112
עריכות
ישראל ברוך מליאזנא: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
←נישואיו
(←נדודיו) |
|||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
==נישואיו== | ==נישואיו== | ||
זמן קצר לאחר בואו לויטבסק, בא ברוך בקשרי שידוכין עם רבקה, בת רבי אברהם הגנן מליאזנא. | זמן קצר לאחר בואו לויטבסק, בא ברוך בקשרי שידוכין עם רבקה, בת רבי אברהם הגנן מליאזנא. ברוך הציג לחתנו מספר תנאים: | ||
א. שלא יהיה סמוך על שולחן חותנו (כנהוג באותם ימים), אלא ר' אברהם יבנה עבורו מיד לאחר הנשואין בית מיוחד. מטרתו של ברוך הייתה ליצור בית אירוח לצדיקים הנסתרים הנודדים מעיר לעיר, שאותם יצא לו לפגוש מספר פעמים במהלך נדודיו. | א. שלא יהיה סמוך על שולחן חותנו (כנהוג באותם ימים), אלא ר' אברהם יבנה עבורו מיד לאחר הנשואין בית מיוחד. מטרתו של ברוך הייתה ליצור בית אירוח לצדיקים הנסתרים הנודדים מעיר לעיר, שאותם יצא לו לפגוש מספר פעמים במהלך נדודיו. | ||
ב. שלא יקבל מר' אברהם נדוניה כלשהי ודורונות נשואין. | ב. שלא יקבל מר' אברהם נדוניה כלשהי ודורונות נשואין. | ||
| שורה 29: | שורה 29: | ||
אמנם ברוך התנה עם חותנו, שיידחה את נישואיו לזמן מאוחר יותר, ככל הניתן. זאת משום שהיה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנידודיון ולהשלים את חיפושיו אחר הדרך הנכונה בעבודת הבורא. מסיבה זו זירז את קיום מסיבת השידוכין. | אמנם ברוך התנה עם חותנו, שיידחה את נישואיו לזמן מאוחר יותר, ככל הניתן. זאת משום שהיה מעוניין בפסק זמן של שנה אחת לפחות כדי להמשיך בנידודיון ולהשלים את חיפושיו אחר הדרך הנכונה בעבודת הבורא. מסיבה זו זירז את קיום מסיבת השידוכין. | ||
לאחר מכן נשאר ללמוד בישיבה בויטבסק למשך שנה שלמה. במשך שנה זו המשיך ברוך להתנהג בדרכו שמכבר, להקדיש שעות מסויימות ביום למלאכה על מנת להתפרנס, ואת שאר הזמן להקדיש ללימוד תורה. במשך כל החורף, למד ברוך על פי סדר שגיסו ראש הישיבה רבי יוסף יצחק קבע עבורו, התכנית כללה הרבה גמרא, הרבה תנ"ך, משניות, רמב"ם, ופירושים שונים, יחד עם ספרי המוסר, עליהם המשיך לשקוד ברוב חשק. כאשר חלף החורף וחג הפסח עמד להופיע, עזב ברוך את וויטבסק ויצא שוב לדרך. אמנם קרוביו הזמינוהו לחוג את הפסח אתם, אך הוא השיב שיש לו תכנית משלו ובכוונתו לחוג את הפסח במקום אחר. וזאת מתוך ידיעה שבקרוב עליו להתחתן ולהתחיל בחיים חדשים, רצה ברוך לבקר שוב את ידידיו הישנים, שאתם עמד במגעים קרובים ושהטביעו עליו רישומם במשך ימי נדודיו בשנים עברו. וכך לקראת פסח יצא ברוך שוב פעם לדרכו, וביקר בעיירות ינוביטש ודוברומיסל. לאחר חג הפסח ההוא, החליט ברוך להשאר לתקופה קצרה בדוברומיסל. | לאחר מכן נשאר ללמוד בישיבה בויטבסק למשך שנה שלמה. במשך שנה זו המשיך ברוך להתנהג בדרכו שמכבר, להקדיש שעות מסויימות ביום למלאכה על מנת להתפרנס, ואת שאר הזמן להקדיש ללימוד תורה. במשך כל החורף, למד ברוך על פי סדר שגיסו ראש הישיבה רבי יוסף יצחק קבע עבורו, התכנית כללה הרבה גמרא, הרבה תנ"ך, משניות, רמב"ם, ופירושים שונים, יחד עם ספרי המוסר, עליהם המשיך לשקוד ברוב חשק. כאשר חלף החורף וחג הפסח עמד להופיע, עזב ברוך את וויטבסק ויצא שוב לדרך. אמנם קרוביו הזמינוהו לחוג את הפסח אתם, אך הוא השיב שיש לו תכנית משלו ובכוונתו לחוג את הפסח במקום אחר. וזאת מתוך ידיעה שבקרוב עליו להתחתן ולהתחיל בחיים חדשים, רצה ברוך לבקר שוב את ידידיו הישנים, שאתם עמד במגעים קרובים ושהטביעו עליו רישומם במשך ימי נדודיו בשנים עברו. וכך לקראת פסח יצא ברוך שוב פעם לדרכו, וביקר בעיירות ינוביטש ודוברומיסל. לאחר חג הפסח ההוא, החליט ברוך להשאר לתקופה קצרה בדוברומיסל. | ||
| שורה 36: | שורה 37: | ||
לאחר נישואיו התגורר ר' ברוך באחוזת הנידוניה שלו בקרבת מקום לליאזנא, שנקראה בשם "מעין לבן" (באידיש "וייסקוואליק". כיום: Veleshkovichi){{הערה|שה"ש תש"ב עמ' קמ. שיחת חג השבועות תש"ב}}. הרבה פליטים מפראג ופוזנא הסתדרו משפחות רבות בעבודת האדמה באחוזתו הגדולה של ר' ברוך. | לאחר נישואיו התגורר ר' ברוך באחוזת הנידוניה שלו בקרבת מקום לליאזנא, שנקראה בשם "מעין לבן" (באידיש "וייסקוואליק". כיום: Veleshkovichi){{הערה|שה"ש תש"ב עמ' קמ. שיחת חג השבועות תש"ב}}. הרבה פליטים מפראג ופוזנא הסתדרו משפחות רבות בעבודת האדמה באחוזתו הגדולה של ר' ברוך. | ||
==התקרבותו לבעש"ט== | ==התקרבותו לבעש"ט== | ||
לאחר שבשנות נידודיו נפגש ר' ברוך עם הצדיקים הנסתרים, למד מהם רבות, והעריץ אותם מאד, יצרו הנהגות הצדיקים הנסתרים, הן לגבי עצמם והן בנוגע לזולת, בגאון הצדיק ר' ברוך חשק גדול להימנות על חברותם{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 151}}. במשך שמונת השנים תצ"ד-תק"ב מאז התגלות הבעל שם טוב, עד לשנה בה נפגש הגאון הצדיק ר' ברוך עם תלמידי הבעל שם טוב, נתפרסמה כבר שיטת הבעל שם טוב פחות או יותר. | לאחר שבשנות נידודיו נפגש ר' ברוך עם הצדיקים הנסתרים, למד מהם רבות, והעריץ אותם מאד, יצרו הנהגות הצדיקים הנסתרים, הן לגבי עצמם והן בנוגע לזולת, בגאון הצדיק ר' ברוך חשק גדול להימנות על חברותם{{הערה|סה"ש תש"ג עמ' 151}}. במשך שמונת השנים תצ"ד-תק"ב מאז התגלות הבעל שם טוב, עד לשנה בה נפגש הגאון הצדיק ר' ברוך עם תלמידי הבעל שם טוב, נתפרסמה כבר שיטת הבעל שם טוב פחות או יותר. | ||