ישראל חסדן: הבדלים בין גרסאות בדף

ישראל חסדן (עריכה)

גרסה מ־14:08, 27 במרץ 2023

הוסרו 4,501 בתים , 27 במרץ 2023

אין תקציר עריכה

חזותיקוד ויקי

שמואל חיים

מנטרים

16,089

עריכות

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' כיהן כשוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם.
+{{לעריכה|פרטים מיותרים}}
+הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, וזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם.
-הרב ישראל חסדן ע"ה פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו {{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.
+הרב חסדן פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ב[[יוהנסבורג]]. זכה לקשר מיוחד עם אדמו"רי חב"ד. קיבל אגרות והוראות רבות, מהן ביחידויות אצל אדמו"ר הריי"צ והרבי. זכה ואדמו"ר הריי"צ אכל משחיטתו{{הערה|חסדי ישראל פרק במחיצת הרבי}}.
-==תומכי תמימים הומיל==
+==תולדות חייו==
+===נעוריו===
+הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}. משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].
-הרב ישראל חסדן נולד ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיירה בעליצה שברוסיה הלבנה{{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.
+בגיל 3 בלבד, הרב חסדן התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]]. כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]]. בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]]. בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים{{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.
-משפחת חסדן מיוחסת להרב [[זלמן זעזמער]] מגדולי חסידי [[אדמו"ר הזקן]].
-בגיל 3 בלבד, הרב חסדן התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].
-כילד למד אצל מלמדים פרטיים, ובנערותו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].
-בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].
-בשנים אלו הגאון רבי [[ישראל מאיר הכהן]] מראדין בעל החפץ חיים ביקר בהומיל וישראל הפעוט נלקח על ידי בני משפחתו לבית הכנסת וכך ראה את החפץ חיים {{הערה|חסדי ישראל עמוד 23}}.
-== זכרונות דוכמן==
-הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.
-זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.
-==בישיבות נובהרדוק ותומכי תמימים==
 כשהגיע לגיל 17, הצטרף לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.
@@ שורה 28: / שורה 14: @@
 לאחר מספר מעצרים הצליחו להבריח את הגבול, ובהסכמת ראש הקבוצה נכנס ללמוד בסניף ישיבת [[תומכי תמימים וורשה]], שם גם הוסמך כשוחט ובודק, ובהמשך עבר ללמוד ולהתגורר בקרבת מקום לדודו ר' [[שמואל חסדן]] אשר גר ב[[לטביה]], והתחתן עם בת דודו רעייתו מרת לאה בת ר' [[שמואל חסדן]].
-==מאבק השחיטה==
+מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].
-מספר שנים לפני שפרצה [[מלחמת העולם השניה]] הוצעה לו משרת רב ושוחט בשבדיה, ובברכתו של אדמו"ר הריי"צ קיבל את התפקיד ועבר להתגורר בשבדיה ופעל רבות לחיזוק היהדות והחסידות יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]].
 בתקופת שהותו במקום נלחם נגד גזירת הממשלה שחייבה את השוחטים להמם חשמלית את הבהמות לפני השחיטה על מנת למנוע מהבהמות את הסבל הכרוך לדעתם בהליך השחיטה, במאבק זה פעל על פי הוראות אדמו"ר הריי"צ והרבי. במשך תקופה מסויימת הרב זובער והרב חסדן נהגו מידי יום לשלם קנס מראש כדי שיוכלו לשחוט שחיטה כשרה למהדרין{{הערה|כפר חב"ד גיליון 842}}.
+===הצלת חסידים ותמימים בשואה===
-==הצלת חסידים ותמימים בשואה==
 בימי השואה הרב חסדן פעל באינטנסיביות לחילוץ אדמו"ר הריי"צ מאדמת אירופה הבוערת{{הערה|1=[https://chabad.info/wp-content/uploads/2022/10/08-10-2022-18-19-18-%D7%90-%D7%91%D7%91%D7%95%D7%90-%D7%9B%D7%9C-%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C-%D7%9C%D7%94%D7%A4%D7%A6%D7%94.pdf 'בבוא כל ישראל', ועד חיילי בית דוד תשרי תשפ"ג עמוד 70].}}, וכן לספק ליהודים נוספים רבים אשרות רישמיות באמצעותם הצליחו לברוח מהשואה.
@@ שורה 39: / שורה 23: @@
 במהלך מסע ההצלה של אדמו"ר הריי"צ, אדמו"ר הריי"צ עבר דרך שטוקהולם, ושם סייעו לו הרבנים החב"דיים הרב זובער והרב חסדן, ובאגרת מיוחדת הודה אדמו"ר הריי"צ לרב חסדן: "הנני להביע לו את תודתי הגדולה בעד כל מה שטרח ועשה לטובתינו, יעזר השי"ת לו ולבני ביתו שיחיו בכל המצטרך להם בגו"ר"{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ ח"ה ע'מה ובהערה שם}}.
-==3000 ויזות==
 הרב חסדן עם מספר ידידים ובהם הרב [[יעקב ישראל זובער]] פעלו בדרכים יצירתיות להצלת יהודים רבים בכלל וחסידים בפרט בימי [[השואה]].
 על כך כתב אדמו"ר הריי"צ באגרת כי הרב יעקב ישראל זובער והרב ישראל חסדן פעלו להשגת ויזות עבור תלמידי תומכי תמימים: "אגודת חסידי חב"ד בשטאקהאלם ובראשם הרה"ג זובער שי' והשו"ב חסדן שניהם תלמידי תומכי תמימים - השיגו קרוב לשלשה אלפים ויזעס [=ויזות] ליאפאן עבור תלמידינו ועבור..."{{הערה|אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חי"ג ע' שכט}}.
-==ניסיון הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]]==
 בשנת [[תש"ב]] פנה אליו אדמו"ר הריי"צ בעניין הצלת בתו הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] וחתנו [[מנחם מענדל הורנשטיין]], וכן בנוגע להצלת הספריה{{הערה|אגרות קודש חלק ו', אגרת א'תקצו. 'ספריית ליובאוויטש' (לוין) עמוד קיח. [https://chabadlibrary.org/books/arum/chabad-poiln/9/7.htm תולדות חב"ד בפולין ליטא ולטביה, הצלת הספריה מאירופה].}}.
@@ שורה 52: / שורה 32: @@
 היה פעיל במחלקה הסקנדינבית של וועד ההצלה יחד עם ידידו הרב [[יעקב ישראל זובער]] ועסק בסיוע לניצולי השואה שהגיעו מארצות המוות, ונמנה על מייסדי סמינר 'בית יעקב' בלידינגו, ליד שטוקהולם.
-==נעדרים ועגונות==
 לאחר השואה עסק רבות באיתור נעדרים והתרת עגונות. פעולות אלו בוצעו יחד עם הרב [[יעקב ישראל זובער]].
@@ שורה 58: / שורה 37: @@
 מערכה מיוחדת לאיתור נעדרים והתרת עגונות, בוצעה בשיתוף פעולה עם הרב [[יעקב לנדא]], כאשר אינפורמציה חשובה ולעיתים חשאית היתה מועברת מהרב לנדא לרב חסדן וההיפך, וכך יחד עמלו למציאת נעדרים אבודים לאחר השואה, וכתוצאה מהסקת מסקנות לגבי נעדרים, הותרו עגונות {{הערה|חסדי ישראל, פרקים ידיד הרב חנדא ומכתבי הרב לנדא}}
-==רב וראש השוחטים בדרום אפריקה==
+===רב וראש השוחטים בדרום אפריקה===
 בשנת [[תש"ח]] עבר בברכתו של אדמו"ר הריי"צ לדרום אפריקה, והחל לשמש כרב הקהילה היהודית בוורמבאטס.
@@ שורה 69: / שורה 46: @@
 במשך שנות מגוריו ביוהנסבורג, שבדרום אפריקה, עמד בקשרי מכתבים עם רבותינו נשיאינו{{הערה|1=ראו לדוגמא אגרות קודש חלק ט' (תש"ו-תש"ח), אגרות ג'קו וג'קלב (הסתדרות הר"מ חייקין בשטוקהולם), אגרת ג'קעג (מקוה בגעטבורג ותמיכה כספית בנסיעת נשים למקוואות), חלק י' אגרת ג'תפו (הרחבת החינוך הכשר באפריקה הדרומית), ג'תקלב (חינוך), ועוד.}} ונטל חלק בפרוייקטים שונים הקשורים עם חיזוק טהרת המשפחה ובניית מקוואות.
-==במחיצת הרבי==
+פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.
-הרב ישראל חסדן זכה לקבל מהרבי אגרות הוראות והדרכות רבות על כל צעד. את האגרות קיבל בתדירות גבוהה יחסית, משנות הי' ועד שנות הנ'. ההוראות היו פרטיות וציבוריות מברכות לזרעא חיא וקיימא ועד פעילותו כרב בערי דרום אפריקה. זכה להגיע אל הרבי ולהיכנס ליחידויות.
-בשנת [[תשכ"ט]] זכה ל[[יחידות]] שארכה מספר שעות ובה סיפר לבקשת הרבי, אודות עיסוקו בהצלת חסידים ותמימים בימי השואה.
-עשרות אגרות קודש מהרבי אל הרב ישראל חסדן התפרסמו בספר תולדותיו חסדי ישראל {{הערה|חסדי ישראל, פרק במחיצת הרבי}}
-==עם שלוחי רבותינו==
+===ידיד הרב [[יעקב לנדא]]===
-פעל רבות להביא ליוהנסבורג את שליח הרבי הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]]
-אירח והיטה כתף לפעולות שד"ר תומכי תמממים הרב [[יוסף ויינברג]] בדרום אפריקה.
-==ידיד הרב [[יעקב לנדא]]==
 הרב ישראל חסדן היה בידידות קרובה עם הרב יעקב לנדא רבה של [[בני ברק]].
@@ שורה 103: / שורה 69: @@
 "לנגד עיניי עדיין ההתרגשות כששמענו בפעם הראשונה שכבודו מגיע לארץ הקודש ונזכה לראות אותה דמות עליה שמענו כל כך הרבה ציפינו לראות פגישת אבינו זלה"ה עם כבודו וזוכר אני היטב השבת הראשונה שהיה בביתנו השמחה והידידות ואיך הקפדנו שלא להפסיד שום רגע" {{הערה| חסדי ישראל, פרק ידיד הרב לנדא}}.
-==מאמרים בעיתונות==
+===מאמרים בעיתונות===
 לאורך השנים פרסם מאמרים בעיתונים היהודים השונים שיצאו לאור באזורים בהן פעל, ובן השאר השתמש בשמות העט 'בן-דוד' ו'זכריה-מנדל'.
 נפטר בשנת [[תשנ"ב]] ונטמן ביוהנסבורג.
-==תולדותיו - ספר חסדי ישראל==
+==לקריאה נוספת==
-בחודש [[אדר]] [[תשפ"ג]] יצא לאור ספר תולדותיו ופועלו - חסדי ישראל.
+*ר' [[שניאור זלמן ברגר]], '''חסדי ישראל''' (585 עמ') - תולדות חייו, יצא לאור על ידי בני משפחתו, [[אדר]] [[תשפ"ג]].
-באתר [[חב"דשופ]], פורסמה סקירה אודות הספר:
-'''ספר חסדי ישראל''' – תולדות הרה”ח הרב ישראל חסדן (585 עמודים) – ראה אור ובו תגליות חב”דיות רבות. הספר יוצא לאור על ידי בני משפחת חסדן: הרב [[דוד יצחק חסדן]] שליח הרבי ביוהנסבורג, מלכה מנדלברג-טאוב, אביגיל טיילור ובעלה הרב נחמיה טיילור – אשר פעלו רבות כדי לשפוך אור יקרות על פועלו של הרב חסדן באמצעות זכרונות, ופתיחת ארכיונים ובהם אוצרות של ממש. את מלאכת התחקיר והעריכה ביצע במשך מספר שנים הסופר החסידי ר’ [[שניאור זלמן ברגר]].
-במאות עמודי הספר מתועדים תולדותיו ופועלו של הרב ישראל חסדן ע”ה, מחשובי רבני ועסקני חב”ד בשבדיה ודרום אפריקה ובספר נחשפות תגליות חשובות הקשורות להצלה והגשת סיוע בכלל ובתקופת השואה בפרט.
-'''הצלה בשואה''': הרב ישראל חסדן סייע רבות למען [[אדמו"ר הריי"צ]] במהלך מסלול ההצלה בשואה, היה מעורב בנסיונות הצלת הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] בת אדמו”ר הריי”צ, פעל בדרכים שונות בניסיון להציל את הרב [[יחזקאל פייגין]] מזכיר אדמו”ר הריי”צ, ולפי הוראות שקיבל הצליח להציל אוצרות רבים מתוך ספרית אדמו”ר הריי”צ.
-'''מאבק השחיטה''': גזירת הימום חשמלי לפני השחיטה ומאבק השחיטה בשבדיה, נפרשות בספר בשילוב אגרות קודש מאדמו”ר הריי”צ והרבי, לצד מסמכים, קטעי עיתונות, וזכרונות על השוחטים החב”דיים בשבדיה שפעלו תחת גזירה נגד השחיטה לפי ההלכה.
-'''בזבוז האוצרות''': מעלעול בספר עולה כי אוצרות של ממש מתבזבזים בספר ובראשם אגרות קודש מרבותינו נשיאינו ובנוסף מתפרסמות התכתבויות בין הרב ישראל חסדן לידידיו הרב [[יעקב ישראל זובער]] הי”ד מחשובי רבני חב”ד בשטוקהולם ובוסטון, הרב [[יעקב לנדא]] ע”ה רבה של בני ברק והרב שלמה וולבה ע”ה מחשובי המשגיחים הליטאים.
 ==משפחתו==
 *בנו, הרב [[דוד יצחק חסדן]] {{הערה|התחתן עם מרת פייגע בת ר' יוסף חיים סלאווין בח' שבט תשמ"ב.}} - משלוחי הרבי ביוהנסבורג, ומנהל מוסדות חינוך חב"ד 'תורה אקדמי' בעיר

ישראל חסדן: הבדלים בין גרסאות בדף

ישראל חסדן (עריכה)

גרסה מ־14:08, 27 במרץ 2023

תפריט ניווט