בן ציון הלברשטאם: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 29: שורה 29:
בסופו-של-דבר, ההשתדלות אצל הגברת רוזוולט לא הועילה, והאדמו"ר מבאבוב נהרג על קידוש ה' ביום [[ד' מנחם אב]] [[תש"א]].
בסופו-של-דבר, ההשתדלות אצל הגברת רוזוולט לא הועילה, והאדמו"ר מבאבוב נהרג על קידוש ה' ביום [[ד' מנחם אב]] [[תש"א]].
   
   
== רבי בן ציון ורבותינו נשיאינו ==


באגרות קודש להרבי הריי"צ, מופיעים מכתב שכתב לרבי בן ציון מבאבוב. {{הערה | אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ד, עמ' שמה.}} בשנת תשי"ח, הרבי שוחח עם רבי שלמה מבאבוב, בנו של רבי בן ציון, אודות הדפסת תורותיו של אביו, ועודדו לעשות זאת, וכן עוררו להעלות על הכתב מן הזיכרון את דברי התורה שעדיין זוכרים מרבי בן ציון, ושעוד לא נרשמו. (רבי שלמה הדפיס בהמשך, בשנת תשכ"ז, את התורות בספר "קדושת ציון"). {{הערה| https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1172/xtTr11720022.pdf עמ' 4}}.
באגרות קודש להרבי הריי"צ, מופיע מכתב שכתב לרבי בן ציון מבאבוב, ובו מכנה את רבי בן ציון: "כ"ק ידיד עליון וידידי עוז, הרה"צ והרה"ק הנודע ומפורסם לשם תהילה ותפארת, גזע תרשישים, בנש"ק כקש"ת מוהר"ר בן ציון הלברשטאם שליט"א". במכתב זה כותב לו הרבי הריי"צ בעניין גזירת השחיטה שהייתה אז באירופה {{הערה | אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ, חלק ד, עמ' שמה. וראו גם אג"ק אדמו"ר מוהריי"צ חלק יא, עמ' תיא, איגרת ד'שיד.}}  
בשנת תשי"ח, שוחח הרבי עם רבי שלמה מבאבוב, בנו של רבי בן ציון, אודות הדפסת תורותיו של אביו, ועודדו לעשות זאת, וכן עוררו להעלות על הכתב מן הזיכרון את דברי התורה שעדיין זוכרים מרבי בן ציון, ושעוד לא נרשמו. (רבי שלמה הדפיס בהמשך, בשנת תשכ"ז, את התורות בספר "קדושת ציון"). {{הערה| https://drive.google.com/viewerng/viewer?url=https://w2.chabad.org/media/pdf/1172/xtTr11720022.pdf עמ' 4}}.


== מקורות ==
== מקורות ==
משתמש אלמוני

תפריט ניווט