אריאל שרון: הבדלים בין גרסאות בדף

בכ' מרחשון תשכ"ט, כותב הרבי לשרון מכתב נוסף. במכתב זה, הרבי מזכיר את מכתבו מי"ב אלול, ומציין שבמשך השבועות שחלפו מאז, היו כמה התפתחויות ומאורעות אשר לדעתו מחזקים עוד יותר את ההנחות שבאותו מכתב. ועוד. {{הערה|אג"ק חלק כו, אגרת ט'תקצב, עמ' יט.}}.

  בי"ח מנחם אב תש"ל כתב הרבי מכתב לשרון (המכתב הוא מענה על מכתב שכתב שרון לרבי ב-16 לאוגוסט). הרבי כותב לשרון שלא יפרוש מצה"ל, וש"מקומו  של כב' הוא בצה"ל, ושם בעזר ה' מצליח ויצליח", ובהמשך כותב בנוגע למצב בתעלת סואץ, ומנבא במדויק את מה שיקרה במלחמת יום הכיפורים (בתשל"ד). בסיום המכתב, הרבי כותב לשרון שתקוותו חזקה ששרון מדייק בהנחת תפילין בכל יום חול, ומסביר לו את חשיבות העניין. {{הערה|אג"ק חלק כו, אגרת ט'תתקנג, עמ' תנ-תנב.}}

ב[[ג' אלול]] [[תשל"א]] כתב הרבי בחריפות לאהרן יריב, ראש אגף המודיעין בצה"ל, על האסון שיש בקו בר לב. הרבי שלח באותו יום מכתב גם לאריאל שרון, וצירף לאיגרת העתק מהמכתב ששלח ליריב, וביקש משרון שיודיע לו תגובתו בנוגע לתוכן המכתב, "ובאם יש לו הרשות לכתוב בזה - באופן גלוי-לב". {{הערה|מכתב הרבי לשרון נדפס באג"ק חלק כז, אגרת י'רא, עמ' רח-רט. המכתב ליריב, נדפס שם באגרת י'ר, עמ' רה-רח.}}.

בשנת [[תשל"ז]] כשבנו עומרי חגג [[בר מצווה]] ביקש מר' [[שלמה מיידנצ'יק]] שישלח אליו חב"דניק שיכין את בנו לבר מצווה. הרב [[יחיאל מלוב]] למד עם אריק ועומרי בביתם ב[[רחובות]] אחת לשבוע. אחרי הבר מצווה, ב[[כ"ח אלול]] תשל"ז שלח אריק מכתב לרב מלוב בו כותב "רצוני לבוא לביתך, ולהודות לך שוב ושוב, על שמצאת זמן להחדיר מעט יהדות בבננו עומרי, נדמה לי שהצלחת ובכך אני מוצא זכות גדולה. אנחנו חיים בתקופה שרק חזרה אל היהדות תסייע לנו לעמוד מול כל מה שעדיין לפנינו. גם אני זקוק לך"{{הערה|[[:קובץ:המכתב של אריק 1.jpg|המכתב של אריק לרב מלוב]] [[:קובץ:המכתב של אריק 2.jpg|עמוד שני מהמכתב]]}}. ביום הבר מצווה עצמו הגיעו ל[[תומכי תמימים כפר חב"ד|ישיבה בכפר חב"ד]], הניחו [[תפילין]] ועלו לתורה{{הערה|1=[http://www.col.org.il/show_news.rtx?artID=80354 כששרון ביקש: "אני רחוק מיהדות. תעשה מהבן שלי יהודי"].}}.