ישראל חסדן: הבדלים בין גרסאות בדף

הרב '''ישראל זכריה מענדל חסדן''' היה שוחט-ובודק, רב ועסקן חסידי, שזכה לסייע בהצלת [[אדמו"ר הריי"צ]] וספרייתו מאירופה בזמן [[מלחמת העולם השניה]] ופעל רבות כדי להציל את בת אדמו"ר הריי"צ הרבנית [[שיינא הורנשטיין]] מזכיר הרבי הרב [[יחזקאל פייגין]], תלמידי [[תומכי תמימים אוטווצק]] וכן סייע בהצלת פליטים רבים ובחינוכם, פעל בשטוקהולם ובדרום אפריקה, ובערוב ימיו שימש כראש השוחטים ביוהנסבורג.

נולד  ב[[י"א אייר]] [[תרס"ז]] לאביו ר' דוד יצחק חסדן בן הרה"ח ר' [[יהודה לייב חסדן]], בעיר [[הומיל]] שברוסיה, מספר שנים לפני [[מלחמת העולם הראשונה]] {{הערה|חסדי ישראל פרק א}}.

בגיל 3 בלבד התייתם מאביו, וגדל בבית דודו ר' [[זלמן חסדן]].

לאחר המלחמה, חווה כילד את המהפכות שהובילו לעליית הקומוניסטים לשלטון, ולאחר מכן נאלץ יחד עם משפחתו להצניע את לימודיו ואת הקפדתו על שמירת הזהות היהודית ובתקופה זו למד בישיבת [[תומכי תמימים הומיל]].

בשנים אלו היה בן בית אצל משפחתו העניפה של הרב [[מרדכי יואל דוכמן]].

הרב חסדן תיעד זכרונות בכתב ובעל פה אודות משפחת הרב [[מרדכי יואל דוכמן]] ב[[הומיל]], איתם היה לו קשר ידידותי קרוב וגם קשר משפחתי.

זכרונות אלו ראו אור בספר "חסדי ישראל" בפרק המתעד את הומיל וגם פרק מיוחד הוקדש לזכרונות ותיאורים בגוף ראשון אודות משפחת דוכמן אותם הכיר הרב חסדן מקרוב, מאז ילדותו בהומיל ועד השנים המאוחרות שלו כאשר פעל בשיתוף פעולה עם שליח הרבי ליוהנסבורג הרב [[מנחם מענדל ליפסקר]] צאצא למשפחת דוכמן.

כשהגיע לגיל 17, החליטו בני משפחתו להבריח אותו מרוסיה כדי לאפשר לו ללמוד תורה ולקיים מצוות בלי חשש, וצירפו אותו לקבוצה של תלמידי ישיבת נובהרדוק שהבריחו את הגבול לפולין תוך סיכון עצמי גדול{{הערה|תיאורו בגוף ראשון אודות המסע, נדפס ב'לב הארי' (נקריץ), עמוד סז.}}.