ניגון ויהי בימי אחשורוש: הבדלים בין גרסאות בדף

אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:
[[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] [[חודש אדר]]{{הערה|ב[[שנה מעוברת]] היו מתחילים ב[[שבת]] מברכים של [[חודש אדר]] ראשון}}, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי ב[[פורים]].
[[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] [[חודש אדר]]{{הערה|ב[[שנה מעוברת]] היו מתחילים ב[[שבת]] מברכים של [[חודש אדר]] ראשון}}, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי ב[[פורים]].


ב[[חג הפורים]] שנת [[תשכ"ח]] אמר [[הרבי]] "...מן הנכון והראוי שיהיה ניגון המיוחד בפרט לימי הפורים - על דרך שיש אצל חסידים  
ב[[חג הפורים]] שנת [[תשכ"ח]] אמר [[הרבי]]:
הניגון "פדה בשלום" הקשור עם י"ט כסלו, ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם "הקפות", ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם חג הפסח וכיו"ב.
"...מן הנכון והראוי שיהיה ניגון המיוחד בפרט לימי הפורים - על דרך שיש אצל חסידים הניגון "פדה בשלום" הקשור עם י"ט כסלו, ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם "הקפות", ועל דרך זה ניגונים הקשורים עם חג הפסח וכיו"ב.
אמנם בשביל זה צריכים מישהו שמחבר ניגונים, והרי אין זה ה"אומנות" שלי... ובכן, חיפשתי בתורה, אולי אוכל למצוא מן המוכן ניגון הקשור עם פורים, ואכן - בלי יגיעה יתרה - מצאתי:
אמנם בשביל זה צריכים מישהו שמחבר ניגונים, והרי אין זה ה"אומנות" שלי... ובכן, חיפשתי בתורה, אולי אוכל למצוא מן המוכן ניגון הקשור עם פורים, ואכן - בלי יגיעה יתרה - מצאתי:
  במסכת מגילה, בביאור הפסוק שבו נתפרש מה שפעל פורים אצל כל בני ישראל - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", איתא: "שמחה זה יום טוב, שנאמר: 'ושמחת בחגך'". ומזה מובן, שהניגון "ושמחת בחגך", יש לו שייכות מיוחדת לפורים". - בהמשך, אמר הרבי: "וכיון שכבר ישנו ניגון שנתחבר על התיבות "ושמחת בחגך", הנה עד שיחברו ניגון מיוחד לימי הפורים, יהיה זה "ושמחת בחגך" (המובא בגמרא לענין "ליהודים היתה אורה ושמחה גו'") עם הניגון על תיבות אלו".  
  במסכת מגילה, בביאור הפסוק שבו נתפרש מה שפעל פורים אצל כל בני ישראל - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", איתא: "שמחה זה יום טוב, שנאמר: 'ושמחת בחגך'". ומזה מובן, שהניגון "ושמחת בחגך", יש לו שייכות מיוחדת לפורים". - בהמשך, אמר הרבי: "וכיון שכבר ישנו ניגון שנתחבר על התיבות "ושמחת בחגך", הנה עד שיחברו ניגון מיוחד לימי הפורים, יהיה זה "ושמחת בחגך" (המובא בגמרא לענין "ליהודים היתה אורה ושמחה גו'") עם הניגון על תיבות אלו".  
והתחיל הרבי לנגן: "ושמחת בחגך והיית אך שמח" {{הערה|שיחת פורים תשכ"ח, ס"ג-ס"ד. תורת מנחם, חלק נב, עמ' 110 ואילך.}}.  
והתחיל הרבי לנגן: "ושמחת בחגך והיית אך שמח". {{הערה|שיחת פורים תשכ"ח, ס"ג-ס"ד. תורת מנחם, חלק נב, עמ' 110 ואילך.}}.  


בכל השנים ניגנו ב[[התוועדויות]] של [[פורים]] את ה[[ניגון]] "ויהי בימי" בלי המילים עד לשנות המ"מים. בשנת [[תשמ"ב]] [[תשמ"ג]] ו[[תשד"מ]] ניגנו את הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היו מנגנים לפעמים עם המילים ולפעמים בלי המילים.
בכל השנים ניגנו ב[[התוועדויות]] של [[פורים]] את ה[[ניגון]] "ויהי בימי" בלי המילים עד לשנות המ"מים. בשנת [[תשמ"ב]] [[תשמ"ג]] ו[[תשד"מ]] ניגנו את הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היו מנגנים לפעמים עם המילים ולפעמים בלי המילים.
משתמש אלמוני