אליהו בעל שם: הבדלים בין גרסאות בדף

רבי אליהו נולד ב[[קרקא]] שב[[פולין]] לר' יוסף יוזפא. אביו היה מאנוסי [[ספרד]] וכונה "הספרדי הקדוש". ב[[ספר הזכרונות]] מסופר, שאביו במשך שנים רבות סירב להינשא וחי בפרישות בקרקא, לאחר תקופה ארוכה הוא התייצב ב[[בין דין|בית הדין]] של העיר וביקש להינשא עם אלמנתו של אחד מתושבי העיר בשם יוסף. הדיינים חששו לדרוש למלא את ציווי ר' יוסף יוזפא ולדרוש מהאישה להתחתן איתו, אולם לאחר מכן התייצבה האלמנה בעצמה בבית הדין וסיפרה שבעלה התגלה אליה ב[[חלום]] וביקש ממנה להינשא עם ר' יוסף יוזפא, וזאת מכיוון שהולך לצאת מהם בן שיאיר את העולם. כך נישאו השניים, ומהם יצא ר' אליהו שנקרא על שם [[אליהו הנביא]].

הילד התחנך על בברכי אביו, שכבר מגיל צעיר לקחו מידי [[לילה]] ל[[תיקון חצות]]. בגיל 13 הוא התייתם מאביו, והחל לנדוד. בתקופת נידודיו הוא נישא עם אישה שממנה נולדו לו שני בנות. בשנת ה'ש"נ הוא התיישב בוורמייזא והקים שם [[ישיבה]] ללימוד [[קבלה]]. בנוסף באותה תקופה הוא נודע כבעל מופת גדול, והתפרסם אז בכינויו "רבי אליהו בעל השם".

עבודתו העיקרית הייתה הקמת קבוצה של [[צדיקים נסתרים]] שהתעסקו ב[[תורת הקבלה]], ובעסקנות הכלל. חבורת תלמידיו, היו צדיקים נסתרים עובדי ה' שעסקו בתורת הקבלה ב[[קדושה]] וב[[טהרה]], והם אשר הכינו את הדרך לשיטת [[הבעל שם טוב]]{{הערה|1=[http://www.hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=16055&hilite=86411683-e4e7-4fdb-9d75-c7afd3ed71c8&st=%D7%90%D7%9C%D7%99%D7%94%D7%95+%D7%91%D7%A2%D7%9C+%D7%A9%D7%9D שמועסן מיט קינדער און יוגנד]}}.

בשנת ה'שפ"א ייסד רבי אליהו את קבוצת התלמידים הנסתרים, שהפיצו את תורת רבם. לפני מותו העביר את עיקרי תורתו וסודותיו לבחיר תלמידיו, רבי יואל (שנקרא לאחר מכן רבי [[יואל בעל שם]]) שהנהיג אחריו את קבוצת הנסתרים. רבי יואל היה רבו של רבי [[אדם בעל שם]], מי שהכניס את רבי ישראל [[בעל שם טוב]] לקבוצת הצדיקים הנסתרים.