ניגון ויהי בימי אחשורוש: הבדלים בין גרסאות בדף

[[חסידים]] אימצו ניגון חסידי תוסס ושמח זה המחדיר את אווירת [[חג הפורים]] למילים אלו. מידי שנה היו מתחילים לשיר ניגון זה בפני [[הרבי]] כאשר נכנס ל-[[770]] ב[[שבת מברכים]] [[חודש אדר]]{{הערה|ב[[שנה מעוברת]] היו מתחילים ב[[שבת]] מברכים של [[חודש אדר]] ראשון}}, והשירה נמשכה כשהרבי מעודד את הניגון. במשך כל החודש היו שרים את הניגון רבות בפני הרבי, ובמיוחד ב[[התוועדות|התוועדויות]] של הרבי ב[[פורים]].

אמנם בשביל זה צריכים מישהו שמחבר ניגונים, והרי אין זה ה"אומנות" שלי... ובכן, חיפשתי בתורה, אולי אוכל למצוא מן המוכן ניגון הקשור עם פורים, ואכן - בלי יגיעה יתרה - מצאתי:

  במסכת מגילה, בביאור הפסוק שבו נתפרש מה שפעל פורים אצל כל בני ישראל - "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", איתא: "שמחה זה יום טוב, שנאמר: 'ושמחת בחגך'". ומזה מובן, שהניגון "ושמחת בחגך", יש לו שייכות מיוחדת לפורים". - בהמשך, אמר הרבי: "וכיון שכבר ישנו ניגון שנתחבר על התיבות "ושמחת בחגך", הנה עד שיחברו ניגון מיוחד לימי הפורים, יהיה זה "ושמחת בחגך" (המובא בגמרא לענין "ליהודים היתה אורה ושמחה גו'") עם הניגון על תיבות אלו".  

בכל השנים ניגנו ב[[התוועדויות]] של [[פורים]] את ה[[ניגון]] "ויהי בימי" בלי המילים עד לשנות המ"מים. בשנת [[תשמ"ב]] [[תשמ"ג]] ו[[תשד"מ]] ניגנו את הניגון עם המילים והרבי עודד אותו, אחר כך, בשנים האחרונות היו מנגנים לפעמים עם המילים ולפעמים בלי המילים.