חיים ליברמן: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
במאסרו של הרבי הריי"צ בשנת [[תרפ"ז]], נעצר עמו ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). ליברמן עזב את [[רוסיה]] יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה. | במאסרו של הרבי הריי"צ בשנת [[תרפ"ז]], נעצר עמו ליברמן, והם השתחררו יחד (לאחר מכן נתמנה הרב [[יחזקאל פייגין]] להיות עוזרו). ליברמן עזב את [[רוסיה]] יחד עם הרבי הריי"צ ושימש אותו בנסיעתו ל[[פולין]], שם החל ליברמן את עבודתו כספרן וכמנהל ב[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] מיום הקמתה. | ||
כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] נלכד בוורשה הבוערת, הבין ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידים ב[[ארצות הברית]] על מצבו של הרבי. היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע | כאשר פרצה [[מלחמת העולם השנייה]] ו[[אדמו"ר הריי"צ]] נלכד בוורשה הבוערת, הבין ליברמן כי מוכרחים להפעיל לחצים דיפלומטיים, ולהודיע לחסידים ב[[ארצות הברית]] על מצבו של הרבי. היות ומתוך ורשה הנצורה הדבר היה בלתי אפשרי, ליברמן החליט לקחת על עצמו את המשימה וניחם את עצמו שגם אם ייפגע - לא יאמלל אף אחד היות והוא איש ערירי. הוא יצא לדרך בלא להודיע לאדמו"ר הריי"צ, ולאחר תלאות שונות הצליח לצאת את גבולות הכיבוש הנאצי ויצר קשר עם החסידים בארצות החופש, מה שהוביל להצלתו של הרבי{{הערה|ראו בהרחבה [[תשורה]] מנישואי הר' מנחם מענדל חנין, [[שושן פורים]] תשס"ה.}}. | ||
ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צ ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]] | ב[[ט' אדר]] [[ת"ש]] הגיע עם [[הרבי הריי"צ]] ל[[ארצות הברית]] והמשיך לכהן כספרן, כשבמקביל היה מזכירו האישי של הרבי הריי"צ ושימש אותו בשנותיו האחרונות ב[[ניו יורק]]. בסוף ימיו בשנת [[תש"מ]] צירף אליו את הרב [[יצחק וילהלם]] לעזרה לניהול הספריה{{הערה|הרב שלום דובער לוין, משפט הספרים-דידן נצח, עמוד ה.}}. את הספריה ניהל ר' חיים ליברמן עד לפרישתו בתקופה הסמוכה ל[[משפט הספרים]], מאז - מנהל הספריה הוא הרב [[שלום דובער לוין]]. | ||
ר' ליברמן מעולם לא | ר' חיים ליברמן מעולם לא התחתן, הוא בא בקשרי התנאים עם אשה בשם רחל (שמרומזת בשם ספרו), שנפטרה במהלך [[מלחמת העולם הראשונה]] לפני שהספיקו להתחתן, מייחסים את רווקותו לעובדה שהוא מסר את כל חייו לשירות [[אדמו"ר הריי"צ]] ולתחזוק הספריה. | ||
בשנים האחרונות לחיי אדמו"ר הריי"צ ביקש את בנותיו הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה, שמכיון | בשנים האחרונות לחיי אדמו"ר הריי"צ ביקש אדמו"ר הריי"צ את בנותיו הרבנית חיה מושקא ואחותה חנה, שמכיון שר' חיים גלמוד - שידאגו לו, ההוראה התקיימה במלואה עד יומו האחרון של ר'חיים {{הערה|1=גם לאחר משפט הספרים הרבי והסתלקות הרבנית, הרבי דאג לו על ידי באי כוחו על פי הוראת חמיו הרבי מהוריי"צ.}} הן דאגו לו לכל מחסורו והיה סועד סעודות חג ומועד בבית [[הרש"ג]]. | ||
ר' חיים נודע בעולם הספרות היהודית בתור אחד מגדולי הביביליוגרפים | ר' חיים נודע בעולם הספרות היהודית בתור אחד מגדולי הביביליוגרפים. יודעי תולדות הספרים העבריים, וגדולי הספרנים העבריים בעולם התכתבו איתו והשתדלו לדלות ממנו מידע והבנה על תולדות ימי הדפוס העברי ומהדורות ספרים שונות. | ||
בשהותו ארצות הברית התגורר ב-[[770]]. הייתה תקופה בה ר' ליברמן נכנס לחדר של [[הרבי]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים | בשהותו ארצות הברית התגורר ב-[[770]]. הייתה תקופה בה ר' חיים ליברמן נכנס לחדר של [[הרבי]] מידי יום שלישי לשיחה בעניני ספרים וספרות (עד למשפט הספרים). | ||
בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע | בשנים מאוחרות יותר, הרבי הורה לרב [[שניאור זלמן חנין]] מנהל ה[[ועד להפצת שיחות]] לסייע לר' חיים בהדפסת ספריו המחקריים, מבלי שיידע שסיוע זה מגיע בעקבות הוראתו של הרבי. בתור הכרת תודה על העזרה בהוצאה לאור, העניק לו ר' חיים ליברמן לר' זלמן מכתבים מקוריים שקיבל מהרבי והרבנית בזמן שהותם ב[[פריז]]{{הערה|המכתבים התפרסמו ב[[תשורה]] מחתונת בנו הרב אייזיק חנין ב[[כ"ג אדר]] [[תשע"ג]].}}. | ||
==משפט הספרים== | ==משפט הספרים== | ||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו של הרבי הריי"צ, [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. הייתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו. | בחורף [[תשמ"ה]] נגנבו 400 ספרים מ[[ספריית אגודת חסידי חב"ד]] השוכנת ב-[[770]] דירתו של [[הרבי הריי"צ]], על ידי נכדו של הרבי הריי"צ, [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]]. לטענתו הספרייה הייתה רכושו הפרטי של אדמו"ר הריי"צ, ולאמו (שתמכה בו והייתה עדיין בחיים) יש מעמד שווה כיורשת לאחותה, [[חיה מושקא שניאורסון (אשת אדמו"ר שליט"א)|הרבנית חיה מושקא]], ולכן יש לו זכות בעלות על חצי מהספרים. הייתה זו תחילתה של פרשה ארוכה ומסעירה בתולדות ליובאוויטש. לאחר שסירבו להתדיין בבית דין רבני, הגיעה הפרשיה לבית משפט, ו[[הרבי]] היה מעורה בכל מהלך הפרשיה, ונתן הוראות בכל פרט ופרט בנוגע ל[[משפט הספרים|משפט]]. הרבי ראה במשפט קיטרוג על [[חסידות חב"ד]] בדורנו. | ||
במשפט היה ר' ליברמן לצִדו של [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו". | במשפט היה ר' חיים ליברמן לצִדו של [[שלום דובער גוראריה|בערי גוראריה]], ואף העיד לטובתו במשפט ובחקירה נגדית. [[הרבי]] התייחס לכך בשיחה ואמר כי עצם זה שליברמן נלחם כנגד הספרייה זהו "מעשה שטן שאין כדוגמתו". | ||
בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד, התערערה נאמנותו לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנה של [[חנה גוראריה]]. | בהמשך המשפט, לאחר גילוי מסמכים וחקירות העו"ד, התערערה נאמנותו של ליברמן לאחר שהוא עצמו סיפר בעדותו כי במשך 35 שנה היה אוכל על שולחנה של [[חנה גוראריה]]. | ||
דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו | דבר נוסף: הטיעון העיקרי שלו נבע מהעובדה שכ[[מזכיר]] של הרבי, שכתב, לטענתו, את כל המכתבים של הרבי, הוא העיד שאת המכתב המפורסם של [[הרבי הריי"צ]] שעליו נסובה אחת הראיות של הצד של הרבי - מכתב לד"ר מרקס משנת [[תש"ו]], בו כתב לו הרבי הריי"צ בפירוש שהספרים שייכים ל[[אגודת חסידי חב"ד]], הרי לפי עדותו של ליברמן, הרבי לא התכוון לזה והוא כתב את הדברים מחוסר ברירה. הוא העיד זאת כמי שכתב את כל מכתבי הרבי הריי"צ. | ||
אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב. כמו כן כשנשאל, אחר שהתבקש לצייר את פניו של [[הרבי הריי"צ]], האם הוא חושב | אלא שבימים האחרונים כשהועלה לחקירה נגדית הוכיח העו"ד של הרבי לפי כמה סימנים ברורים שכלל לא הוא כתב את המכתב אלא מזכיר אחר הרב [[משה לייב רודשטיין]]. לליברמן לא נותרה כל ברירה והוא הודה שכך אכן היה והוא כלל לא ידע על המכתב. כמו כן כשנשאל, אחר שהתבקש לצייר לעצמו את פניו של [[הרבי הריי"צ]], האם הוא חושב שייתכן שהרבי הריי"צ שיקר ח"ו במכתב - ענה: הרבי לא משקר. בכך סייע לצד של הרבי. | ||
אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}}. | אך ההפתעה הגדולה ביותר הייתה כאשר ליברמן בעצמו הודה ששרף והשמיד כמה וכמה מסמכים המראים בבירור על שייכות אגו"ח לספריה{{הערה|1=http://shturem.net/index.php?section=artdays&id=245}}. | ||
מאז ניתק ר' ליברמן לתקופה את קשריו עם | מאז ניתק ר' חיים ליברמן לתקופה את קשריו עם חסידות חב"ד. יש אומרים, כי ברבות הימים חזר בו ר' חיים ליברמן{{מקור}}. | ||
==שנותיו האחרונות== | ==שנותיו האחרונות== | ||
בשנים האחרונות לחייו ר' ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. הוא פעם | בשנים האחרונות לחייו ר' חיים ליברמן שהה בבית אבות 'אשל אברהם' ב[[ויליאמסבורג]], וכמה אברכי [[חסידות סאטמר|סאטמר]] דאגו לו. הוא שלח פעם אחד מהם לבקש ברכה עבורו אצל הרבי ב[[חלוקת הדולרים]]{{מקור}}. | ||
הרבי שלח באופן תדיר את ר' [[שלום דובער לוין]] ועוד לבקרו. וכאשר שבר את רגלו שלח בליל שבת את המשב"ק ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדול גאנזבורג]]{{הערה|1=מפי ר' מענדול גנזבורג}} ללכת בליל שבת לבקרו, ולחזור ולעדכן במצבו. | הרבי שלח באופן תדיר את ר' [[שלום דובער לוין]] ועוד לבקרו. וכאשר שבר ליברמן את רגלו, שלח הרבי בליל שבת את המשב"ק ר' [[מנחם מענדל הלל גנזבורג (משב"ק)|מענדול גאנזבורג]]{{הערה|1=מפי ר' מענדול גנזבורג}} ללכת בליל שבת לבקרו, ולחזור ולעדכן את הרבי במצבו. | ||
נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]]. | נפטר ב[[כ"ו בסיוון]] [[תנש"א]] ונטמן בהר-הזיתים ב[[ירושלים]]. | ||
| שורה 54: | שורה 54: | ||
[[קובץ:ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]] | [[קובץ:ליברמן.jpg|שמאל|ממוזער|250px|ר' ליברמן (משמאל) עם הרבנים [[יהודה לייב גרונר]] ו[[בנימין קליין]] מעיינים בספרים עתיקים]] | ||
ר' ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים. | ר' חיים ליברמן כתב מאמרים רבים ב[[לשון הקודש]] וב[[יידיש]]. מחקריו עסקו בתולדות הדפוס העברי, ספרות יידיש, זיהוי מחבריהם של ספרים תורניים שונים, תנועת החסידות, מחקרים ביבליוגרפיים ונושאים קרובים. | ||
מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערה|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}} | מחקריו פורסמו בכתבי עת רבים, כגון 'קרית ספר' של הספרייה הלאומית, 'עלי ספר', 'סיני', 'יידישע שפראך', 'אידישער קעמפער' ועוד. הביבליוגרף ד"ר ישראל מהלמן יזם הוצאה לאור של כרך ממאמריו בהוצאת בית הספרים הלאומי שהסכים לכך, ותוכנית דומה הגה נשיא המדינה, זלמן [[שז"ר]]. שתי התוכניות לא יצאו בסופו של דבר אל הפועל.{{הערה|ראו אצל דוד אסף, נספח ביבליוגרפי, בתוך: גרשם שלום, '''השלב האחרון''', מחקרי החסידות של גרשם שלום, עורכים דוד אסף ואסתר ליבס, הוצאת ספרים עם עובד ומאגנס, ירושלים, תשס"ט-2008 (להלן: "שלום, השלב האחרון"), עמ' 89 - 90.}} | ||
| שורה 61: | שורה 61: | ||
לימים כינס ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[אהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה){{הערה|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על ר' חיים ליברמן ודרכו במחקר. | לימים כינס ליברמן עצמו את מאמריו בשלושה כרכים הנקראים '''[[אהל רח"ל]]''' (ראשי תיבות של שמו, ושמה של כלתו שנרצחה){{הערה|חלק א: מסביב לחסידות - ביבליוגרפיא: א. על דפוסים--ב. על ספרים--ג. על ספרי יידיש, אישים, שונות, נספח: מעשה ר' בירך. [10], 582 ע. ניו יורק, 1980. חלק ב: אין פרוזדור פון חסידות, ליטערארישע-היסטארישע ענינים, אין פעלד פון יידיש ענינים, הוספה לחלק א. [8], 568 ע'. ניו יורק, 1981. חלק ג: מסביב לחסידות, עניני ספרות-הסטורית בשדה חקר שפת יידיש, הוספות לחלקא זוטות, צילומי שערים, מפתחות לכרכים א-ג.,XIII 749 ע'. ניו יורק, 1984.}} הכרך הראשון כלל את מאמריו ב[[עברית]] והכרך השני ביידיש (למעט חלקו האחרון). הכרך השלישי הוא תרגום ל[[עברית]] מיידיש של הכרך השני, ומצורפת לו הקדמה מאת פרופ' דב סדן, על ר' חיים ליברמן ודרכו במחקר. | ||
הוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[הרבי]], שהורה לר' [[זלמן חאנין]] לשלם לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את | הוצאת הספר הייתה בהוראתו של [[הרבי]], שהורה לר' [[זלמן חאנין]] לשלם לחיים ליברמן כדי שיעבוד על הספר ואף על הוצאות הדפוס, והרבי בעצמו שילם אחר כך לזלמן חאנין את ההוצאות. | ||
פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[זלמן חאנין]] דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר. | פעמים רבות בטרם נסיעתו של הרבי לאוהל, ביקש מ[[זלמן חאנין]] דו"ח, בנוגע להתקדמות בעריכת הספר. | ||