרות קודש חלק י"ג אגרת ד'תקיד].}}.

ב[[תבנית:ספר התניא/ליקוטי אמרים - פרק מ"ב|פרק מ"ב בתניא]] מחלק אדמו"ר הזקן את היגיעה הנדרשת ל'יגיעת נפש' ו'יגיעת בשר', ומדגיש שעל האדם לגשת לעבודה הזו מתוך ידיעה ברורה ובטחון גמור, שאף שהדבר עלול להיות קשה במאוד - ההצלחה מובטחת. וממשיל זאת לאדם המחפש אוצרות הטמונים בארץ; שהאוצרות נמצאים בכל מקום, ומציאתם תלויה אך ורק במאמץ שישקיע בחפירה לעומק האדמה. אם רק יתיגע מספיק - בכל מקום שיחפור בוודאי יצליח למוצאם:

ב[[תבנית:היום יום/ד' אדר|לוח היום יום ד' אדר ראשון]] מבאר זאת אדמו"ר הריי"צ: א) "יגיעת בשר - להסיר הטוב טעם מעניני עולם. ב) יגיעת נפש - לעורר הטוב טעם במושכלות בכלל, ובעניני אלקות בפרט".