גרמניה: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 7,169 בתים ,  28 בפברואר 2023
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 47: שורה 47:


במשך השנים ביקרו בישיבה כמה שליחי הרבי הריי"צ: [[הרש"ג]] ור' [[בנימין אליהו גורודצקי]].
במשך השנים ביקרו בישיבה כמה שליחי הרבי הריי"צ: [[הרש"ג]] ור' [[בנימין אליהו גורודצקי]].
==מדברי רבותינו נשיאינו אודות מדינת אשכנז (גרמניה)==
בשיחת י"ט כסלו תשי"ד אמר הרבי: "כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר שהמגיד ממעזריטש מסר לתלמידיו "ייחודים" עבור כל המדינות, מלבד על מדינת אשכנז.
– במשך כל השנים לא הבינו את פשר הדברים: מה רוצים ממדינת אשכנז?!... אמנם, ריבוי שנים לאח"ז – למעלה ממאה וחמישים שנה לאחרי זמנו של המגיד – תופסים ("כאַפּט מען זיך") עד כמה גדולה ראייתו של צדיק, שרואה בעיני בשר למרחק של כמה וכמה שנים ודורות לאח"ז!...
ובכל אופן, בנוגע לכל שאר המדינות נמסרו "יחודים" כו', שעל ידם נקל יותר לבנ"י לעסוק בעבודת הבירורים בכל אותם מקומות גם בימינו אלה. – ולהעיר, שכתוצאה מזה, לא מופרך שבימינו אלה יהי' ענין של בירורים גם במדינת אשכנז".{{הערה|תורת מנחם חלק י, ע' 256.}}.
ובשיחה מסוכות תשכ"ג: "כידוע שאצל המגיד הי' מספר התלמידים "פי שניים" מאשר אצל הבעש"ט, ולכל תלמיד מסר המגיד "יחודים" כדי שכל אחד יפעל בעבודת הבירורים במדינה שלו (מלבד מדינת אשכנז, שהיתה באופן של תכלית הרע)"... ובהערה שם: "כפי שסיפר כ"ק אדמו"ר נ"ע בנוגע למלחמה שהתחילה בשנת תרע"ד (ראה מגדל עוז (כפ"ח תש"מ) ריש ע' תנח), אלא שבשעתו לא הבינו כוונת הדברים, אבל בימינו, לאחרי שיודעים אודות הגזירות ושמדות כו', מובנים הדברים".{{הערה|תורת מנחם, חלק לה, ע' 62, ובהערה 61.}}.
על אופיים של יהודי גרמניה, סיפר הרבי: "פעם כשהי' כ"ק מו"ח אדמו"ר בווינא, באו אנ"ש ללוותו, וכרגיל אצל אנ"ש, באו משך זמן קודם זמן נסיעתה של הרכבת. בשעת מעשה עמד שם א' מיהודי אשכנז ("אַ דייטש"), ואמר שעדיין יש "איינע מינוטע". נענה הרבי ואמר: אכן, רגע אחד הוא זמן רב, שהרי "בשעתא חדא וברגעא חדא" אפשר לעשות תשובה, ועד ש"זדונות נעשים לו כזכיות"".{{הערה|תורת מנחם חלק יח, ע' 95.}}.
עוד סיפר הרבי {{הערה|תורת מנחם חלק ט, ע' 114.}}: "כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר אודות אחת מנסיעותיו עם אביו כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע למקום מרפא ("קוראָרט") במדינת גרמניא, אשר, למרות טבעם של תושבי המקום שכל עניניהם מחושבים במדידה והגבלה ביותר, למד הרבי עמהם חסידות, וכמה מהם נתקרבו לתורת החסידות, ואחד מהם נתקשר ביותר עד שהתחיל ללמוד חסידות ולהתנהג בדרכי החסידות, והתחיל לעסוק גם בעבודה דמס"נ בק"ש (שזהו זמן העבודה דמס"נ, שצריך לצייר לעצמו מס"נ בפועל או בכח), אע"פ שזהו נגד טבעו, וסיפר שמשך זמן התעסקותו בעבודת המס"נ בק"ש הוא "באַלד איינע מינוטע"... – כנראה שהי' מונח לידו שעון, ובאמצע ה"מסירת נפש" הביט בשעון לראות כמה זמן נמשכת המס"נ..." {{הערה|וראה גם תורת מנחם חלק לב, ע' 59 ושם: "ידוע הסיפור שכ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר פעם אודות נסיעתו הראשונה למדינת אשכנז ("דייטשלאַנד"),
– לאחרי שכבר הגיע שם ענין לימוד החסידות מכמה שנים לפנ"ז, ובמילא ידעו גם שצריכה להיות התבוננות בתפלה, ובפרט ההתבוננות באמירת שמע ישראל וברוך שם כו', וכבר היו בין יהודי אשכנז כאלו שלמדו והתחילו להתנהג לפי הלימוד שלמדו בתורת החסידות –
שפגש שם יהודי אחד (כ"ק מו"ח אדמו"ר הזכירו בשמו), והי' בידידות עמו, והלה סיפר לו שלמד מאמרי חסידות, ספרים או קונטרסים, ונעשה אצלו גם לימוד המביא לידי מעשה, וראי' לדבר – כפי שהמשיך לספר לכ"ק מו"ח אדמו"ר עד כמה פעל אצלו ("אויף ווי ווייט איז באַ אים דערגאַנגען") לימוד החסידות – שלימוד החסידות שצריך להאריך באחד עד כדי מסירות נפש, פעל אצלו, שכאשר מגיע לק"ש, נמשכת אצלו האריכות באחד "פאַסט איינע מינוטע", כלומר, שמאריך באחד כמעט במשך דקה אחת!...
כמה זמן לוקח לאדם מדוד ומוגבל לומר תיבת "אחד"? – הרי זה ענין של רגעים; אלא, כיון שלמד חסידות, והמשיך הענין בעבודתו לקונו גם בעבודת התפלה, ועד לק"ש – הנה אצלו נמשכת האריכות באחד כמעט דקה אחת ("פאַסט איינע מינוטע"); הוא אמנם לא הגיע עדיין לאריכות של של דקה שלימה, אבל כבר יצא מכלל רגעים!
ובכן: הן אמת שעד כמה שיהודי יאריך באחד, יכול הזולת למדוד לפי השעון כמה זמן נמשכת האריכות באחד (שהרי יש לו עבודה גם לאחרי ק"ש – אמירת שמונה-עשרה, ולאח"ז גם הענינים שנקראים בשם "שארית התפלה"); אבל, כאשר הוא בעצמו מודד את האריכות שלו באחד, ויודע שנמשכת כמעט דקה אחת ("פאַסט איינע מינוטע") – אין זה הענין ד"בכל מאדך", למעלה ממדידה והגבלה.".}}.
"כ"ק מו"ח אדמו"ר סיפר {{הערה| אגרות-קודש אדמו"ר מוהריי"צ, ח"ג ע' תקכד. וראה גם אגרות-קודש כ"ק אדמו"ר שליט"א חי"א ריש ע' שמב.}}, כיצד קרה הדבר שבפראַנקפורט היו יהודים אדוקים ביותר בתומ"צ, ששמם התפרסם ("זיי האָבן גע'שם'ט") בכל גרמניא באדיקותם, אף שבתחילה היו שם כל ה"משכילים" הגדולים.
דבר זה קרה על-ידי שלוש נשים מישראל, שהתעקשו אז בתוקף על חבישת "פאה נכרית", על טהרת המשפחה ועל חינוך הכשר לילדיהן, והדבר פעל גם על אנשים ונשים אחרים, ובמשך הזמן עדה שלמה מישראל בפראַנקפורט נשתנתה לטוב".{{הערה|תורת מנחם חלק יב, ע' 190.}}.
עוד סיפר


==גרמניה היום==
==גרמניה היום==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט