יצחק זאב סולובייצ'יק: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 27: שורה 27:
==קשריו עם חסידות חב"ד==
==קשריו עם חסידות חב"ד==
===עם אדמו"ר הריי"צ===
===עם אדמו"ר הריי"צ===
אדמו"ר הריי"צ היה שולח מדי שנה בשנה להגרי"ז ארבעת מינים מהודרים. בשנת [[ת"ש]], כאשר הגיע ערב חג הסוכות הדיעו להגרי"ז כי גם השנה מוכן עבורו אתרוג בביתו של אדמו"ר הריי"צ, שהיה במרחק הליכה של כמה שעות. אך הדרך הייתה בחזקת סכנה מכיון שהנאצים הפציצו את הדרך מדי כמה שעות. בחור אחד מחסידי [[גור]] התנדב ללכת, אך מכיון שאדמו"ר הריי"צ העתיק את מקומו באותה שעה מאכסניא לאכסניא בגלל ההפצצות שהתחדשו מדי זמן קצר בכל מיני אזורים, לכן הבחור היה צריך לחפש אחרי אכנייסתו של הריי"צ, וכך חיפש את מקומו מאכסניא לאכסניא עד שמצאוהו לאחר כמה שעות{{הערה|עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג ע' ב בשם בנו הגרי"ד}}.
אדמו"ר הריי"צ היה שולח מדי שנה בשנה להגרי"ז ארבעת מינים מהודרים. בשנת [[ת"ש]], כאשר הגיע ערב חג הסוכות הודיעו להגרי"ז כי גם השנה מוכן עבורו אתרוג בביתו של אדמו"ר הריי"צ, שהיה במרחק הליכה של כמה שעות. אך הדרך הייתה בחזקת סכנה מכיון שהנאצים הפציצו את הדרך מדי כמה שעות. בחור אחד מחסידי [[גור]] התנדב ללכת, אך מכיון שאדמו"ר הריי"צ העתיק את מקומו באותה שעה מאכסניא לאכסניא בגלל ההפצצות שהתחדשו מדי זמן קצר בכל מיני אזורים, לכן הבחור היה צריך לחפש אחרי אכסנייתו של הרבי הריי"צ, וכך חיפש את מקומו מאכסניא לאכסניא עד שמצאוהו לאחר כמה שעות{{הערה|עובדות והנהגות לבית בריסק ח"ג ע' ב בשם בנו הגרי"ד}}.


כאשר הרב [[מנחם פרוש]] נסע לארצות הברית בסביבות שנות הקמת המדינה, הוא בא להיפרד מגאב"ד בריסק. באותה הזדמנות ביקשו הגרי"ז שיכנס לאדמו"ר הריי"צ ויבקש בשמו להשפיע על מר שזר, שהיה אז שר החינוך, לאפשר המשך קיומם של הת"תים הוותיקים שלימדו באידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שיבצע שליחותו.
כאשר הרב [[מנחם פרוש]] נסע לארצות הברית בסביבות שנות הקמת המדינה, הוא בא להיפרד מגאב"ד בריסק. באותה הזדמנות ביקשו הגרי"ז שיכנס לאדמו"ר הריי"צ ויבקש בשמו להשפיע על מר שזר, שהיה אז שר החינוך, לאפשר המשך קיומם של הת"תים הוותיקים שלימדו באידיש. הגאון חזר על בקשתו שלוש פעמים וביקש מאוד שיבצע שליחותו.
שורה 43: שורה 43:
הרבי בשיחותיו התבטא אודותיו בהערכה. באחת משיחות הרבי שדנו אודות [[שלימות הארץ]] ציטט את פסקו של רבי יצחק זאב, תוך שמתארו כמדייק בלשונו, וביאר את נכונות הפסק על פי תורה. מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב בדין [[פיקוח נפש בשבת]], שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=מומחה&pgnum=362 חלק א'].}}.
הרבי בשיחותיו התבטא אודותיו בהערכה. באחת משיחות הרבי שדנו אודות [[שלימות הארץ]] ציטט את פסקו של רבי יצחק זאב, תוך שמתארו כמדייק בלשונו, וביאר את נכונות הפסק על פי תורה. מדובר היה אודות פסקו של רבי יצחק זאב בדין [[פיקוח נפש בשבת]], שכאשר ישנו שאלה האם לבחור רופא [[ירא שמים]] או רופא אחר שפחות ידוע ביראת השמים שלו, אז ה[[יראת שמים]] לא מעלה ולא מוריד. הרבי הסביר באריכות, כי כשם שאמרו בהלכות [[שבת]] כי מצוותה בגדול שבישראל, ואין נותנים ל[[נשים]] וקטנים לחלל את השבת כדי שלא יחשבו שיש איסור לחלל את השבת ויש ענין בזה, לכן לכתחילה עקרו את הענין מכל וכל שלא יתנו להם לחלל את השבת למרות שבקטנים יש רק איסור דרבנן, כך גם כאשר ישנה שאלה בין רופא שהוא ירא שמים ואינו ירא שמים, אין להעדיף הענין של [[יראת שמים]], דבר שעלול לגרום בפעמים אחרות שיחפשו דווקא רופא ירא שמים וכתצואה מכך יגרמו ענינים של פיקוח נפש{{הערה|1=[[שיחות קודש]] [[תשל"ז]] [http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=4615&hilite=c5100d64-8bd0-4d2e-ad40-59a1f8958ce0&st=מומחה&pgnum=362 חלק א'].}}.


ב[[יחידות]] של הגאון הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר מ[[גור]]) אצל הרבי ב[[ד' באייר]] [[תשמ"ג]], דיבר עמו הרבי על הטענות כנגד שיטתו שהחיוב [[ציפייה למשיח|לחכות למשיח]] הוא בכל יום, והזכיר שזה עתה ראה שכך מובא גם בדברי רבי יצחק זאב - ב[[הגדה של פסח]] שנדפסה זה עתה{{הערה|הגדת 'מבית לוי' ע' קצז. [וראו גם: אור יחזקאל לר' יחזקאל לוינשטיין, ח"ג, עמ' רפח: "ושמעתי שלאחרונה שבעת שהרב מבריסק זצ"ל היה פה בבני ברק הירבה לדבר ולתבוע אודות זה שאנו מחוייבם לחכות ולצפות ממש לביאתו [=של משיח], וכלשון לישועתך קוינו כל היום".] }} - שמבאר את החיוב לחכות למשיח בכל יום ממש{{הערה|1=[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3296373 לחכות למשיח בכל יום] {{וידאו|}}{{בית חב"ד (אתר)|}}}}.
ב[[יחידות]] של הגאון הרב [[פנחס מנחם אלתר]] (לימים האדמו"ר מ[[גור]]) אצל הרבי ב[[ד' באייר]] [[תשמ"ג]], דיבר עמו הרבי על הטענות כנגד שיטתו שהחיוב [[ציפייה למשיח|לחכות למשיח]] הוא בכל יום, והזכיר שזה עתה ראה שכך מובא גם בדברי רבי יצחק זאב - ב[[הגדה של פסח]] שנדפסה זה עתה{{הערה|הגדת 'מבית לוי' ע' קצז. [וראו גם: אור יחזקאל לר' יחזקאל לוינשטיין, ח"ג, עמ' רפח: "ושמעתי שלאחרונה שבעת שהרב מבריסק זצ"ל היה פה בבני ברק הירבה לדבר ולתבוע אודות זה שאנו מחוייבים לחכות ולצפות ממש לביאתו [=של משיח], וכלשון לישועתך קוינו כל היום".] }} - שמבאר את החיוב לחכות למשיח בכל יום ממש{{הערה|1=[http://he.chabad.org/multimedia/media_cdo/aid/3296373 לחכות למשיח בכל יום] {{וידאו|}}{{בית חב"ד (אתר)|}}}}.


===עם חסידי חב"ד===
===עם חסידי חב"ד===
משתמש אלמוני

תפריט ניווט