6
עריכות
מרדכי אליהו שווי: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
הרב '''מרדכי אליהו | הרב '''מרדכי אליהו שוויי''' ([[תרס"ד]] – [[ו' שבט]] [[תש"ב]]) היה [[חסיד]] בתקופת [[הרבי הריי"צ]], חניך ישיבות [[תומכי תמימים]], ו[[שליח]]ו של [[הרבי הריי"צ]] לקהילות יהודיות שונות, שם כיהן בתפקידים [[מרא דאתרא|רבניים]]. | ||
==תולדות חיים== | ==תולדות חיים== | ||
הרב מרדכי אליהו | הרב מרדכי אליהו שוויי נולד בשנת [[תרס"ד]] בעיר [[דווינסק]] שבלטביה, הוא היה נכדו של הרב אייזיק טריווש מווילנה, מגזע צאצאי [[רש"י]]. | ||
בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק. | בשנת [[תרע"ו]] נכנס ללמוד בישיבת [[תומכי תמימים]] ב[[ליובאוויטש]], ונשאר ללמוד שם במשך שנתיים, ולאחר מכן, בקיץ [[תרע"ז]], חזר לביתו הורה בדווינסק, מחמת שריפה שנפלה בישיבה{{הערה|ראה זכרון לבני ישראל פרק י"ב}}, והמשיך לשקוד על [[לימוד התורה]] באחד מבתי המדרש שבעיר דווינסק. | ||
| שורה 8: | שורה 8: | ||
ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה. | ה'[[רוגוצ'ובר]]', רבי יוסף רוזין, שהיה אז רב עדת החסידים בעיר, חיבב את הנער, והזמינו ללמוד עמו בביתו. וכך זכה הנער לשמש את הגאון במשך שנים אחדות, ואף לקבל ממנו '[[סמיכה]]' להוראה. | ||
כשהגיע לגיל ה[[נישואין]], [[חתונה|התחתן]] עם רעייתו מרת בוניא, בתו של החסיד ר' [[מנחם מענדל דימאנט]], ונכדתו של החסיד ר' [[אהרן יעקב וויילער]]. | |||
בשנת [[ | בשנת [[תרפ"ח]] לערך, העתיק את מקום מגוריו על פי הוראת [[הרבי הריי"צ]] לעיר אבּוּ (טורְקוּ) שב[[פינלנד]], ועסק שם ב[[חינוך]] הנוער, ובקירוב צעירים ל[[יהדות]], שם גם נולדו לו ילדיו. | ||
פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]]. | פתגם [[היום יום]] הידוע על גיל האפשערניש, היא מאגרת שנכתבה אליו, כמצויין גם כן בהערות הרבי על היום יום משנת [[תשנ"ג]]. | ||
| שורה 16: | שורה 16: | ||
הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]]. | הוא שהה במשך חמש שנים בשליחותו בפינלנד, וראה פועל טוב במעשיו, ובשנת [[תרצ"ה]] העתיק את מקום מגוריו לעיר נארווה שב[[אסטוניה]], שם כיהן כ[[רב מורה הוראה]], וכ[[שוחט ובודק]]. | ||
לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר | לאחר פרוץ [[מלחמת העולם השנייה]] בשנת [[ת"ש]], נמלטה משפחתו מאימת המלחמה לעיר וופקנט, שבסמיכות ל[[בוכרה]]. | ||
בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], | בהיותו בבוכרה, נפל באחד הימים לנהר ורק לאחר מאמצים רבים הצליח להינצל, אך מערכות גופו קרסו, ובשל העובדה שלא היה בנמצא בית רפואה מקצועי, נפטר מחולי כתוצאה מאסון זה ב[[ו' שבט]] [[תש"ב]], ולמרות המאמצים הרבים, לצערה של המשפחה לא הצליחו להביאו לקבר ישראל. הוא הותיר אחריו אלמנה וארבעה יתומים (שלושה בנים ובת). | ||
==משפחתו== | ==משפחתו== | ||
*בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14. | *בתו, מרת הינדא - נפטרה מזיהום בהיותה בת 14, ב[[ט"ו אלול]] [[תש"ב]]. | ||
*בנו, הרב [[ברוך שלום | *בנו, הרב [[ברוך שלום שוויי]]. | ||
*בנו, הרב [[אייזיק | *בנו, הרב [[אייזיק שוויי]] - מרבני קהילת חב"ד ליובאוויטש ב[[מונטריאול]]. | ||
*בנו, הרב [[ | *בנו, הרב [[אהרן יעקב שוויי]] - מרא דאתרא בשכונת [[קראון הייטס]]. | ||
==לקריאה נוספת== | ==לקריאה נוספת== | ||
* | *מבוא לכרך הראשון של '[[כתבי ר' אייזיק]]'. | ||
*מבוא לספר '[[כתבי ר' אהרן יעקב]]'. | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
{{מיון רגיל: | {{מיון רגיל:שוויי, מרדכי אליהו}} | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הרש"ב]] | ||
[[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | [[קטגוריה:חסידים מתקופת אדמו"ר הריי"צ]] | ||