שינויים

בקיץ [[תשמ"ג]] הרב [[אברהם מענדל וכטר]], חסיד סאטמר שהפך לחסיד חב"ד והשפיע גם על אחרים לעשות כמוהו, הוכה קשות על ידי בריונים מחסידי סאטמר, [[זקן|זקנו]] ו[[פיאות הראש|פיאותיו]] נגזזו, ולבסוף הושלך על ידם מחוסר [[בגד|בגדים]], לכביש סואן בלב גשר וויליאמסבורג. הרב [[פנחס קארף]] שמסר שיעור תניא ב[[ויליאמסבורג]], נגזז זקנו. מאורעות אלו עוררו סערה גדולה ביהדות החרדית ורבנים מכל החוגים חתמו על מחאות נגד המעשים. הרבי התייחס לכך בהתוועדות [[חג הגאולה י"ב תמוז]] באותה שנה, ומחה בחריפות נגד עושי המעשה בקשרו זאת לאירועי [[מאסר אדמו"ר הריי"צ]] - שאפילו היהודים ש"שנו ופירשו" שהיו בין ה[[יבסקציה|יבסקים]] שאסרו וחקרו את [[הרבי הריי"צ]], לא העלו בדעתם אפילו לאיים לגעת בזקנו ופיאותיו. כמו כן מחה הרבי נגד הרבנים מאותו חוג שמגבים אותם בשתיקה, וכן נגד הרבנים שמחו נגדם במחאה מאולצת, רק לצאת ידי חובה{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=49906&st=&pgnum=48&hilite= התוועדויות תשמ"ג, ד, ע' 1752].}}.

בשנת [[תשמ"ה]], בעקבות דברי זלזול ו[[ליצנות]] שנכתבו ב[[עיתון]] "[[דער איד]]" שבהוצאת סאטמר כנגד לימוד [[הרמב"ם היומי]], [[מים אחרונים]] ונצחיות [[תורת החסידות]] ו[[הפצת המעיינות|הפצתה]], הורה הרבי שלא לקרוא בעיתון משום [[ביטול תורה]], [[ליצנות|מושב לצים]] וחשש לחלישות באמונה בתורת החסידות{{הערה|1={{ציטוטון|בהמשך למדובר לעיל אודות אלו שעושים "[[ליצנות]]" מלימוד [[הרמב"ם]] וכיוצא בו – יש צורך להבהיר ולהזהיר שלא יכנסו עמהם לוויכוחים כלל ועיקר, לא בכתב ובדפוס ולא בעל פה, ולא יהיה עסק עמהם כלל וכלל – "לא מהם ולא מהמונם"!