11,167
עריכות
ראש השנה לחסידות: הבדלים בין גרסאות בדף
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה |
|||
| שורה 28: | שורה 28: | ||
==בעקבות אגרת הקודש== | ==בעקבות אגרת הקודש== | ||
מאז הגילוי הגדול של חודש כסלו תרס"ב, החלו החסידים לכנות את י"ט כסלו בשם "ראש השנה לחסידות". בשנים מאוחרות יותר נקבע הנוסח המסורתי לי"ט כסלו: '''"גוט יום-טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות | מאז הגילוי הגדול של חודש כסלו תרס"ב, החלו החסידים לכנות את י"ט כסלו בשם "ראש השנה לחסידות". בשנים מאוחרות יותר נקבע הנוסח המסורתי לי"ט כסלו: '''"גוט יום-טוב. לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות תכתבו ותחתמו"'''. גם לוח השנה החסידית "[[היום יום]]" מתחיל ומסתיים בי"ט כסלו. הסיבה לכך, כתב [[אדמו"ר הריי"צ]] "על יסוד אגרת הקודש של הוד אאמו"ר אודות חג החגים שהוא ראש השנה לתורת חסידות חב"ד". (ובצילום כתי"ק של "היום יום" ניתן להבחין כי הרבי מלך המשיח חתם את החוברת בברכת "גוט יום טוב", ואדמו"ר הריי"צ הוסיף בכתב יד קודשו "לשנה טובה בלימוד החסידות ודרכי החסידות"). | ||
בנוסח האגרת כפי שנדפסה על ידי הרבי בהקדמת היום יום וכן בהעתקות של אדמו"ר הריי"צ הושמטו המילים "וקרוב הדבר" שכתב אדמו"ר הרש"ב באגרת ש"וקרוב הדבר אשר היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח". | בנוסח האגרת כפי שנדפסה על ידי הרבי בהקדמת היום יום וכן בהעתקות של אדמו"ר הריי"צ הושמטו המילים "וקרוב הדבר" שכתב אדמו"ר הרש"ב באגרת ש"וקרוב הדבר אשר היום הזה הוא ראש השנה לדא"ח". | ||
| שורה 36: | שורה 36: | ||
כאשר החסידים שהתגוררו ב[[בריסק]] קיבלו את מכתבו של אדמו"ר הרש"ב – היה בדעתם לקבוע את יום השמחה – כתשלומין לי"ט כסלו שכבר עבר – ב[[פורים קטן]]. כאשר ר' [[חיים מבריסק]] שמע על כך, אמר: "אין מערבין שמחה ובשמחה, וראוי הוא יום טוב של י"ט כסלו לקבוע ברכה בפני עצמו". | כאשר החסידים שהתגוררו ב[[בריסק]] קיבלו את מכתבו של אדמו"ר הרש"ב – היה בדעתם לקבוע את יום השמחה – כתשלומין לי"ט כסלו שכבר עבר – ב[[פורים קטן]]. כאשר ר' [[חיים מבריסק]] שמע על כך, אמר: "אין מערבין שמחה ובשמחה, וראוי הוא יום טוב של י"ט כסלו לקבוע ברכה בפני עצמו". | ||
ואילו החסידים ב[[קרמנצ'וג]] קבעו שלושה ימים של שמחה (ט"ז, י"ז וי"ח שבט) וגם הרבנים המשתייכים לחסידי פולין, כמו רבי ישראל יעקב והרב טרשצ'נסקי, רקדו בלא | ואילו החסידים ב[[קרמנצ'וג]] קבעו שלושה ימים של שמחה (ט"ז, י"ז וי"ח שבט) וגם הרבנים המשתייכים לחסידי פולין, כמו רבי ישראל יעקב והרב טרשצ'נסקי, רקדו בלא בגד העליון. ואמרו: חב"ד ברוך-השם חיה. יתן ה' שגם חג"ת – כלומר, חסידי פולין - יחיו"... | ||
החסידים ב[[וילנא]] ערכו סעודה גדולה מיד כאשר הגיע לידיהם מכתבו של הרבי. אחד מרבני וילנא ששמע על הסעודה שעורכים החסידים ועל כך שהם מתייחסים לי"ט כסלו כאל ראש השנה – מיהר לספר זאת לגאון הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]], ומילא פיו שחוק באמרו כי במשנה נזכרו רק ארבעה ראשי שנים, ואילו אצל החסידים הם חמישה. השיב הגאון לאותו מלהג שלמרות שהיה חבר הבית-דין ונחשב בין גדולי הרבנים, אבל הנהיג כמה קוּלוֹת בסדר ד[[בה"ב]] ו[[יום כיפור קטן]] ועוד בענייני הנהגה, מה שהגאון ר' חיים עוזר הצטער על זה, וכשסיפר לו על אודות האגרת דר"ה של חסידות השיב הגאון ר' חיים עוזר: "בא זיי קומט צו און בא אונז ווערט ווייניקער" (=אצלם נוסף עוד, ואצלנו פוחת){{הערה|קונטרס ומעין, בהקדמה, עמ' 25.}}. | החסידים ב[[וילנא]] ערכו סעודה גדולה מיד כאשר הגיע לידיהם מכתבו של הרבי. אחד מרבני וילנא ששמע על הסעודה שעורכים החסידים ועל כך שהם מתייחסים לי"ט כסלו כאל ראש השנה – מיהר לספר זאת לגאון הרב [[חיים עוזר גרודזנסקי]], ומילא פיו שחוק באמרו כי במשנה נזכרו רק ארבעה ראשי שנים, ואילו אצל החסידים הם חמישה. השיב הגאון לאותו מלהג שלמרות שהיה חבר הבית-דין ונחשב בין גדולי הרבנים, אבל הנהיג כמה קוּלוֹת בסדר ד[[בה"ב]] ו[[יום כיפור קטן]] ועוד בענייני הנהגה, מה שהגאון ר' חיים עוזר הצטער על זה, וכשסיפר לו על אודות האגרת דר"ה של חסידות השיב הגאון ר' חיים עוזר: "בא זיי קומט צו און בא אונז ווערט ווייניקער" (=אצלם נוסף עוד, ואצלנו פוחת){{הערה|קונטרס ומעין, בהקדמה, עמ' 25.}}. | ||
| שורה 66: | שורה 66: | ||
כמו כן הוא בנוגע למתן תורה דפנימיות התורה (בי"ט כסלו), שאף שגם לפני זה היתה התגלות פנימיות התורה (על ידי ה[[רשב"י]] וה[[אריז"ל]], ואחר כך על ידי ה[[בעש"ט]] וה[[מגיד ממזריטש]], וגם על ידי אדמו"ר הזקן לפני המאסר והגאולה), נתחדש בגאולה של י"ט כסלו שנתגלה העצם של פנימיות התורה, על ידי זה שבא בהתלבשות בהשגה בשכל האדם למטה ובריבוי ובהפלגה. | כמו כן הוא בנוגע למתן תורה דפנימיות התורה (בי"ט כסלו), שאף שגם לפני זה היתה התגלות פנימיות התורה (על ידי ה[[רשב"י]] וה[[אריז"ל]], ואחר כך על ידי ה[[בעש"ט]] וה[[מגיד ממזריטש]], וגם על ידי אדמו"ר הזקן לפני המאסר והגאולה), נתחדש בגאולה של י"ט כסלו שנתגלה העצם של פנימיות התורה, על ידי זה שבא בהתלבשות בהשגה בשכל האדם למטה ובריבוי ובהפלגה. | ||
ביטוי זה הוא בנוסף לכך שאדמו"ר הרש"ב כותב באחד ממאמריו ש" | הרבי העיר בנוגע לשייכות של מתן תורה לראש השנה – שבתפלת מוסף של ראש השנה (בפסוקי שופרות) מזכירים את השופר של מתן תורה{{הערה|שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב הערה 34.}}. | ||
ביטוי זה הוא בנוסף לכך שאדמו"ר הרש"ב כותב באחד ממאמריו ש"ב[[שבועות]] היה מתן תורה דתורה הנגלית ו[[ל"ג בעומר]] הוא מתן תורה דתורת הנסתר"{{הערה|המשך תרס"ו עמ' רפט. וכפי שמבאר זאת הרבי שי"ט כסלו הוא ע"ד מ"ת דלוחות השניות (ביוהכ"פ), לאחרי הקטרוג על מ"ת דפנימיות התורה בל"ג בעומר.}}. | |||
===כמו יום הכיפורים=== | ===כמו יום הכיפורים=== | ||
בהתוועדות י"ט כסלו תרפ"ט, בשבע ברכות של הרבי, אמר אחד החסידים בשם החסיד הישיש ר' נחום מראדמיסעל ששמע מחותנו ר' זלמן בנו של ר' [[מאיר רפאל'ס]] | בהתוועדות י"ט כסלו תרפ"ט, בשבע ברכות של הרבי, אמר אחד החסידים בשם החסיד הישיש ר' נחום מראדמיסעל ששמע מחותנו ר' זלמן בנו של ר' [[מאיר רפאל'ס]] ש[[אדמו"ר הזקן]] אמר: "הקדשתי את יום י"ט כסלו כמו [[יום הכיפורים]], שכל מה שיהודי יבקש תתקבל בקשתו". אדמו"ר הריי"צ הסכים עם האמרה וחזר עליה כמה פעמים במשך ההתוועדות{{הערה|שיחת י"ט כסלו תרפ"ט.}}. | ||
===חג החגים=== | |||
י"ט כסלו נקרא בפי רבותינו נשיאנו "חג החגים"{{הערה|אגרת אדמו"ר הריי"צ מה' טבת תרח"צ (אג"ק שלו ח"ד אגרת תתקסז) "חג החגים י"ט כסלו". ובאגרת כ' כסלו תש"ג (ח"ז אגרת א'תתצ) "חג החגים י"ט כסלו שהוא ראש השנה לתורת החסידות חב"ד". ועוד.}}. לכמה ששאלו על ביטוי זה, ביאר הרבי באריכות, שחגים בכלל עניינם שמחה על הקשר בין יהודי לה', שזהו אחד היסודות של תורת החסידות ולכן י"ט כסלו מגלה את הנקודה האמצעית של כל החגים{{הערה|[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/19/7191.htm אגרות קודש חלק י"ט אגרת ז'קצא] וב[https://chabadlibrary.org/books/admur/ig/10/3202.htm אגרות קודש חלק י' אגרת ג'רב] נדפס ב[https://drive.google.com/file/d/1DtnuW8mD5doNYoiQc49PgDxj5R-fBJ74/view?usp=drivesdk הוספות ללקוטי שיחות חלק ה' ע' 436 ואילך].}}. | |||
עוד ביאר הרבי בטעם קריאתו "חג החגים" – להיותו באין-ערוך לכל החגים הקשורים עם מתן תורה. שהמעלה המיוחדת של י"ט כסלו - שבו מתחילה ההתגלות של תורתו של משיח, טעמי תורה, "תורה חדשה מאתי תצא", באין-ערוך להתגלות שהיתה במתן-תורה, כמאמר חז"ל "התורה שאדם למד בעולם הזה הבל הוא לפני תורתו של משיח"{{הערה|שיחת ש"פ וישלח תשנ"ב ושם הערה 53.}}. | |||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||