39,916
עריכות
סעודה שלישית: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{שבת}} | |||
'''סעודה שלישית''' היא זמן הנקרא רעווא דרעוין, ועל פי [[תורת הקבלה]] מתגלית בו בחינת [[זעיר אנפין]]. | |||
בחינה זו, היא בחינה נעלית יותר מאשר שני בחינות האחרות של השבת, שהן [[חקל תפוחין קדישין]], ו[[עתיקא קדישא]].<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15928&hilite=1bf42419-9ca6-4a58-8997-56f4ea965814&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA הרבי, בשם אור התורה].</REF> | |||
סעודה שלישית היא זמן מסוגל במיוחד ל[[פנימיות התורה]], מכיון שהיא סעודתו של [[יעקב אבינו]], שהרי הפסוק והאכלתיך נחלת יעקב אביך נאמר על סעודה שלישית, ובחינת יעקב הוא [[תורה]] כמו שכתוב: וישם עדות ביעקב ותורה שם בישראל. | |||
מובא בזוהר, ש[[רבי שמעון בר יוחאי]], כאשר לא היה אפשר לאכול סעודה שלישית בלחם כגון ב[[ערב פסח]] שחל להיות ב[[שבת]], עסק רשב"י ב[[מעשה מרכבה]] ואמר שבזה יוצא הוא ידי חובת סעודה שלישית. ומכאן רואים שפנימיות התורה הוא במקום סעודה שלישית.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=31637&hilite=57a92e9a-3710-4970-b8cc-75c7eaddb3c2&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA תורת לוי יצחק]</REF> | |||
== אכילה בסעודה שלישית == | |||
נפסק [[מדיה:בשולחן ערוך, כי בסעודה זו אפשר להקל ולקיימה בכל אחד מחמשת מיני דגן. ישנה דעה המקילה ואומרת כי אפשר גם לקיימה בפירות, ויש המקילים עוד יותר שאפשר לקיימה בטעינה כל שהוא אפילו בבשר ודגים. | |||
[[אדמו"ר הזקן]] פוסק שאין לסמוך על הדיעות המקילות בזה, רק בשעת הדחק כאשר אינו יכול לאכול פת מפני שהוא שבע ביותר. | |||
בכל זאת היה מנהג [[רבותינו נשיאינו]] לצאת ידי חובה בטעימה כל שהיא, במיני מזונות ופירות, והעיד [[הרבי]] על אביו, הגאון המקובל רבי [[לוי יצחק שניאורסון]], שאכל רק פירות, וכן הורה הרבי למעשה: "אין צריך פת, אבל צריך לטעום איזה דבר". | |||
ההסבר לכך הוא: על פי [[תורת החסידות]], סעודה זו, הנרמזת בפעם השלישית שכתוב בתורה "היום" - "לא" תמצאוהו בשדה, מכוונת כנגד הזמן [[לעתיד לבוא]], והיא בדרגה הנעלית של [[יום הכיפורים]], ולכן גם הסעודה בה איננה סעודה רגילה, וכמכוון בלשון התורה - היום - לא. | |||
[[הרבי]] ממשיך ואומר כי ידוע שתורתינו הקדושה, שני החלקים שבה - פנימיות התורה ונגלה שבתורה, מכוונים זה כנגד זה ולכן לא יתכן שענין זה של על םי קבלה יהיה קולא כל שהיא על פי ההלכה. הרבי מסביר, שאדמו"ר הזקן עצמו פוסק שמי שיש עליו צער לאכול, לא רק שפטור הוא מלאכול, אלא אף כמעט איסור חל עליו לאכול, מפאת עונג שבת. ואם כן, מי שמאמין באמונה שלימה בתורת הקבלה, ויודע שזורח בזמן זה אור של יום הכיפורים ושל לעתיד לבוא, וודאי קץ מלאכול, ולכן ענין זה מבואר לכתחילה על פי ההלכה.<REF>[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=15998&hilite=cd357c15-188c-4477-99bd-6c3440241fce&st=%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%94+%D7%A9%D7%9C%D7%99%D7%A9%D7%99%D7%AA לקוטי שיחות]</REF> | |||
==סיבת אדמו"רי חב"ד לאי אכילת פת== | ==סיבת אדמו"רי חב"ד לאי אכילת פת== | ||
| שורה 33: | שורה 53: | ||
ולמעשה, הורה הרבי לציבור להדר ולטעום מזונות או פירות וכדומה, או ללמוד חסידות. | ולמעשה, הורה הרבי לציבור להדר ולטעום מזונות או פירות וכדומה, או ללמוד חסידות. | ||
עוד אומר הרבי "יום שבת קודש מסוגל במיוחד ללימוד פנימיות התורה, ובמיוחד בעלות המנחה שהוא עת רצון למעלה ביותר וביותר", לכן בזמן זה יש לחזור מאמר חסידות בפני הציבור בבית הכנסת, אך "לא לחזור מאמרים קשים אלא מאמרים קלים שנקל להסבירם בשכל אנושי שיתקבל בשכלם של השומעים". | עוד אומר הרבי "יום שבת קודש מסוגל במיוחד ללימוד פנימיות התורה, ובמיוחד בעלות המנחה שהוא עת רצון למעלה ביותר וביותר", לכן בזמן זה יש לחזור מאמר חסידות בפני הציבור בבית הכנסת, אך "לא לחזור מאמרים קשים אלא מאמרים קלים שנקל להסבירם בשכל אנושי שיתקבל בשכלם של השומעים".]] | ||
{{הערות שוליים}} | |||
[[קטגוריה:שבת]] | |||
[[קטגוריה:מנהגים כללי]] | [[קטגוריה:מנהגים כללי]] | ||
[[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | [[קטגוריה:ערכים במבט החסידות]] | ||