אלגמיינר ז'ורנאל: הבדלים בין גרסאות בדף

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 4: שורה 4:


==רקע==
==רקע==
בשנת [[תשל"ב]], כאשר ה"[[טאג מארגן זשורנאל]]", עלון [[יהודי]] בשפת היידיש היחידי ברחבי [[ארצות הברית]] באותם ימים נסגר בעקבות קריסה וגל עזיבה של מנויים, יזם [[הרבי]] פתיחת עיתון במטרה להציב גבולות אורתודוקסיים בפני ההתרחבות הרפורמית. ביחידות לר' [[זלמן גוראריה]] אחרי סגירת העלון 'דער טאג מארגען', אמר לו הרבי שהגיע הזמן שלליובאוויטש יהיה עיתון עצמאי. הוא גייס שותפים ועסקנים, ביניהם שותפו במשך שנים ארוכות, ר' נחום זעלדיס, ר' [[לייבל מוצ'קין]], ור' [[מיכאל טייטלבוים]], שבתמיכתם מיסדו את העיתון. כעורך התמנה הרב [[גרשון ג'ייקובסון]] ששימש קודם לכן כעורך העיתון "טאג מארגן זשורנאל" שנסגר. ייחודיותו של העלון החדש הייתה שהכיל סופרים רבים מכל קצווי הקשת, בינהם הרב יהושע דובראבסקי, הרב הליטאי דב הולנדר, שהיה בקשר מיוחד עם הרבי שליט"א, מר [[אלי ויזל]] והסופר השמאלני מר נתן ילין - מור. היו פעמים בהם תקפו חסידים את מערכת העלון עקב דברים שנכתבו בו המוגשים את שיטת חב"ד, אך הרבי תמך בו והעיר שעניינו של עיתון דתי הוא לפעול שאנשים המכלים את זמנם וקוראים עיתונים יחשפו ליהדות ולחסידות ויתעוררו לקיום המצוות ויראת שמים.
בשנת [[תשל"ב]], כאשר ה"[[טאג מארגן זשורנאל]]", עיתון [[יהודי]] בשפת היידיש, היומון היהודי-אורתודוקסי היחידי ברחבי [[ארצות הברית]] באותם ימים - נסגר בעקבות קריסה וגל עזיבה של מנויים, יזם [[הרבי]] פתיחת עיתון במטרה להציב גבולות אורתודוקסיים בפני ההתרחבות הרפורמית. ביחידות לר' [[זלמן גוראריה]] אחרי סגירת העיתון 'דער טאג מארגען', אמר לו הרבי שהגיע הזמן שלליובאוויטש יהיה עיתון עצמאי. ר' זלמן גייס שותפים ועסקנים, ביניהם שותפו במשך שנים ארוכות, ר' נחום זעלדיס, ר' [[לייבל מוצ'קין]], ור' [[מיכאל טייטלבוים]], שבתמיכתם מיסדו את העיתון. כעורך התמנה הרב [[גרשון ג'ייקובסון]] ששימש קודם לכן כעורך העיתון "טאג מארגן זשורנאל" שנסגר. ייחודיותו של העיתון החדש הייתה שהכיל סופרים רבים מכל קצווי הקשת, בינהם הרב יהושע דובראבסקי, הרב הליטאי ר' דב הולנדר, שהיה בקשר מיוחד עם הרבי שליט"א, מר [[אלי ויזל]] והסופר השמאלני מר נתן ילין - מור. היו פעמים בהם תקפו חסידים את מערכת העלון עקב דברים שנכתבו בו המגישים את שיטת חב"ד, אך הרבי תמך בו והעיר שעניינו של עיתון דתי הוא לפעול שאנשים המכלים את זמנם וקוראים עיתונים ייחשפו ליהדות ולחסידות ויתעוררו לקיום המצוות ויראת שמים.


ב[[י' אדר]] [[תשל"ב]], הופיע הגיליון הראשון שזכה ליחס מיוחד מ[[הרבי]], שאף אמר שיחה בעקבות אחד המאמרים. העלון שימש גם כבמה ל[[מבצעים]] והוראות של הרבי, כך למשל כאשר הרבי הורה שאין לפחד בימי [[מלחמת יום הכיפורים]], העורך ר' גרשון ג'ייקובסון, פרסם בעלון מאמר קול קורא של הרבי שלא לפחד. כמו כן בימי חנוכה, כאשר הרבי הכריז על מבצע חנוכה וחילק דמי חנוכה לכל משתתף, הגיע ר' גרשון ג'ייקובסון לקבל, וכששאלו הרבי במה מתבטאת השתתפותו במבצע, הוא ענה לרבי שהיום כתב בעיתון עידוד למבצע חנוכה. הרבי שאלו מה יעשה מחר ור' גרשון ענה לו, שמחר הוא ידפיס את העיתון... הרבי חייך ונתן לו [[דמי חנוכה]]. אחד הקירובים הנדירים שקיבלה המערכת מהרבי היה בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ז]], כאשר הרבי כיבד את המערכת באמירת פסוק '[[אתה הראת]]'{{הערה|הרב ג'ייקובסון לא נכח אז והרבי הורה שהרב בלאו ימלא את מקומו כנציג המערכת.}}.  
ב[[י' אדר]] [[תשל"ב]], הופיע הגיליון הראשון שזכה ליחס מיוחד מ[[הרבי]], שאף אמר שיחה בעקבות אחד המאמרים. העלון שימש גם כבמה ל[[מבצעים]] והוראות של הרבי, כך למשל כאשר הרבי הורה שאין לפחד בימי [[מלחמת יום הכיפורים]], העורך ר' גרשון ג'ייקובסון, פרסם בעלון מאמר קול קורא של הרבי שלא לפחד. כמו כן בימי חנוכה, כאשר הרבי הכריז על מבצע חנוכה וחילק דמי חנוכה לכל משתתף, הגיע ר' גרשון ג'ייקובסון לקבל, וכששאלו הרבי במה מתבטאת השתתפותו במבצע, הוא ענה לרבי שהיום כתב בעיתון עידוד למבצע חנוכה. הרבי שאלו מה יעשה מחר ור' גרשון ענה לו, שמחר הוא ידפיס את העיתון... הרבי חייך ונתן לו [[דמי חנוכה]]. אחד הקירובים הנדירים שקיבלה המערכת מהרבי היה בליל [[שמחת תורה]] [[תשל"ז]], כאשר הרבי כיבד את המערכת באמירת פסוק '[[אתה הראת]]'{{הערה|הרב ג'ייקובסון לא נכח אז והרבי הורה שהרב בלאו ימלא את מקומו כנציג המערכת.}}.  


גם בשנת [[תשכ"ז]], כאשר הרבי הורה לראשונה על [[מבצע תפילין]] העיתון נטל חלק נכבד בהפצת המבצע. לעיתים קרובות היה מפרסם העיתון עידודים של הרבי בנוגע למבצע ודיווחים שונים על התקדמות המבצע. כל מבצע חדש שהיה נפתח על ידי הרבי העיתון היה מפרסם אותו בהתלהבות ושימש כבמה מכובדת ל[[מבצעי הרבי]].
גם בשנת [[תשכ"ז]], כאשר הרבי הורה לראשונה על [[מבצע תפילין]] העיתון נטל חלק נכבד בהפצת המבצע. לעיתים קרובות היה מפרסם העיתון עידודים של הרבי בנוגע למבצע ודיווחים שונים על התקדמות המבצע. העיתון היה מפרסם בהתלהבות כל מבצע חדש שנקבע על ידי הרבי ושימש כבמה מכובדת ל[[מבצעי הרבי]].


משנת [[תשל"ו]], כאשר יצאו [[שיחה|שיחות]] [[מוגה]]ות של [[הרבי]] בשפה האידית הם פורסמו ב'אלגמיינר' על ידי הרב [[מנחם מאיר בלאו]] שקיבל על כך את אישורו של הרבי.  
משנת [[תשל"ו]], כאשר יצאו [[שיחה|שיחות]] [[מוגה]]ות של [[הרבי]] בשפה האידית הם פורסמו ב'אלגמיינר' על ידי הרב [[מנחם מאיר בלאו]] שקיבל על כך את אישורו של הרבי.  


כבכל עיתון, גם בעיתון אלגמיינר ז'ורנאל פורסמו קריקטורות, חלקם היו בנושאים העומדים על הפרק בחב"ד{{הערה|אחת הקריקטורות היו (הופיעה בעלון של [[ניסן]] [[תשנ"ג]]) שנראה ציור של [[משה רבינו]] רוצה לגאול את בני ישראל ממצרים והערב רב טוען לעומתו שאין גלות וכדו'. למטה מופיעה דוגמא שונה בה מופיעה דמות הרבי אומרת שהגיע זמן גאולתכם, אך אנשים שונים טוענים "שנושא המשיח מזיק להם", "מי צריך את המשיח" וכו'...}}.
כבכל עיתון, גם בעיתון אלגמיינר ז'ורנאל פורסמו קריקטורות, חלקן היו בנושאים העומדים על הפרק בחב"ד{{הערה|אחת הקריקטורות היו (הופיעה בעלון של [[ניסן]] [[תשנ"ג]]) שנראה ציור של [[משה רבינו]] רוצה לגאול את בני ישראל ממצרים והערב רב טוען לעומתו שאין גלות וכדו'. למטה מופיעה דוגמא שונה בה מופיעה דמות הרבי אומרת שהגיע זמן גאולתכם, אך אנשים שונים טוענים "שנושא המשיח מזיק להם", "מי צריך את המשיח" וכו'...}}.


החל משנת [[תשמ"ז]] נעשה סדר ש[[הרבי]] הוציא שבוע אחד [[שיחה]] [[מוגה]] בשפה האידית על מנת לפרסמו בעיתון אלגמיינר ז'ורנאל ושבוע לאחריו הוציא [[שיחה]] [[מוגה]] ב[[לשון הקודש]] על מנת לפרסמו בעיתון הישראלי [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]].
החל משנת [[תשמ"ז]] נעשה סדר ש[[הרבי]] הוציא שבוע אחד [[שיחה]] [[מוגה]] בשפה האידית על מנת לפרסמו בעיתון אלגמיינר ז'ורנאל ושבוע לאחריו הוציא [[שיחה]] [[מוגה]] ב[[לשון הקודש]] על מנת לפרסמו בעיתון הישראלי [[שבועון כפר חב"ד|כפר חב"ד]].


==כיום==
==כיום==
כיום, אלגמיינר ז'ורנאל הינו העיתון הגדול ביותר בשפה האידית{{הערה| דרוש מקור לעובדה זו. }}
כיום, אלגמיינר ז'ורנאל הינו העיתון הנפוץ ביותר בעולם בשפה האידית{{הערה| ויקיפדיה. }}


מערכת העיתון פועלת ממספר משרדים, וביניהם חדר ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]].
מערכת העיתון פועלת ממספר משרדים, וביניהם חדר ב[[788 איסטרן פארקווי|בניין המשרדים הצמוד ל-770]].
משתמש אלמוני

תפריט ניווט