4,324
עריכות
רבי דובער שניאורי (אדמו"ר האמצעי): הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
לפני הסתלקותו גילה לאדמו"ר הזקן את הסדר של "שלום בן זכר" ואמר לו שייוולד לו בן, שיקרא לו על שמו ובלילה לפני הברית זכור ותזכיר את שאמרתי לך הלילה. | לפני הסתלקותו גילה לאדמו"ר הזקן את הסדר של "שלום בן זכר" ואמר לו שייוולד לו בן, שיקרא לו על שמו ובלילה לפני הברית זכור ותזכיר את שאמרתי לך הלילה. | ||
שנה לאחר מכן ביום ט' כסלו | שנה לאחר מכן ביום [[ט' כסלו תקל"ד]] נולד רבי דובער - [[אדמו"ר האמצעי]] - הנקרא על שם המגיד ממזריטש ובליל הברית, בנוכחות ר' [[מנחם מענדל מויטבסק]] ורבי [[אברהם מקליסק]] הזכיר אדמו"ר הזקן את אשר אמר לו רבו. | ||
בפעם הראשונה שרחצו את התינוק, נתן האדמו"ר הזקן חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה אצלו בכדי לחתל בה את ר' דובער. | בפעם הראשונה שרחצו את התינוק, נתן האדמו"ר הזקן חתיכת בד מיוחדת שהייתה שמורה אצלו בכדי לחתל בה את ר' דובער. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
==נישואין== | ==נישואין== | ||
אביו בחר עבורו שידוך, את בתו של מלמד עני מהעיירה יאנאוויטש, שהתאונן בפניו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ועל כן אינו יכול להתפלל בכוונה הנדרשת מחסיד. אדמו"ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 | אביו בחר עבורו שידוך, את בתו של מלמד עני מהעיירה יאנאוויטש, שהתאונן בפניו כי ראשו טרוד כיצד יחתן את שלושת בנותיו שהגיעו לפרקן ועל כן אינו יכול להתפלל בכוונה הנדרשת מחסיד. אדמו"ר האמצעי שהשתוקק לשמוע את דרושי החתונה שיגיד אביו, רצה בשידוך שיבוא לפועל במהירות האפשרית, ובגיל 14 בשנת [[תקמ"ח]] נשא את [[הרבנית שיינא]] לאישה. | ||
==קבלת הנשיאות== | ==קבלת הנשיאות== | ||
| שורה 24: | שורה 24: | ||
בכתובים לא מוזכר דבר על סירוב כלשהוא של אדמו”ר האמצעי. | בכתובים לא מוזכר דבר על סירוב כלשהוא של אדמו”ר האמצעי. | ||
בתקופה שלאחר ההסתלקות, שהה תקופה מסוימת בעיר [[ | בתקופה שלאחר ההסתלקות, שהה תקופה מסוימת בעיר [[קרמנצ'וג]] שברוסיה הלבנה (כיום באוקראינה), כיוון שמחמת המלחמה הבתים של משפחת אדמו”ר הזקן בליאזנא עלו באש ונשרפו עד תום. | ||
בשלושת החודשים הראשונים שלאחר ההסתלקות, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב”ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל רבנו האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה גם הם שלחו משלחת לבקש את הרבי לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת מהערים שימצא לנכון. | בשלושת החודשים הראשונים שלאחר ההסתלקות, קמה התעוררות גדולה בין חסידי חב”ד בכל מדינת רוסיה. חסידים בכמה ערים מרכזיות ברוסיה שלחו משלחת אל רבנו האמצעי וביקשו ממנו שיקבע את דירתו באחת הערים שברוסיה. חסידי רוסיה הלבנה גם הם שלחו משלחת לבקש את הרבי לשוב לרוסיה הלבנה ולקבוע בה את משכנו באחת מהערים שימצא לנכון. | ||
המשלחת מרוסיה הלבנה גברה, ולאחר חג השבועות | המשלחת מרוסיה הלבנה גברה, ולאחר [[חג השבועות]] [[תקע"ג]] עזב רבינו האמצעי את קרמנצ’וג, והחל במסע מיוחד לרוסיה הלבנה - מסע שהיוה את קבלת הנשיאות בפועל, מעין “מסע הכתרה”. | ||
כשלושה חודשים ארך מסעו של רבינו האמצעי מעיר לעיר עד בואו לויטבסק. אל המסע הצטרפו חסידים רבים שהתלוו לרבי כל הדרך הארוכה. בכל מקום שהגיע, אמר הרבי מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל’[[יחידות]]’. | כשלושה חודשים ארך מסעו של רבינו האמצעי מעיר לעיר עד בואו לויטבסק. אל המסע הצטרפו חסידים רבים שהתלוו לרבי כל הדרך הארוכה. בכל מקום שהגיע, אמר הרבי מאמרי חסידות עמוקים וקיבל חסידים ל’[[יחידות]]’. | ||
| שורה 38: | שורה 38: | ||
מליובאוויטש החלה תורתו לפוץ בכל ערי רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל. לשמחתם של החסידים אין קץ. | מליובאוויטש החלה תורתו לפוץ בכל ערי רוסיה הלבנה וליטא, ומספר הנוסעים לליובאויטש הלך וגדל. לשמחתם של החסידים אין קץ. | ||
שנה חלפה מאז שקבע את מקום מגוריו בליובאוויטש, ורבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו”ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של הרבי החדש, שכן אדמו”ר האמצעי היה אומר חסידות בשפע רב כדרכו בקודש. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת, ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחד השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו | שנה חלפה מאז שקבע את מקום מגוריו בליובאוויטש, ורבים מזקני החסידים שהסתופפו אצל אביו אדמו”ר הזקן, החלו להגיע אליו לשמוע ממנו חסידות. כולם היו מלאי התפעלות מהנהגתו של הרבי החדש, שכן אדמו”ר האמצעי היה אומר חסידות בשפע רב כדרכו בקודש. לעיתים היה אומר חסידות מספר פעמים באותה שבת, ובכל פעם כמה שעות. בחג השבועות של אחד השנים, אמר הרבי 11 פעמים חסידות ביום אחד! ועל כך אמר לו דודו [[רבי יהודה לייב (אח אדמו"ר הזקן)]] “לאו כל מוחא סביל דא”. | ||
בימי נשיאותו התרבה מספר החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי רבינו הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע”ה, כל פלך צ’רניגוב הפך למרכז חסידות ליובאוויטש. | בימי נשיאותו התרבה מספר החסידים, הוכפל ושולש לעומת מספרם בימי רבינו הזקן. זקני החסידים סיפרו כי בשנה הראשונה לנשיאותו נתווספו ברוסיה הלבנה לבדה חמש-עשרה אלף חסידים, ובשנה השניה, תקע”ה, כל פלך צ’רניגוב הפך למרכז חסידות [[ליובאוויטש]]. | ||
==בית כנסת חב"ד בחברון== | ==בית כנסת חב"ד בחברון== | ||
כאשר עלו חסידי חב”ד ל[[חברון]] בשנת | כאשר עלו חסידי חב”ד ל[[חברון]] בשנת [[תקפ"ג]], קנה האדמו”ר האמצעי חדר או שניים מחדריו של בית הכנסת הספרדי ‘אברהם אבינו’, והקצום לבית הכנסת מיוחד עבור חסידי חב”ד. | ||
[[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]] הוא בית הכנסת החב”די העתיק ביותר בארץ הקודש, ואולי בעולם כולו. הוא נקנה מכספו של האדמו”ר האמצעי. | [[בית כנסת אדמו"ר האמצעי בחברון]] הוא בית הכנסת החב”די העתיק ביותר בארץ הקודש, ואולי בעולם כולו. הוא נקנה מכספו של האדמו”ר האמצעי. | ||
| שורה 50: | שורה 50: | ||
==מאסרו== | ==מאסרו== | ||
האדמו"ר האמצעי נאסר לאחר שהלשינו כי הוא שולח כספים לארץ ישראל. ביום י' בכסלו | האדמו"ר האמצעי נאסר לאחר שהלשינו כי הוא שולח כספים לארץ ישראל. ביום [[י' בכסלו תקפ"ז]] נשלחה פקודה לשחרור משר המחוז. | ||
==הסתלקותו== | ==הסתלקותו== | ||
אדמו"ר האמצעי רמז לחסידים על הסתלקותו באומרו כי מרומזות גזירות על שנת תקפ"ח, ופעם אמר כי אביו נלקח לפטרבורג (בפעם השניה) בגיל 54 ואז בחר ביסורים וכפי הנראה השאיר לו את האפשרות השניה – הסתלקות. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש, חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף, כך עד ח' כסלו. אז רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה וכיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, לא רצה להתענג ועל כן לא כתב. אמר לחסידיו ללכת לבתיהם בשמחה ולומר "לחיים". בלילה התעלף רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. ביום רביעי | אדמו"ר האמצעי רמז לחסידים על [[הסתלקות|הסתלקותו]] באומרו כי מרומזות גזירות על שנת [[תקפ"ח]], ופעם אמר כי אביו נלקח לפטרבורג (בפעם השניה) בגיל 54 ואז בחר ביסורים וכפי הנראה השאיר לו את האפשרות השניה – הסתלקות. לאחר הימים הנוראים בחזרתו לליובאוויטש, חלה ונאלץ לשהות בנעז'ין. חוליו התגבר וכאשר נגעו בו היה מתעלף, כך עד ח' כסלו. אז רצה לכתוב חסידות בענייני חנוכה וכיון שלדבריו כל העולם שרוי בצער, לא רצה להתענג ועל כן לא כתב. אמר לחסידיו ללכת לבתיהם בשמחה ולומר "לחיים". בלילה התעלף רבות, ביקש להלבישו כתונת לבנה, פניו האדימו והחל לשבח וללמד זכות על כלל ישראל. ביקש שוב מהחסידים להיות שמחים, כי השמחה ממתקת דינים. ביום רביעי [[ט' כסלו תקפ"ח]] התחיל לומר חסידות על הפסוק "אחרי ה' תלכו" בהתלהבות עצומה, לפני עלות השחר סיים במילים "כי עמך מקור חיים מחיי החיים" והסתלק בגיל 54. | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
| שורה 72: | שורה 72: | ||
'''בנותיו:''' | '''בנותיו:''' | ||
*[[הרבנית שרה (בת אדמו"ר האמצעי | *[[הרבנית שרה (בת אדמו"ר האמצעי - נפטרה בנעוריה)|הרבנית שרה]] | ||
*[[הרבנית ביילא (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית ביילא]] | *[[הרבנית ביילא (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית ביילא]] | ||
| שורה 78: | שורה 78: | ||
*[[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק]] | *[[הרבנית חיה מושקא אשת הצמח צדק]] | ||
*[[הרבנית דבורה לאה]] | *[[הרבנית דבורה לאה (בת אדמו"ר האמצעי)]] | ||
*[[הרבנית ברכה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית ברכה]] | *[[הרבנית ברכה (בת אדמו"ר האמצעי)|הרבנית ברכה]] | ||