ספר תורה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שארית יהודה יו"ד סימן ט"ז. ראה גם [[אגרות קודש]] [[הריי"צ]] חלק ד' עמ' תעח.}} המילה '''דכא''' שבפרשת [[תצא]]{{הערה|פרק כ"ג פסוק ב'}} נכתב באלף ולא בה"א (לשיטת [[הגר"א]] נכתב בה"א). [[אדמו"ר הריי"צ]] העיד{{הערה|[[היום יום]] - [[ז' אלול]]}} שהיה בוורמאס ב[[תרס"ז]] וראה הספר תורה שעל פי המסורת נכתב מאות שנים קודם לכן על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] ובו כתוב באלף, וכן כשהיה בפראג ב[[תרס"ח]] ראה ספר תורה שמקובל שהוגה על ידי [[עזרא הסופר]] וגם בו כתוב באלף. בשנת [[תשע"ה]] התגלה ספר תורה אשכנזי עתיק שגם בו נכתב דכא באלף{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=64711 חשיפה: ספר התורה הקדום כשיטת אדמו"ר הזקן] {{שטורעם}}}}. | לפי שיטת [[אדמו"ר הזקן]]{{הערה|שארית יהודה יו"ד סימן ט"ז. ראה גם [[אגרות קודש]] [[הריי"צ]] חלק ד' עמ' תעח.}} המילה '''דכא''' שבפרשת [[תצא]]{{הערה|פרק כ"ג פסוק ב'}} נכתב באלף ולא בה"א (לשיטת [[הגר"א]] נכתב בה"א). [[אדמו"ר הריי"צ]] העיד{{הערה|[[היום יום]] - [[ז' אלול]]}} שהיה בוורמאס ב[[תרס"ז]] וראה הספר תורה שעל פי המסורת נכתב מאות שנים קודם לכן על ידי ה[[מהר"ם מרוטנבורג]] ובו כתוב באלף, וכן כשהיה בפראג ב[[תרס"ח]] ראה ספר תורה שמקובל שהוגה על ידי [[עזרא הסופר]] וגם בו כתוב באלף. בשנת [[תשע"ה]] התגלה ספר תורה אשכנזי עתיק שגם בו נכתב דכא באלף{{הערה|[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=64711 חשיפה: ספר התורה הקדום כשיטת אדמו"ר הזקן] {{שטורעם}}}}. | ||
אף שמקפידים לכתוב דכא באלף, ספר תורה שנכתב בה"א הינו כשר. ומעשה רב מאדמו"ר הריי"צ, כששהה בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול פולין וליטא, ור' [[זלמן גוראריה]] דאג לספר תורה, אך בעיר זו נמצא רק ספר תורה שהיה כתוב בו "פצוע דכה" בה"א, שלא כמנהג חב"ד. ר' זלמן שאל את אדמו"ר הריי"צ - באמצעות [[הרש"ג]] - מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו שאדמו"ר הזקן שהה פעם בעיר בה היה רק ספר תורה שכתוב בו "פצוע דכה" בה"א, והוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/59a7f07c6ae2c00001d468e5 אתר סמס לרב] של [[מכון הלכה חב"ד]].}}. | אף שמקפידים לכתוב דכא באלף, ספר תורה שנכתב בה"א הינו כשר. ומעשה רב מאדמו"ר הריי"צ, כששהה בעיר דרוזקניק (עיירת מרפא), על גבול פולין וליטא, ור' [[זלמן גוראריה]] דאג לספר תורה, אך בעיר זו נמצא רק ספר תורה שהיה כתוב בו "פצוע דכה" בה"א, שלא כמנהג חב"ד. ר' זלמן שאל את אדמו"ר הריי"צ - באמצעות [[הרש"ג]] - מה לעשות, והשיב לו, שקבלה בידינו שאדמו"ר הזקן שהה פעם בעיר בה היה רק ספר תורה שכתוב בו "פצוע דכה" בה"א, והוא קרא בספר זה, או עלה לתורה כשקראו בו{{הערה|[https://smslarav.co.il/question/59a7f07c6ae2c00001d468e5 אתר סמס לרב] של [[מכון הלכה חב"ד]]. וכך מובא בספר "בכל ביתי נאמן הוא", תולדות ר' שניאור זלמן גורארי'.}}. | ||
==עץ החיים== | ==עץ החיים== | ||