עדין אבן ישראל (שטיינזלץ): הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 77: שורה 77:
בשנת ה'תש"מ (1980) החל הרב אבן ישראל למסור שיעורים בספר התניא בתחנת הרדיו קול ישראל, ביוזמת [[אברהם זיגמן]]{{הערה|[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/06/104.-HS-Bahaaloscha-5777-Hebrew.pdf לחדור דלתות סגורות]}}. מספר שנים לאחר מכן הוציא לאור את סדרת "ביאור התניא" שהתבססה על שיעורים אלו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61090 כך הכנסתי את התניא ל"קול ישראל"]}}.
בשנת ה'תש"מ (1980) החל הרב אבן ישראל למסור שיעורים בספר התניא בתחנת הרדיו קול ישראל, ביוזמת [[אברהם זיגמן]]{{הערה|[http://myencounterblog.com/wp-content/uploads/2017/06/104.-HS-Bahaaloscha-5777-Hebrew.pdf לחדור דלתות סגורות]}}. מספר שנים לאחר מכן הוציא לאור את סדרת "ביאור התניא" שהתבססה על שיעורים אלו{{הערה|1=[http://www.shturem.net/index.php?section=news&id=61090 כך הכנסתי את התניא ל"קול ישראל"]}}.


===ישיבה הראשונה בברית המועצות===
===הישיבה הראשונה בברית המועצות===
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|250px|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]]
[[קובץ:ישיבה ראשונה במוסקבה.jpg|ממוזער|250px|כתבה בעיתון מעריב, על פתיחת הישיבה הראשונה במוסקבה.]]
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלאסנוסט.
בשנת [[תשמ"ט]] הקים את [[ישיבת שמי"ר]] ב[[מוסקבה]] שהייתה הישיבה הראשונה שהוקמה ב[[ברית המועצות]], לאחר תקופת הגלאסנוסט.
שורה 85: שורה 85:
הקמת הישיבה הייתה הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.
הקמת הישיבה הייתה הצעד הדרמטי ביותר באותה התקופה שהסובייטים עשו לשיפור חופש הדת והתרבות היהודית של יהודי ברית המועצות.


לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי מהמשלה הסובייטית ודיפולמטים,
לרגל פתיחת הישיבה התקיים אירוע מיוחד וראשוני מסוגו בהשתתפות אנשי הממשלה הסובייטית ודיפולמטים,


את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר האקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב,
את הישיבה פתח הרב עדין, לאחר משא ומתן של כעשרה חודשים עם יו"ר האקדמיה הסובייטית למדעים, יבגני וליחוב,
שורה 104: שורה 104:
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:
מלאכת הכתיבה נמשכה שנים רבות מעל למצופה, נקודה שעליה עמד הרב:


{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות ווהלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}
{{ציטוטון|אם הייתי יודע כמה קשה הדבר ובכמה עמל הוא כרוך, ייתכן שלא הייתי מעז להתחיל במפעל הזה, אם הייתי חושד שזה ייקח לי למעלה מארבעים שנה ייתכן שלא הייתי מעז. אבל הייתי צעיר, וכשאתה צעיר אתה קצת טיפש ולא לוקח בחשבון את הקשיים והבעיות הכלכליות והלוגיסטיות בהוצאה של ספר כזה.}}


בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.
בשנת [[תש"ע]] סיים את כתיבת הביאור. לכבוד זה היה אירוע מרכזי ששודר בשידור חי ליותר מ־300 מוקדים ברחבי העולם.
שורה 114: שורה 114:
אחד ממנהיגי הציבור הליטאי שנלחם נגד חב"ד, לא היה שבע רצון מהוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד החל לאסור לימוד זה.
אחד ממנהיגי הציבור הליטאי שנלחם נגד חב"ד, לא היה שבע רצון מהוצאת תלמוד שטיינזלץ על ידי חסיד חב"ד, וכחלק מהמלחמה מול חב"ד החל לאסור לימוד זה.
אותו אדם החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:"אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.
אותו אדם החל לשכנע רבנים ידועים שיחתמו נגד התלמוד של הרב שטיינזלץ. בעת שניסה לשכנע את העדה החרדית לחתום נגד התלמוד, התנגד לכך אחד מחברי העדה החרדית ואמר:"אין לנו להתערב במחלוקת בין דגל התורה וחב"ד!". בסופו של דבר חלקם חתמו נגד וחלקם לא.
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[חיים קריזווירט]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]] ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא. היה זה בהשפעת אותו מנהיג ליטאי. יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?}}. לעומת זאת, רבי משה פיינשטיין, האדמו"ר מערלוי, ה"נתיבות שלום" מסלונים והרב מרדכי אליהו, נתנו הסכמתם וברכתם לתלמוד שטיינזלץ {{הערה| ראו הסכמותיהם באתר מרכז שטיינזלץ, ב:הסכמות לעבודת הרב}}. על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מהרבי. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ"ט, אג"ק חלק כו, עמ' ט.}}.
בעבר, התנגדו לרב שטיינזלץ רבנים ופוסקים מפורסמים (ביניהם הרב [[שמואל וואזנר]], הרב [[חיים קריזווירט]], הרב [[מאיר ברנדסדורפר]], הרב [[אליעזר יהודה וולדנברג]] ועוד) ויצאו נגד ספריו, ביניהם הספרים "אישים במקרא" ונגד ספרי הפירושים שלו לגמרא. היה זה בהשפעת אותו מנהיג ליטאי. יש לציין שלמחלוקת נגד הרב שטיינזלץ, שהייתה בעיקר בגלל היותו חסיד חב"ד, הצטרפו גם אינטרסים מסחריים. אברכים ליטאים בארה"ב עסקו באותה עת בתרגום הש"ס לאנגלית (ובהמשך לעברית) [בהוצאת ארטסקרול], והם ניצלו את ההזדמנות כדי להפריע לרב שטיינזלץ בתרגום התלמוד לאנגלית ולהתחרות בו. - {{הערה|ע"פ נרי לבנה, מוסף של שבת, עיתון "חדשות", י"ז אב תשמ"ט, עמ' 5, "למה רודפים אותו"?.  - [(בשנת 2011 התבטא הרב שטיינזלץ בעניין הביקורת על ספריו: "חלק מזה נבע ממקורות לא טהורים. היו לכך כל מיני סיבות ששייכות אל 'מתחת לחגורה', ואינן שייכות לעניינים שבקדושה. היו גם סיבות שאני יכול להבין. תראה, כאשר מישהו גדל והתחנך בתוך העולם החרדי אז מכירים אותו ומתייחסים אליו אחרת. אבל כשבא מישהו, שהוא, לגבי רבים, זר, חושדים בו. זה היה גם חלק מסוים מהמערכה נגד חב"ד". - מוטי לוי‏, הרב שטיינזלץ: הרבנים החרדיים אינם מושלמים, באתר וואלה!‏, 30 במאי 2011.)]}}. לעומת זאת, רבי משה פיינשטיין, האדמו"ר מערלוי, ה"נתיבות שלום" מסלונים והרב מרדכי אליהו, נתנו הסכמתם וברכתם לתלמוד שטיינזלץ {{הערה| ראו הסכמותיהם באתר מרכז שטיינזלץ, ב:הסכמות לעבודת הרב}}. על פי עדותו של הרב שטיינזלץ, את הרעיון וההדרכה לצורת הדפסת תלמוד שטיינזלץ קיבל מהרבי. הרב קיבל מכתבי ברכה מהרבי כשהוציא לאור את פירושו לתלמוד הבבלי {{הערה| ראו למשל: אגרת מה' מרחשון תשכ"ט, אג"ק חלק כו, עמ' ט.}}.


בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.
בשנת [[תשע"ג]] סיים את סדרת הביאורים שלו על [[ספר התניא]], אותה החל להוציא לאור בשנת [[תשמ"ט]]. הסדרה כוללת תשעה כרכים, ונחשבת לאחת מהביאורים הפשטניים המנגישים בצורה הטובה ביותר את ספר התניא לציבור הכללי.
משתמש אלמוני

תפריט ניווט