יהושע פישל שניאורסון: הבדלים בין גרסאות בדף

==== עם אדמו"רי חב"ד ====

מאוחר יותר, כאשר התגורר ב[[תל אביב]], ישב ב[[התוועדות]] חסידית ולא פצה את פיו, החסידים שידעו שהוא אוצר בתוכו אוצר בלום של עשרות רבות שיחות עם אדמו"ר הקודם ניסו לדובבו אך ללא הצלחה, רק לאחר הרבה '[[משקה]]' והפצרות שונות הואיל לומר את מה שאמר לו הרבי ש"לפני [[קריאת שמע שעל המיטה]] הוא מעביר במחשבתו כל אחד ואחד מן החסידים, במצטרך לו ב[[גשמיות]] וב[[רוחניות]]", סיפור שהפך לאחד מאבני היסוד ב[[התקשרות]] בין חסיד ל[[רבי]].

יש עדות אחת לכך ש[[הרבי]] הפנה חסיד לטיפול אצלו. המכתב פורסם בספר על ר' [[אברהם פריז]] - "אחד היה אברהם", במכתב מורה הרבי לר' אברהם לשלוח את בנו (שלום בער) אשר היה במצוקה נפשית קשה, לטיפול אצל פישל שניאורסאהן ש"מבין לרוח הבחור החב"די", לצד החשש כי המטפלים הנפשיים, לא יבינו את הלך רוחו של בחור הישיבה. המכתב בלשונו: "הרב אי"א נו"נ עוסק בצ"צ, מו"ה... שי'... ואפשר אשר ש"ב הוו"ח אי"א נו"נ בעל [[מידות]] [[חכם]] ו[[נבון]] מוה"ר פישל שי' המכונה פראפעסאר שניאורסאהן - יכול לייעצו, כיוון שמכיר הוא מהלך הנפש של אברכי [[ישיבה]] ואותם שקיבלו [[חינוך]] חסידותי".