199
עריכות
אברהם אבלי גומבינר: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←תולדות חיים: הוספה
שמואל חיים (שיחה | תרומות) (הרחבה) |
(←תולדות חיים: הוספה) תגיות: עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד |
||
| שורה 17: | שורה 17: | ||
המג"א נולד בעיר גומבין שב[[פולין]] (כיום ב[[אוקראינה]]) בשנת ה'שצ"ז לאביו, ה[[דיין]] רבי חיים הלוי, שנרצח על ידי ה[[קוזקים]] בשנת [[תט"ו]]. למד תורה אצל ר' יצחק מפוזן, רבהּ הראשי של פולין. בשנת ת"כ הגיע לעיר קליש ב[[פולין]], שם לימד תחילה בחורים צעירים. רק משנודעה גדלותו, באו אליו תלמידים מבוגרים יותר וכן הוא קיבל משרת [[רב#פוסק הלכה|מו"ץ (מורה צדק)]]. | המג"א נולד בעיר גומבין שב[[פולין]] (כיום ב[[אוקראינה]]) בשנת ה'שצ"ז לאביו, ה[[דיין]] רבי חיים הלוי, שנרצח על ידי ה[[קוזקים]] בשנת [[תט"ו]]. למד תורה אצל ר' יצחק מפוזן, רבהּ הראשי של פולין. בשנת ת"כ הגיע לעיר קליש ב[[פולין]], שם לימד תחילה בחורים צעירים. רק משנודעה גדלותו, באו אליו תלמידים מבוגרים יותר וכן הוא קיבל משרת [[רב#פוסק הלכה|מו"ץ (מורה צדק)]]. | ||
בעל המג"א נודע כאדם בעל צניעות רבה, שבעטיהּ לא התפרסם כאחד הגדולים אפילו בעירו שלו, שבה לימד בחורים צעירים, שכנראה לא הכירו בטיבו. כאשר ביקר בעירו רבי [[שבתי כהן|שבתי הכהן (הש"ך)]], שאל את הלומדים קושיה חמורה, ושמע תשובה שהפתיעה אותו מפי בחור צעיר. כאשר שמע מפיו כי את התשובה לשאלה זו שמע מרבו, הביע רבי שבתי הכהן את רצונו לפגוש בו. כאשר נפגש עמו ודיבר עמו בדברי תורה, עמד על גדלותו, והתפלא שענק רוח זה חי בדירה מצומצמת ללא משרה רבנית כלשהי. הוא נזף בבני העיר על כך, והם הסכימו לתת לו כל משרה שיחפוץ. היות ששסירב לנשל אף אחד ממשרתו, נמצאה לו בסוף רק משרת [[רב]]. וכך, בניגוד ליתר מפרשי השולחן ערוך שחיו בדורו - ה[[יהושע פלק כץ|סמ"ע]], ה[[דוד הלוי סגל|ט"ז]] וה[[שבתי כהן|ש"ך]], שהיו רבני ערים גדולות או עמדו בראש [[ישיבה|ישיבות]] מפורסמות - ר' גומבינר מעולם לא כהן כרב עיר וניהל ישיבה קטנה למדי. | בעל המג"א נודע כאדם בעל צניעות רבה, שבעטיהּ לא התפרסם כאחד הגדולים אפילו בעירו שלו, שבה לימד בחורים צעירים, שכנראה לא הכירו בטיבו. כאשר ביקר בעירו רבי [[שבתי כהן|שבתי הכהן (הש"ך)]], שאל את הלומדים קושיה חמורה, ושמע תשובה שהפתיעה אותו מפי בחור צעיר. כאשר שמע מפיו כי את התשובה לשאלה זו שמע מרבו, הביע רבי שבתי הכהן את רצונו לפגוש בו. כאשר נפגש עמו ודיבר עמו בדברי תורה, עמד על גדלותו, והתפלא שענק רוח זה חי בדירה מצומצמת ללא משרה רבנית כלשהי. הוא נזף בבני העיר על כך, והם הסכימו לתת לו כל משרה שיחפוץ. היות ששסירב לנשל אף אחד ממשרתו, נמצאה לו בסוף רק משרת [[רב]]. וכך, בניגוד ליתר מפרשי השולחן ערוך שחיו בדורו - ה[[יהושע פלק כץ|סמ"ע]], ה[[דוד הלוי סגל|ט"ז]] וה[[שבתי כהן|ש"ך]], שהיו רבני ערים גדולות או עמדו בראש [[ישיבה|ישיבות]] מפורסמות - ר' גומבינר מעולם לא כהן כרב עיר וניהל ישיבה קטנה למדי. רבי אורי בנו של רבי [[יואל בעל שם]] הלך ללמוד בישיבתו של רבי אברהם אבלי גומבינר בקאליש (לאחר שנפטר רבו רבי דוד הלוי באוסטרא) שם למדו גם תורת המוסר ומדות טובות{{הערה|על פי [[אדמו"ר הריי"צ]] בספר הזכרונות פרק ס'}}. | ||
על פי המסופר, הואיל ובדרך כלל לא היה בידו די כסף לרשום את חידושיו, הוא היה רושם אותם על כותל ביתו. ישנן עדויות מאוחרות מאלו שגרו באותו בית, כי כאשר הסיד היה מתקלף לעיתים, הייתה נראית שכבת הסיד הישנה ועליה כתב ידו של המג"א.{{מקור}} | על פי המסופר, הואיל ובדרך כלל לא היה בידו די כסף לרשום את חידושיו, הוא היה רושם אותם על כותל ביתו. ישנן עדויות מאוחרות מאלו שגרו באותו בית, כי כאשר הסיד היה מתקלף לעיתים, הייתה נראית שכבת הסיד הישנה ועליה כתב ידו של המג"א.{{מקור}} | ||