שריקה: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 11: | שורה 11: | ||
בנוסף, הרבי הסביר, שבמסכת חולין הובא הכתוב בתרי עשר, המבאר שבבוא זמן ה[[גאולה]] יוציא [[הקב"ה]] בעצמו את בני ישראל מן ה[[גלות]]. ומובא בהמשך, שהאופן שבו יקבץ את בני ישראל הוא על ידי שישרוק להם, וכפי שמבואר במפרשים לתרי עשר שם ש[[הקב"ה]] ישרוק לבני ישראל {{ציטוטון|וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק}}{{הערה|ישעיהו ז יח}}. | בנוסף, הרבי הסביר, שבמסכת חולין הובא הכתוב בתרי עשר, המבאר שבבוא זמן ה[[גאולה]] יוציא [[הקב"ה]] בעצמו את בני ישראל מן ה[[גלות]]. ומובא בהמשך, שהאופן שבו יקבץ את בני ישראל הוא על ידי שישרוק להם, וכפי שמבואר במפרשים לתרי עשר שם ש[[הקב"ה]] ישרוק לבני ישראל {{ציטוטון|וְהָיָה בַּיּוֹם הַהוּא יִשְׁרֹק}}{{הערה|ישעיהו ז יח}}. | ||
[[קובץ:כתבה בעיתון.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הכתבה עם תמונת הרבי, אליה התייחס הרבי בשיחה]] | [[קובץ:כתבה בעיתון.jpg|שמאל|ממוזער|200px|הכתבה עם תמונת הרבי, אליה התייחס הרבי בשיחה]] | ||
בהמשך הרבי הבהיר, שלא ניסו | בהמשך הרבי הבהיר, שלא ניסו להידמות לקב"ה חלילה, אבל אף על פי כן, בגמרא שם הובהר והובא מעשה בציפור ששרקה, ו"רָחָם" שמה, ושריקתה עוררה סברא שזהו סימן על קירוב קץ הגאולה, והיו שחשבו שזוהי השריקה המדוברת בכתוב ההוא, עד שנודע שציפור זו דמיון היא, ושריקתה אינה שריקה הרצויה. כלומר, שרק מצד ענין צדדי הוכרח שלא זו השריקה האמיתית של הקב"ה. | ||
ומגמרא זו יוצא, ששריקתו של [[הקב"ה]] אינה "שריקה ברוחניות" | ומגמרא זו יוצא, ששריקתו של [[הקב"ה]] אינה "שריקה ברוחניות" שתישמע רק ב"רקיע השמיני" או השביעי, כי אם, שריקה שתישמע באזני [[בשר]]. וכן, ששריקה זו יכולה להישמע אפילו מפי הציפור, על אחת כמה וכמה מפי "אחד הריקים", ועל אחת כמה וכמה על ידי אדם מישראל. | ||
הרבי המשיך והסביר את הקשר בענין זה, אשר ידוע מאמר רז"ל ש"היו מכבדין את המצוות שהן שלוחי". ובמילא, מובן ופשוט שאין מקום כלל לשרוק להנאתו בחלל האויר, אך מה שאין כן בשעה שישנו ענין של שמחה של מצוה, שאז ישנו סיכוי שבאחד הנוכחים יהיה ענין של "גאולה"{{הערה|על פי המובא מהגמרא בחולין.}} מיצרו הרע, ולו במצוה אחת, אז מצוה לשרוק על הספק, ואפילו על ספק ספיקא, ואפילו על מאה ספיקות. | הרבי המשיך והסביר את הקשר בענין זה, אשר ידוע מאמר רז"ל ש"היו מכבדין את המצוות שהן שלוחי". ובמילא, מובן ופשוט שאין מקום כלל לשרוק להנאתו בחלל האויר, אך מה שאין כן בשעה שישנו ענין של שמחה של מצוה, שאז ישנו סיכוי שבאחד הנוכחים יהיה ענין של "גאולה"{{הערה|על פי המובא מהגמרא בחולין.}} מיצרו הרע, ולו במצוה אחת, אז מצוה לשרוק על הספק, ואפילו על ספק ספיקא, ואפילו על מאה ספיקות. | ||