דוד קיבמן: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[תרנ"ט]] או [[תר"ס]] הגיע ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים (ליובאוויטש)|תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]]. בבואו לישיבה לא השתייך לחסידות חב"ד והתעסק רק בלימוד [[תורת הנגלה]]. [[הרבי הריי"צ]], שהיה המנהל פועל בישיבה, הבהיר לו שהוא מוכרח ללמוד [[תורת החסידות|חסידות]] בסדר המיועד לכך. כיון שלא רצה ללמוד חסידות, החליט שישב מול ספר חסידות פתוח ויסכם לעצמו במוחו את מה שלמד בנגלה, אך מיד לאחר שפתח ספר חסידות וקרא כמה שורות - חש משיכה גדולה לחסידות ושקע בלימודה רבות.

==עובד ה' מופלא==

==בינוני של תניא==

הרבי הרש"ב העריך אותו מאוד, ובשמו מוזכרים כמה ביטויים לגבי ר' דוד. יש אומרים שהביטוי היה שדוד הוא "[[בינוני]] של ה[[תניא]]"; אחרים אומרים שהביטוי היה: "דוד מסוגל לתת דין וחשבון על כל [[מחשבה]], [[דיבור]], ו[[מעשה]] שלו"; ואחרים אומרים: "בדוד וב[[משולם ידידיה קוראטין|שילם]] הוצאתי את ה"קרן" מ"תומכי תמימים", ושאר הבחורים הם ריווח נקי"...

בעיר וויטקא בה כיהן כרב התייחסו אליו כאל איש קדוש וסיפורים מופתיים התהלכו סביבו; לדוגמה - פעם הגיע לעיר [[שוחט]] ור' דוד סירב לאכול משחיטתו, על אף שנחשב לירא שמים, ואחר כך מצאו אצלו דברים מכוערים. סיפרו שכאשר היו מדברים לידו [[לשון הרע]], לא היה שומע. כן מספרים שפעם שאל אותו עובר אורח לכתובת מסויימת ברחוב, שבו היה הולך כל יום, אך הוא התנצל ולא ידע לענות כיון שבלכתו ברחוב היה שקוע לחשוב חסידות.

למרות עבודתו בקדושה לא היה פרוש מסביבתו, והיה [[התוועדות|מתוועד]] בהזדמנויות רבות. החסידים אהבו מאוד את התוועדויותיו.

==ספר תולדותיו: בינוני==

*בנו, ר' שניאור זלמן קיובמן

*בנו, ר' שלום בער (בערל) קיובמן, כפר חב"ד

==לקריאה נוספת==