שינויים

הרב קוק הוא מגזע חסידי [[אדמו"ר הצמח-צדק]] מצד אימו, ובמשך השנים היה בקשר עם חסידי חב"ד ו[[אדמו"ר הריי"צ]]. אמו פערל-ז'אלאטה הייתה בתו של רבי רפאל, תלמיד ישיבת וולוז'ין, אשר מצא את דרכו לחסידות חב"ד, והיה קשור ל[[אדמו"ר הצמח צדק]]. רבי רפאל שתלמיד-חכם גדול היה, הקים את השטיבעל החבד"י ב[[גריבה]], עיירת הולדתו של הרב קוק, במחוז קורלאנד שבלטביה. רבי רפאל היה גם מי שהביא לעיירה את ה[[משפיע]]-ה[[חוזר]] הגדול ר' [[יחזקאל יאנווער]] "החוזר מקאפוסט" לקהל החסידים בעיירה ובסביבה. הרב הספיק בילדותו לשמוע את שיחותיו של "החוזר" והושפע מהן רבות, כפי שהעיד באוזני תלמידיו.  הרב קוק היה לומד בכל שבת "ליקוטי תורה" לאדמו"ר הזקן. לספר "ליקוטי תורה" היה קשור הרב קוק עוד מימי ילדותו, כשהאזין למאמרי החסידות של "החוזר מקאפוסט" {{הערה|מועדי הראי"ה, מאת הרב משה צבי נריה, פרק א, עמ' יא.}}.

ב[[י' בכסלו]] [[תר"פ]] שלחו נציגי חשובי המוסדות האשכנזיים בירושלים מכתב לרב קוק שבו מבקשים ממנו להענות להיענות לרצונם לראותו מכהן ברבנות ירושלים{{הערה|במכתב כתבו בין השאר: בעתו ובזמנו הודענו לרבנו הגדול את געגועי [[ירושלים]] להדר"ג ואת חפצה האדיר לראות כבוד רבנו לרב ראשי בירושלים... אנו מרשים לעצמנו לחלות את פני הדר"ג ולהסכים לרצון ירושלים..."}}. בין החותמים של המכתב היה נציג כולל חב"ד, הרב דוב באייוער ליפמן. זאת לעומת שאר נציגי חב"ד שהזמינו את הרב [[יוסף חיים זוננפלד|זוננפלד]] דוקא לכהן כרב{{הערה|ראה בערכו.}}.