שלמה קרליבך: הבדלים בין גרסאות בדף

בשנת [[ת"ש]], עם הגעתו של האדמו"ר הריי"צ ל[[ניו יורק]], הגיע ר' נפתלי קרליבך עם שני בניו לקבל את פני האדמו"ר הריי"צ {{הערה|קרליבך סיפר על כך בעצמו. נתן אופיר (אופנבך), "ר' שלמה קרליבך: חייו ומשנתו", עמ' 40 ובהערה 9 שם.}}, ולהתברך שוב מפיו. אדמו"ר הריי"צ אמר אז שהוא הכיר אותם מאז פגישתם האחרונה{{הערה|מסופר, כי כאשר הגיעו האחים שלמה ואליהו חיים קרליבך ל[[אדמו"ר הריי"צ]], אמרו לו ב[[יחידות]] שהם רוצים לברך 'שהחיינו' על שזכו להכיר את ה[[חסידות]]. אדמו"ר הריי"צ שלל זאת מכל וכל, ולאחר שיצאו אמר לר' [[אליהו סימפסון]] כי הוא חושש שאצל האח השני - שלמה, תהיה זו ברכה לבטלה... (מפי השמועה). בנוסף, במכתב שנכתב בסיוון תש"ד (אגרות קודש אדמו"ר הריי"צ חלק ח עמ' שי, אגרת ב'תב), כותב אדמו"ר הריי"צ ליהודי שהוא ובניו נפגשו עם אדמו"ר הריי"צ ב[[ווינה]], ולימים היגר ל[[ארצות הברית]], ודורש ממנו ומרעייתו לחנך את בניהם ב'תומכי תמימים': "ובזה הנני להודיע לידידי אשר הנני תובע מאיתו ומאת רעייתו הרבנית תחיה את חלקי המגיע לי ע"פ התורה, והוא כי מאז אשר הביאו את בניהם ..שי' אליי בהיותי אצל וויען (=וינה) לברכם, ובירכתים אשר ישקדו בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, ובמידה ידועה מילא השם יתברך את ברכתי, ות"ל הם שוקדים בלימוד ובהנהגה דיראת שמים, והשם יתברך חננם בדעה להכיר את האמת הגמור אשר ההצלחה האמיתית בלימוד וביראת שמים - בחסדי השם יתברך ובזכות אבותינו רבותינו הק' זצוקללה"ה נבג"ם זי"ע - קונה התלמיד הלומד אך ורק בישיבה תומכי תמימים, ובכל תוקף עוז דין תורתנו הקדושה - בעד ברכתי - הנני דורש אשר התלמידים צמודי לבבי מר.. שי' ילמדו מעתה בישיבה שלי "תומכי תמימים".{{ש}}- באגרות קודש המכתב מופיע ללא שם הנמען, אך בספר 'אדמור"י חב"ד ויהדות אוסטריה' (עמ' 140 הערה 48), מובא שייתכן שהמכתב נכתב לרב נפתלי קרליבך אודות בניו שלמה ואליהו חיים קרליבך שאותם בירך הרבי הריי"צ בהיותו בוינה כעשור לפני כן. לאחרונה נדפסו זכרונותיו של שלמה קורח מבני ברק בספר "יחידי סגולה" (ב"ב, תשפ"ב) והוא מעיד (בספרו זה, עמ' 239) כי בהיותו בארה"ב, שם למד בישיבת לייקווד, שהה תקופה מסוימת בבית משפחת קרליבך, והם הראו לו מכתב מהרבי הריי"צ ובו נכתב תוכן דומה להנ"ל (בזכרונותיו, ממרחק של שנים רבות, לא דייק קורח בפרטים ולא זכר היטב את תוכן המכתב. הוא כותב שבמכתב כתב הרבי הריי"צ ש"שלמה קרליבך שייך לו", כי הרבי בירכו "כשהיה תינוק". פרטים אלה אינם נכונים כלל, כפי שניתן לראות במכתב הרבי הריי"צ דלעיל שם כתובים הדברים בנוסח שונה, אך עצם העניין שהרבי הריי"צ בירך את קרליבך ואחיו בילדותו -נכון). קורח גם מציין שבני משפחת קרליבך לא הרשו לו לצלם את המכתב. אם כן, די ברור גם מעדות זו שהמכתב דלעיל נכתב על האחים קרליבך.}}. קרליבך התחיל אז ללמוד בישיבת לייקווד שבניו ג'רזי, אך הוא נהג להגיע מהישיבה עם אחיו, אליהו חיים ל-770, ולעיתים היו נשארים לכמה ימים, עד שאביהם היה דואג להחזירם. מצידם, תמיד ביקשו שינתן להם יום נוסף{{הערה|מתוך סרט על דמותו.}}.

אביהם של שלמה קרליבך ואחיו התאום אליהו חיים כיהן כרב בית הכנסת "ישראל הצעיר" בקראון הייטס ורק 6 דקות הליכה הפרידו בין בית הכנסת שלו ל-770. האחים העדיפו להתפלל ב-770 במחיצת הרבי הריי"צ ונקשרו בליבם ובנשמתם לחסידות חב"ד.{{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו ומשנתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 41}}.

בראש השנה תש"י זכו האחים קרליבך להתפלל עם אדמו"ר הריי"צ ב-770. שלמה קרליבך התרשם עמוקות מתפילתו של אדמו"ר הריי"צ ומבכיו בתפילת ערבית של ליל ראש השנה שנמשכה שעות ארוכות. קרליבך אמר שראה כי פניו של אדמו"ר הריי"צ האירו כמו פניו של משה רבינו כשירד מהר סיני. לימים סיפר קרליבך אודות אדמו"ר הריי"צ: "כשהרבי היה מסתכל בך, הרגשת ממש את המבט שלו חודר לעצמיותך, נוגע ממש בנשמתך".  {{הערה|"הרב שלמה קרליבך: חייו ומשנתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 42, וראו מקורות שם בהערות 16,15,14}}.

ב[[י"ט כסלו]] [[תש"י]] ביקש אדמו"ר הריי"צ משלמה קרליבך וחברו, [[זלמן שלומי שכטר]]{{הערה|יהודי שהתקרב לחב"ד בשנות הארבעים. הוסמך לרבנות בשנת [[תש"ז]] בעת לימודו ב[[תומכי תמימים המרכזית 770]], בעל כשרון גדול ואישיות כריזמטית מושכת, הוציא ספרים רבים הבנויים על מודל החסידות. בתחילת שנות החמישים התרחק מהדת ויצר לעצמו תנועה חדשה. הוא נחשב מיוצרי 'התחדשות יהודית'.}} לצאת לקמפוסים על מנת לקרב סטודנטים ליהדות ולחסידות. לקראת חג ה[[חנוכה]] באותה שנה, השניים ארגנו מסיבת חנוכה באונברסיטה ברנדייס. הם הצטיידו ב-13 זוגות [[תפילין]] והתוועדו ושרו עם הסטודנטים במשך שעות{{הערה|יוטא הלברשטם-מנדלבום, הרבי מקרן הרחוב (תרגום מ[[אנגלית]] דוד הלל), תש"ע, הוצאת רשימו עמ' 23-35. ראו גם: "הרב שלמה קרליבך: חייו ומשנתו", מאת נתן אופיר (אופנבך), עמ' 44-43.}}{{הערה|Yaakov Ariel, "Hasidism in the Age of Aquarius: The House of Love and Prayer in San Francisco, 1967–1977," Religion and American Culture, Summer 2003, Vol. 13, no. 2, pp. 139–165.|כיוון=שמאל}}.