אוהל (קבר הצדיק): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 553 בתים ,  22 בפברואר 2023
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
אין תקציר עריכה
תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד
שורה 43: שורה 43:
בנוגע לאופי התפילה, ישנם פוסקים שכתבו כי מותר לבקש מהצדיק להמליץ טוב בעבורנו, אך חלקם מחמירים ומתירים רק לבקש מה' ולבקש שישמע לתפילתנו בזכות הצדיק, ובפרט שבמקום בו טמון הצדיק התפילה נאמרת בכוונה גדולה יותר{{הערה|קונטרס ההשתטחות לאדמו"ר האמצעי ס"א-ס"ד. שו"ת רב פעלים ח"ב יורה דעה סימן ל"א. אגרות משה אורח חיים חלק ה' סימן מ"ג. שיחת ליל ב' אייר תש"י.}}.
בנוגע לאופי התפילה, ישנם פוסקים שכתבו כי מותר לבקש מהצדיק להמליץ טוב בעבורנו, אך חלקם מחמירים ומתירים רק לבקש מה' ולבקש שישמע לתפילתנו בזכות הצדיק, ובפרט שבמקום בו טמון הצדיק התפילה נאמרת בכוונה גדולה יותר{{הערה|קונטרס ההשתטחות לאדמו"ר האמצעי ס"א-ס"ד. שו"ת רב פעלים ח"ב יורה דעה סימן ל"א. אגרות משה אורח חיים חלק ה' סימן מ"ג. שיחת ליל ב' אייר תש"י.}}.


המנהג התפשט עד כדי כך, שיש פוסקי הלכה שפסקו שהשתטחות על קברי צדיקים היא מצווה של ממש, והתירו לצורך כך אף יציאה מגבולות ארץ ישראל כדי להשתטח על קברי צדיקים בחוץ לארץ, למרות האיסור לצאת מהארץ מלבד לצורך דבר מצווה, נשיאת אישה, תלמוד תורה, רפואה או פרנסה.  
המנהג התפשט עד כדי כך, שיש פוסקי הלכה רבים {{הערה|שד"ח הרבי בשערי הלכה ומנהג, חלק ד, עמ' רכד.(וראו גם בהערה הבאה). וכן פסק הרה"ג חיים דוד הלוי בשו"ת עשה לך רב (ח"ב ס' נד) ובספר מקור חיים השלם (ח"ב עמ' 230-232). ועיינו בספר נטעי גבריאל להרב גבריאל ציננער (אבלות ח"ב פרק צ הערה ו). הרה"ג יוסף ליברמן בשו"ת משנת יוסף (ח"א ס' נז אות ב).}} שפסקו שהשתטחות על קברי צדיקים היא מצווה של ממש, והתירו לצורך כך אף יציאה מגבולות ארץ ישראל כדי להשתטח על קברי צדיקים בחוץ לארץ, למרות האיסור לצאת מהארץ מלבד לצורך דבר מצווה, נשיאת אישה, תלמוד תורה, רפואה או פרנסה.  


הרבי כותב שמותר ליהודי לצאת מארץ ישראל כדי להשתטח על קברי צדיקים, ובפרט בצדיק שהיה קרוב אליו,לומד תורתו ומתנהג על פי הוראותיו והדרכתו, או על כל פנים מקבל עליו לעשות כל מכאן ולהבא. {{הערה|אגרות קודש, חלק יט, עמ' תיד. הרבי מציין באיגרת לעיין בעניין זה בשד"ח חלק אסיפת דינים בתחילתו ובאסיפת דינים לשם.}}.
הרבי כותב שמותר ליהודי לצאת מארץ ישראל כדי להשתטח על קברי צדיקים, ובפרט בצדיק שאותו יהודי היה קרוב אליו, לומד תורתו ומתנהג על פי הוראותיו והדרכתו, או על כל פנים מקבל עליו לעשות כל מכאן ולהבא. {{הערה|אגרות קודש, חלק יט, עמ' תיד. הרבי מציין באיגרת לעיין בעניין זה בשד"ח חלק אסיפת דינים בתחילתו ובאסיפת דינים לשם. ראו גם בהערה הקודמת.}}.


==מעלתה==
==מעלתה==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט